| הבעיה בהזדהות המנטלית של אבנרי (וכנראה גם שלך) עם צד האויב, היא שבאופן אירוני היא דוחה את האפשרות להגיע להסדר ומגבירה את הסבל של האוכלוסיות של שני הצדדים.
ההזדהות הזו מסתירה מעיניך את העובדה שההתנחלויות הם לא המחסום האמיתי כאן. זאת הוכח חד משמעית בגוש קטיף (וזה רק אם היית זקוק להוכחה נוספת אחרי ימית, או אם תרצה - אחרי אלטלנה). מדינת ישראל היא מזמן כבר לא אוסף של מחתרות בעלות כוחות ברי השוואה המנסות להשליט את סדרן. עוד מעט תתחיל לדבר על השפעתו חסרת המוסר של הברון דה רוטשילד על הסכסוך.
הבעיה היא בדרישותיהם המוגזמות של הפלשתינאים. ובפרט - זכות השיבה. גוף כל כך קקיוני כמו הרשות הפלשתינאית לא מסוגל לכופף את ידה של מעצמה כלכלית וצבאית כישראל ולכפות עליה הסכם בתנאים שלו, *הכולל, בין השאר, את מחיקת הגדרתה העצמית*. בפרט זו חובתה של אותה מעצמה להבהיר זאת על שולחן המו''מ, וגם במדיניות עקבית בסכסוך. |