|
לאחר הפרומואים הרבים לקראת הראיון עם יגאל עמיר בערוץ 22 וניסיון למשוך את כל עם ישראל לצפות בערוץ הרכילות ותוכניות ה''גועליטי'' למיניהן, זכינו להודעה מפתיעה - אולפן בו יושב פנל צדקני והשמעת מונולוג לא פחות מפיו של יאיר לפיד על כך שהוא לא מוכן ל פ ת ע לתת במה לרוצח בדמותו של יגאל עמיר. מהי אותה צדקנות מאוסה. איפה בדיוק היה לפיד במהלך השבוע? הרי לפיד הכין וצחצח את האולפן לרגע בו יוקרן הראיון עם יגאל עמיר, כאחד מהמנופים לקדם את פינתו השוקעת. אז מה קרה שפתאום כ א י ל ו הפך את עורו, ושינה דעתו והוא יוצא בהכרזה שהוא לא יקרין את הראיון?
הרי ההחלטה התקבלה ע''י הנהלת הערוץ ביחד עם ערוצי חדשות אחרון ובתיאום עם 'ועדת העורכים', אז מה הלפיד הזה מייחס לעצמו חשיבות שמאלנית כה רבה וצרופה?
ניכר שלפיד שיחק אותה כפרטיזן שנלחם ברשע ויכול לו, בעוד הוא עצמו באמת כתב חצר (כמו שהיה בשירותו הצבאי) שמתרוצץ אחר מוריו הרוחניים ונשמע להם כחייל קטן.
אני כימנמן לא מעניין אותי ערוץ 22, לא יגעל עמיר, לא יאיר לפיד ולא כל הספקולציות, הקונספירציות והבילבוליזציות שגורמים מימין או משמאל מנסים להדביק לסיפור. הנסיון לנכס את רצח רבין לתודעה עליונה ועדתית היא מעשה נלוז, חסר תרבות וחסר תועלת. לכן ייטיבו הכותבים כאן אם ינהגו בצניעות גדולה יותר וימנעו לנכס לעצמם תועלות לא ראויות ותובנות בלתי מובנות מהרצח.
הרצח, שנעשה בידי רוצח אחד, אינו תמונת הראי של השמאל או הימין. כל ניסיון לגזור מהרצח משמעות פוליטית לכאן או לכאן לא צלחה עד עתה ובודאי שלא תצלח בעתיד.
לכן ראוי ששמאלנינו היקרים ימנעו מלרקוד על הדם בזיקוק הרגש ובזיכוך הדעת. כל החגיגה הזאת מיותרת ופוגעת רק בעצמם.
חכם ציון |
יגאל עמיר כמקדם מכירות של השמאל
