|
דווקא, כפי שכל מי שקורא את חליפת הדברים ביננו יכול לראות, דברי, למרות ההכללות ששיבצתי בהם, הם מדוייקים עובדתית. אני עשיתי את שיעורי הבית שלי אתמול בערב. אתה הגעת לשיעור לא מוכן ונכשלת במבחן (זה חרוז). עכשיו הגיע עת סימני הקריאה המרובים (ספרתי שבעה וחצי) והגידופים. אך את השליטה כבר איבדת בשלב הרבה יותר מוקדם כאשר כתבת, ''ויושב חרצופ בן שפן שאוהב להשמיץ בחושך וכנראה גם יתקע סכין בגב אם תהיה לו הזדמנות.'' כבר בשלב די מוקדם של הדיון נשרפו לך הפיוזים. מעניין מדוע? האם זה בגלל שהעמדתי את הנושא של המצב בשטחים כנושא מוסרי? או האם זה בגלל שאיני עושה 'הנחות' ליהודים הקרובים לי. האם באמת הטוהרה שלך והצדק שלך והנימוסים הפולניים תלויים ועומדים על ה'צופצ'יק הקטן הזה של, ''הרי כבר כתבתי כמה פעמים שאתה בסך הכל מסתמך על צו ביניים של בג''ץ. ב י נ י י ם -אדוני האטום! ב י נ יי ם!''? ואם יתברר שאכן צו הביניים הזה לא יהפוך לפסק דין, אז זה 'יוכיח' שמה שישראל עושה בשטחים מזה שנות דור זה בסדר? והאם זה יוכיח שאין גניבות שיטתיות של אדמות של פלסטינים? ושאין הורסים בתים ומשחיתים מטעים בכל יום? אתה נתלה בקוצו של זקן של שופט אחד או שופטת
ששכחו להתגלח, וכל גופך רוטט מההתלהבות שתקפה אותך: העולם כעומד על עובדה חותכת אחת, וגם אלוהים יכפוף גוו בענווה מול הסופר-מן הצופה למרחקים. |
אתה טועה
