|
טענתי היא שאיני בטוח שאין לאומנים פטריוטים אמיתיים אבל מסכים איתך שהם מסוכנים.
אני לא חושב שהשימוש ב''מבקשים לייצג לאומנות ערבית'' ביחס לעמדות השמאל הקיצוני הוא נכון לגבי עמדתם. לדידי הכוונות הן העיקר בסיפור הזה. בצורה שאתה טוען הרי אפשר לטעון נגד כל נהג שדרס מישהו למוות שהוא ביקש להפוך לרוצח בעוד שיתכן מאד שלא התכוון כלל.
במציאות שלנו, במשחק הישרדות (משחק-סכום -אפס), אתה חייב לבחור צד. אכן רוב תושבי ישראל היהודים בחרו ובוחרים את הצד ה''נכון'' כאשר מדובר בעניין הריבונות. אבל אין זה אומר שאין להם, או לא צריך להיות להם, אינטרס כלשהו בקיום זכויות של הצד השני (למשל זכויות הקניין). זה ודאי צריך להיות חשוב למי שטוען בדבר חשיבות הזכויות הילידיות שלו עצמו.
הרי מקור הבעיה שלנו הוא בדיוק הזכויות (והרגשות) הילידיות הרגילות. מי שטוען בדבר הזכויות הילידיות שלו צריך לפחות להכיר באלו של האחר, ''גם אם ה[אחר] אומר [...] במפורש שהוא מעוניין לעולל לך דברים בלתי נעימים בעליל'' (לזרוק אותך לים...). בחברה דמוקרטית מכירים ומעניקים זכויות גם לנהג שהתכוון ודרס למוות - גם לעבריינים יש זכויות. |
אכן טעות בסיסית
