  
  
  
|
 |
|
||
  אבנרי מתפרץ לדלת פתוחה... |
|||
|
|||
גוש שלום הוא הקבוצה הקטנה שאבנרי מנסה לטפח . מעולם לא הוכח ששלום הוא דבר טוב או רע . ההשערה בכוון זה או אחר לא נבחנה מעולם ! למייטב ידיעתי המאד מוגבלת אני היחיד שהעלה אותה כנושא לבירור . דבר שלא התפתח עד כה . | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מלחמה ושלום |
|||
|
|||
כאשר ישנו איזון יציב, סטאטוס קוו, מדובר בשלום. האנרגיה הדרושה לשינוי האיזון ויצירת איזון חדש היא מלחמה. כל שינוי פירושו מלחמה נגד אלו שמעדיפים לשמר את המצב הקיים. הגירה יהודית המונית ללבנט והקמת מוסדות לאומיים פירושו שינוי, שינוי המצב הקיים של הקיום היהודי הגלותי במזרח אירופה ושינוי הרכב אוכלוסייתה ומעמדה של הארץ הזאת, שינוי פירושו מלחמה זה מובן מאליו ומי שלא הבין זאת היה אויל. השאלה הנשאלת היא האם השינוי חיובי מספיק כדי להצדיק את המלחמה, הרוב ללא ספק יהנהנו. בענייני מלחמה ושלום יש שני צדדים ברורים שאין ביניהם תחום אפור וזה או להיכנע לדרישות של יוזם השינוי או לא ליזום שינוי עניין שפירושו שלום, מלחמה היא המצב שבין היוזמה שלא נענתה לשינוי המצב הקיים לבין ההכנעה המוחלטת של אחד הצדדים. האם המלחמה חיובית? בעבור עבד שחירותו נגזלה ממנו הברירה היא להסכין עם המצב הקיים, לחיות בשלום, או לשנות אותו, שינוי המצב פירושו מלחמה, מלחמה למען חירות אין ספק שהיא חיובית שכן החירות היא ערך עליון, חירות אישית-אזרחית, חירות כלכלית-חברתית, חירות לאומית-מדינית. בחזית הסורית המצב הקיים הוא שישראל נמצאת בגולן, הסורים יכולים להסכין לכך ולחיות במצב של שלום, אך הם רוצים לשנות את המצב הקיים ואם ישראל לא תיכנע לתביעותיהם הרי שמדובר במלחמה. אז כששופטים את חיוניותה של מלחמה יש לבדוק את האלטרנטיבה שהיא הכניעה כמו שנאמר (ע''י אורוול) הפאציפיסטים (אוהבי השלום) הם תומכי הרודנות. שכן מי שאוהב שלום נידון לחיות במצב של כניעות לכל בריון תורן. ישראלים הם עם אדיש, הם לא יוצאים לרחובות, אינם נאבקים ונלחמים, בניגוד לדיעה שלהם על עצמם הם אכן פריירים, הם אכן אנשים בעלי מנטליות של עייפות שילכו כצאן לטבח ללא התנגדות. במקומות אחרים המון סוער ואלים מתחיל מהומה כל אימת שהוא מאמין שמשהו מגיע לו, בארץ אחרת עליית מחירים של מוצרי מזון בסיסים הייתה גוררת התלקחות המונית אלימה, עם אחר לא היה חי בשלום עם מצב בו 50% מהנדל''ן הולך באופן ישיר לממשלה ועוד כמה עשרות אחוזים באופן עקיף כולל שוחד, אפילו חרם צרכנים, פעולה חוקית לכל הדיעות לא נראית במחוזות ישראל ועם שלא מתפרץ על ענייני יומיום הקרובים לליבו כמו מזון ושכר דירה לא יפגין הלך רוח שונה כשמדובר בעניינים שברומו של עולם. ואין ספק שכשהרגע יגיע לא יהסס עם כזה להיכנע לכל דרישה ובלבד שיניחו לו לנפשו, אפילו אם מדובר בשינוי מציאות שקיימת 40 שנה או אפילו 60 שנה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מלחמה ושלום |
|||
|
|||
בשנת 1956 ,העם הזה יצא למלחמה כי הרגיש שחונקים אותו. בשנת 1967כנ''ל. בשנת 1973 הייתה התגייסות מופלאה שהפכה הפסד לנצחון. בשנת 1981 גררו את העם ברמייה למלחמה והוא הגיב בהתאם. ניסו למכור לו אדמות של אחרים כחלקי מולדת והוא הגיב באדישות-חוץ מ300000 טיפשים 5מיליון אחרים לא התפתו לקנות אדמות בירח. העם אינו אדיש לצרכיו האמיתיים,הוא אדיש לשגיונות של קנאים מצד זה או אחר של המפה הפוליטית. ארצות שחיו בשלום בצנעה,הטיבו עם תושביהם יותר מאשר ארצות שהתושבים נכנעו לגחמות של מנהיגים שרלטנים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בזכות או בחסד? |
|||
|
|||
אתה יכול לקבל חופש ואתה יכול לקבל שלום אך אל תצפה לקבל אותם בעת ובעונה אחת ועוד יותר אל תצפה לקבל שגשוג בעת ובעונה אחת עם שניהם. עמים שחיו בשלום וגם הטיבו עם אנשיהם הצליחו לעשות זאת בחסדם וברצונם הטוב של אחרים והיו נתונים תמיד לגחמותיהם של שליטים זרים. עמים כאלו לא מקימים מדינות לאום, הם חיים כמיעוטים לאומיים במדינות של אחרים, היהודים קיבלו על עצמם אורח חיים שכזה לאחר החורבן, הציונות רצתה להחזיר את השעון אחורה, ומרגע שבוחרים דרך יש להתמיד בה. עמים אחרים, עמים גאים, מעריכים חופש לאומי יותר מכל דבר אחר וכשהם משיגים שלום ושגשוג זה נעשה בזכות ולא בחסד, בזכות כך שהם מהלכים אימה על עמים אחרים שבתורם נרתעים מלתבוע מהם דרישות גחמניות כאלו ואחרות, כך ששלומם תלוי בהם ולא באחרים. עם מסוג זה רצתה הציונות ליצור בארץ ישראל, עם כבוד לאומי, לא עם מהסוג הראשון - כמו שהיהודים היו בגולה. אז למה הישראלים זנחו את מסורת הציונות? האם הם הפכו זקנים ועייפים - הרי ידוע שגילם הממוצע גבוה בהרבה מזה של אויביהם. או שמא הם נכנעו לגחמות של מנהיגים הססנים, חסרי תעוזה, מנהיגים חסרי אחריות עם מנטליות של ראש קטן שגזרו עליהם מלחמה ארוכה על אש קטנה שהתישה אותם, עקב אי נכונתם להשתמש בכמות הנדרשת של כוח. מלחמה זה לא מצב שחיים בו, זאת לא שגרה שצריך להתרגל אליה, מלחמה זה אירוע חריג של כוח מתפרץ, בו משתמשים בכמעט כל האמצעים על מנת להגיע להכרעה מהירה. אי הנכונות להיכנע מצד אחד או לנצח בכל מחיר מהצד השני גוררים הפעלת כוח קטנה לאורך זמן שהנזק המצטבר שלה הרבה יותר גדול משל מלחמה על אש גדולה בפרק זמן קצר. ולעניין האחר - ''ניסו למכור לו אדמות של אחרים כחלקי מולדת והוא הגיב באדישות-חוץ מ300000 טיפשים 5 מיליון אחרים לא התפתו לקנות אדמות בירח.'' - 83% מהיהודים גרים באזור המרכז (זה כולל את יהודה ושומרון), 7% גרים באזור הדרום, 10% חיים במחוז הצפון. אם מתייחסים רק לאזור שמחוץ לקו הירוק מדובר בכמות לא כל כך שונה מאשר זאת של כל הדרום - נקודה למחשבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בזכות או בחסד? |
|||
|
|||
במצב של שלום יש,בדרך כלל, חופש. שגשוג זה ענין כלכלי וזו אופרה אחרת. אין חופש בזמן8 מלחמה ואין שגשוג בזמן מלחמה. לכן לכל בר-דעת עדיף מצב שלום מאשר מצב מלחמה. מאות עמים חיים בשלום. לא בזכות טוב ליבם של שכניהם אלא בגלל נסיבות שונות שברובן נובעות מהעם עצמו ולא משכניו. הציונות שאפה ושואפת להביא את העם לציון בכדי לחיות בשלום ולא במלחמה. \כאשר הייתה דרושה מלחמה-נלחמנו. כבוד לאומי הוא לא השפלת השכן או היריב. כבוד לאומי משיגים בדרכים רבות כאשר הכוח הוא האחרון שבהם. אוי לנו אם בכוח זרוענו תהיה גאוותנו. זה ,גם, נגד המוסר היהודי. אל תזלזל במנהיגנו. אנחנו בחרנו בהם (אולי לא אתה, בפירוש רוב העם),הם אינם קוטלי קנים ולמרות חילוקי הדעות על דרכם לא מצאנו טובים מהם. אם למרות שפע ההטבות הכספיות והכלכליות, האיש הפשוט לא הלך ליו''ש-זה אומר דרשני- העם אינו מעונין בחבל ארץ זה!!! אז יש קבוצה אידיאולוגית שולית שזו דרכה. סך הכל אחוזים בודדים בעם. בעיני- משיחי שקר ומטעי הציבור. בעיניהם- מגשימי היהדות לדורותיה. שיבוסם להם. דרכם אינה דרכנו ולדעתי ,גם הם לומדים זאת לאחרונה בדרך הקשה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בזכות או בחסד? |
|||
|
|||
חופש זה דבר שצריך להיאבק בשבילו, זה לא דבר מובן מאליו. אם יש חופש בזמן של שלום זה אומר שמתישהו היתה מלחמה שלפניה היה מצב של שלום בלי חופש. מצב זה מבוסס על הרתעה, זה למה לשמור על החופש בכל מחיר ולשמור על מצב אי מלחמה בכל מחיר אלו שני דברים סותרים. נכון, מלחמה זה לא פיקניק וזה בדיוק למה היא טובה כהרתעה נגד פגיעה בחופש, הציונות שאפה ליצור מצב של שלום המבוסס על הטלת אימה על תושבי האזור כך שימנעו מלתקוף, לא מצב שלום שמתקיים בגלל סרוב עצמי לתקוף וכניעה לכל דרישה. שלום היה ליהודים בארה''ב, מי שבא הנה רצה משהו אחר, הרי היתה הצעה לחיות בשלום תחת שלטון ירדן - שלא נענתה. אלו שבאו הנה רצו להשיג דברים שיאפשרו קיום עצמאי, אדמות - לבניה ולחקלאות, מקורות מים, גישה לים, רצף טריטוריאלי, עומק אסטרטגי, מוסדות שלטון, בקיצור הדברים שהיו מאפשרים חופש לאומי במדינה עצמאית גם במחיר מלחמה נגד אלו שיסרבו. שלום? זאת כבר פונקציה של הרתעה, כמו שאמרתי. בזמן הפרעות ניתן היה להרכין ראש ולקבל את דרישות המתנגדים, זה שלום שתלוי ברצונו הטוב של מישהו אחר והוא כמובן אינו מובטח, מצד שני ניתן היה ליצור כוחות חמושים שיתקפו את מוקדי ההתנגדות כנקמה ובכך יצרו הרתעה מספקת שכתוצאה ממנה יהיה קיום בשלום בגלל חוסר נכונות של אחרים מלתקוף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בזכות או בחסד? |
|||
|
|||
אתה ''הופך'' את הדברים. צריך להלחם למען החופש. האמריקאים נלחמו, הצרפתים נלחמו ,גם אנחנו בסדרת מלחמות נלחמו למען השגת החופש שלנו. הרתעה זה דבר חשוב. אך הרתעה משיגים בדרכים רבות, לא בהכרח בהשפלת היריב. הציונות בפירוש לא שאפה לייצור מצב של הטלת אימה על שכניה. זה סילוף מכוון או הבנה לקויה. הטלת האימה על שכנינו בתקופות מסוימות הייתה תוצאה של תהליכים במאבק המתמיד עמם. לא משהו מכוון ומתוכנן שנים אחורה. אתה טועה. אין מצב של ''סירוב עצמי לתקוף'' או ''כניעה לכל דרישה'' זו ראיית מצב של אנשים לא חכמים בלשון המעטה. ניהול מדינה אינו ניהול צבאי בלבד,ההיפך. בניגוד למנהיגים פוליטים שכאשר הם באופוזיציה מנסים להשכיח מה הם עשו כשהיו בשלטון וכל כל מיני עיתונאים בפרוטה שחוקה,כל הזמן קיימת הרתעה כלפי שכנינו,עובדה הם אינם מעיזים לתקוף אותנו. נכון שהם מסתפקים בעקיצות מכאיבות,אך יש דרך לטיפול בדובים ויש דרך לטיפול ביתושים. מנהיגינו די חכמים בכדי לדעת את ההבדל ולנסות את הטיפול הנכון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה לא ממש מדייק |
|||
|
|||
היתה ההשקפה של חלק ניכר מהציונות ששאפו שתנוהל מדיניות של ''קיר הברזל'' (ז'בוטינסקי). ע''פ חלק מההיסטוריונים גם בן גוריון קיבל זאת בסופו של דבר (דיון 3338). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה לא ממש מדייק |
|||
|
|||
''קיר הברזל'' משקף תיאוריה מסוימת של אדם שמיעט לחיות ולפעול ,מעשית, בארץ. הציונות שאפה לחיות בשלום ובהבנה עם שכניה ,במידת האפשר ובהתאם לנסיבות. לבוא ולומר שהטלת אימה היא חלק מובנה בציונות זו ''שריטה'' מחשבתית חמורה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שריטה מחשבתית? |
|||
|
|||
עניין ההרתעה היה חלק מהציונות, לפחות אצל חסידי ז'בוטינסקי. שלא היו מיעוט חסר חשיבות בין הציונים תושבי הארץ. זה כמובן לא סותר את הטענה שהתנועה הציונית שאפה לחיות בשלום עם השכנים. בעצם עניין ההרתעה היה ביטוי לעמדה איך מגיעים לשלום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שריטה מחשבתית? |
|||
|
|||
חסידי זבוטינסקי לא היו מיעוט חסר חשיבות בין הציונים תושבע הארץ,אך היו מיעוט! אתה יכול להביא דוגמאות של איך הוגשם ענין ההרתעה כמהלך בפני עצמו, הלכה למעשה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא |
|||
|
|||
1. לא בעניין ההגשמה הלכה למעשה. 2. התגובה שלי כוונה לשריטה הזאת: ''הציונות בפירוש לא שאפה לייצור מצב של הטלת אימה על שכניה. זה סילוף מכוון או הבנה לקויה'' (תגובה 117989). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא |
|||
|
|||
לא שאפה ככוונה מלתחילה או כחלק ממדיניות הבטחון הכללית שלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה כבר יותר טוב |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה כבר יותר טוב |
|||
|
|||
זה מה שטענתי כל הזמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מציע שתבדוק |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי