  
  
  
|
 |
|
||
  אתה ממש תועה. אני חושב שאמירתו של דן נפתלי היא ראויה יותר |
|||
|
|||
ומסבירה היטב את תמונת המצב המורכבת. יצור הפצצה לא הופך לקל יותר. איראן החלה בתהליך עוד בתחילת שנות ה-70 בזמנו של השאח ועדיין לא סיימה אותו, למיטב ידיעתנו. וכאן מדובר במדינה עם אקדמיה סבירה, תעשיה קטנה עם חוד חנית די איכותי (אבל בכל זאת קטן מאוד ביחס לגודל האוכלוסיה), משק לא יצרני במיוחד (ללא הנפט איראן היתה מדינה נחשלת). אני משער שארגוני טרור גם הם יתקשו לייצר 'חומרים מלוכלים' לעצמם, אפילו שלכאורה זה קל יותר לביצוע. כי לשם כך צריך מדינת אם מאמצת שגם מאפשרת להם לעסוק בזה. ולא נראה לי למשל שאיראן או מצרים יניחו לקבוצות קיצוניות לייצר בשיטחן אמצעי נשק כזה שיסכן גם אותן. עדיף למדינות כמו איראן לתמוך בארגוני טרור שמחוץ לשיטחן ושלוחמות על עקרונות הדומים לעקרונות שלהם. 'האסלאם' הוא מטריה אחת גדולה לכוחות לטרור מדינתי (של מדינת טרור כאיראן) ולטרור ארגוני (לארגון טרור כחסבאללה וכחמאס). לכן יש לראות את המלחמה באגרסיביות האסלאמית כמלחמה כוללת אחת, עם זירות משנה בהתאם לעניין האיום והתגובה. מול חזית הטרור האסלאמי צריך העולם המערבי הדמוקרטי להקים חזית הגנתית מתואמת, שתנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי לדכא את הטרור הזה. צריך לציין שכשאומרים 'טרור אסלאמי' אין הכוונה לכל המוסלמים או לכל המדינות המוסלמיות. אבל בתוך העולם המוסלמי יש שכבה רחבה של אוכלוסיה תומכת טרור (דתי) למרות שכמדינה זה מוצג אחרת כלפי חוץ. ישנם חוגים שמתנגדים לטרור הזה כשהוא מופיע גלובלית מול ה''כופרים'' (כל מי שאינם מוסלמים), אבל תומכים בטרור נגד ממשלות מקומיות מוסלמיות או לא מוסלמיות, נגד ארה''ב או נגד ישראל (שם קוד: ''היישות הציונית''). הבעיה היא מסובכת מאוד ונדרשת עבודה רבה כדי לאתר את הרבדים העמוקים של התמיכה בטרור הזה, כי חלקם מוסווים. בכל מקרה לטרור הזה יש גם ביטויים מדיניים פרטיים בכל מדינה ואזור וביטויים גלובליים. למשל, ההתנגדות לקיומה של ישראל הוא ביטוי גלובלי של הטרור האסלאמי, כי הוא משותם לכל גורמי הטרור האסלאמי בעולם ואינו מתייחד רק לחברת הטרור הפלסטינית. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי