|
מי שקורא על העובדות של התנהלות האימפריה העותמנית בארץ ישראל מראשיתה (ראשית המאה ה-16) מגלה כמה פרטים שבעצם מאשררים את דבריך. עד סוף אותה המאה היתה צמיחה דמוגרפית והיחס לתושבים היה נאור באופן יחסי. השלטון המרכזי גם ידע מה קורה בשטח. בהמשך הדרך הפכו הסולטנים לעצלנים שחילקו סמכויות ל''לורדים'' מקומיים כקבלני מיסים ובהמשך גם לשלטון עצמו. השחיתות הפכה חלק מהנורמה של ההתנהלות וכל עוד העביר הלורד (הפחה) חלק מתשלומי המס שגבה הוא נשאר במקומו אלא אם מקומי אחר הצליח להדיחו.
לקראת סוף התקופה (בערך 1850) ניסה השלטון המרכזי לחדש ולנקות אבל זה כבר היה מאוחר מידי. לאחר מהפכת אביב העמים זה כבר לא הספיק. ובמלחמת העולם ה-I האימפריה חוסלה. |
דברים נכונים
