  
  
  
|
 |
|
||
  פתרון של שלום. |
|||
|
|||
יש בפורום הזה אנשים שחיים בהונאה עצמית ומנסים למכור סחורה פגומה , לכן הנה דעתי על שלום . סכסוך הוא גורם המונע שלום. לכן כדי ליצור מצב של שלום, נחוץ לפתור את הסכסוך, עד שיהיה ברמה נמוכה מספיק בו יהיה השלום אפשרי. בדרך כלל הפסקת אש ו/או שביתת נשק או אי-לוחמה בין הצדדים הם שלב המקדים את השלום, אבל לא הם השלום. יחסים טובים בתחום הבין-אישי, המדיניות, הכלכלה, התירות והתרבות, בלי עוינות, הסתה, החרמות, טרור ולוחמה זה שלום. ישראלים קוראים להעדר מלחמה – שלום בגלל אי דיוק לשוני. מצב של התקדמות לשלום משרה אווירה אופטימית ומלאת תקווה. קל וחומר מצב שלום ממש. לא פלא לכן שמציגים את השלום כיעד אפשרי וכגורם משיכה כמו גזר לחמור. הלנצח נאכל חרב? הבא נבחן את השלום מכמה נקודות ראות. למעשה בדיקה יסודית מגלה כי הישראלים רוצים הפסקה של פעולות הלוחמה. הישראלי לא רוצה הרוגי מלחמה או טרור אצלנו. אף אחד לא רוצה להיות קורבן מלחמה, או נכה מלחמה, או שהאנשים הקרובים לו, או היקרים לו, או רכושו יהיו קורבנות מלחמה. אני סבור שמצב ברור של מלחמות חוזרות ונשנות הוא מצב מדכא ואפילו נראה חסר תקווה. יחסים טובים בתחום הבין-אישי, המדיניות, הכלכלה, התירות והתרבות, בלי עוינות, הסתה, החרמות, טרור ולוחמה זה שלום. יש ישראלים רבים השואפים לשלום, יתכן כי הרוב. ישראלים רבים מאמינים כי שלום יסים את הסכסוך הישראלי-ערבי. יתכן שהם הרוב. בכל העולם וגם בישראל אנשים מתעיפים ממצב מחזורי של מלחמות. מצב נפשי זה מגביר את הכמיהה לשלום. האם אמרתי אמת? לא בדיוק. מי שאין לו נלחם כדי להשיג ומי שיש לו שומר על שלו. לכן אלה תוקפים בלי להתעיף ואלה מגינים ומתעיפים. אחזור כאן על העובדות העיקריות מול הערבים. הם 230 מיליון ואנחנו רק 5 מיליון. להם 22 מדינות ולנו אחת. הם שולטים בשטח הגדול פי 60 משטח מדינת ישראל. להם 40% מעתודות הנפט העולמיות ולנו אפס. בידם כמות נשק פי שש מאשר בידנו. הם מסכנים, כשזה מעשה ידיהם שלהם ולא שלנו. הם מציגים כשלהם מה ששלנו על פי כל עובדה היסטורית, מאברהם וירושלים ועד ארץ ישראל. קל להוכיח שהם ברוטלים, רצחניים, מלאי שנאה, מחנכים לשנאה, לא דמוקרטים, עניים, בורים ובלתי מסוגלים לפתור את בעיותיהם שלהם. למה אנחנו צריכים להסכים להשקפה כאילו אנחנו המכשול לשלום, לרווחה ולהשכלה שלהם? בכשלונותיהם הם מאשימים אותנו. אני אומר לא! יש גם שמאלנים בודדים שחיפשו הבנה, גשר ודרך אל הפלסטינים והיום הם סתם יהודים היועצים לפלסטינים ומסנגרים עליהם כמו עיתונאי בכיר לשעבר, יליד גרמניה, המופיע תמיד עם פלסטינים ולעולם לא בהפגנות של קשי יום יהודים. השלום בו הם תומכים, הוא מלכודת דבש. זה כלי שמאלני לרחמנות, נסיגה ותבוסה. שלום הוא דבר אחר לגמרי. יחסים טובים בתחום הבין-אישי, המדיניות, הכלכלה, התירות והתרבות, בלי עוינות, הסתה, החרמות, טרור ולוחמה זה שלום. מלחמה היא צורה חריפה ורחבת היקף, של סכסוך בין מדינות או אוכלוסיות אנושיות. למצב בו אין פעולות מלחמה בין צדדים לוחמים אנו קוראים שביתת נשק או הפסקת אש. אלה נובעים כמעט תמיד מעיפות הצדדים או ממחסור, בלי שהסכסוך הסתיים. שני מצבים אלה טובים כמו שלום רדוד. לכן אני משער כי מצב כזה של אי לוחמה עונה על הצרכים של רוב רובו של העם היהודי בישראל. אבל............ אי-לוחמה עדיין איננה שלום. שלום הוא מצב בו אין פעולות איבה, אין הסתה, אין החרמות והיחסים בין המדינות או האוכלוסיות מאפשר תנועת אנשים, סחורות ותרבות, ללא סכנה לצד אחד מהצד השני. זה מה שיש באירופה. למען שלום כזה פעל מנחם בגין. עבור שלום כזה הסכים, להחזרת חצי האי סיני כולו לחזקת מצרים של אנואר סאדת. הטעו קצת את בגין כי מצרים אינה רוצה שלום כזה. סוריה ודאי שלא. בלי שום קשר לעובדות ולאמת, בכל מצב פנמי רעוע באיזו מדינה ערבית, יהיה קו התעמולה הערבי האשמת ישראל-הציונית ואמריקה-האימפריאליסטית במצב. כשמפגינים נגד ארה''ב שורפים את דגלה ואת דגל ישראל. כשמפגינים נגד ישראל שורפים את דגלה ואת דגל ארה''ב. טכסים של שריפת דגל ארה''ב ודגל ישראל הם מחזה החוזר על עצמו. זהו קו קלאסי ואין לנו שום אפשרות לשנותו במשהו. לכן לא יהיה שלום ישראלי-ערבי ולא חשוב מה נעשה וכמה שטחים ניתן. אפילו אם ניתן הכל. קורא שאינו מאמין ינסה להסביר, כיצד נשארה אנטישמיות במדינות ללא יהודים? הסיסמה ''שלום תמורת שלום'' אינה נחשבת לרצינית אך היא הפתרון האמיתי המביא בחשבון את מעמדה הטריטוריאלי העדין של ישראל. אין כל רמז שמהלך כזה אפשרי. תעמולה ערבית ללא הפסק מאז 1967, מקנה לסיסמה ''שטחים תמורת שלום'' תמיכה בעולם. בישראל משמיעים אותה השמאלנים, ויש לה תמיכה גם פה. הסיסמה שטחים תמורת שלום היא שקר. בשום מקום אחר בעולם אין פועלים כך. לא במקרה דרישת הערבים לשטחים היא ראשונית כל כך. הערבים מבינים אולי בחוש כי שטח פורה המהווה איזור מחיה מתאים, הוא גורם חשוב ביותר לקיום אוכלוסיה. ישראל היא מסדרון צר בין ארץ הנילוס והסהר הפורה. מדינות ערב אינן מקבלות את הגישה של עונש על פעולה שגויה. אין הערבים רואים בכלל פגם או שגגה במעשיהם. עד כה התוקפנות המלחמתית הכושלת של הערבים, לא הביאה עונש על התוקפנים. הערבים מאמינים כי, את כישלונם במלחמת השחרור ניתן למחוק במהלכים מדיניים. את ההפסד המצרי במלחמת קדש הם מחקו, בלחץ מדיני אמריקאי. את הפסדם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור מחקו המצרים, בעזרת הסכם שלום רופס. הסורים מקווים למחוק את הפסדיהם באותה צורה. הירדנים שהפסידו את הגדה המערבית ''שלהם'' נתנו לעראפת להשיג את השטח חזרה בהסכמים מדינים. וכעת מנסה להשיג את זה מחמוד עבאס . יש להפסיק את העיקרון של ''שטחים תמורת שלום''. מתן קרקעות אינם המחיר בעד יחסים מדיניים. מתן יד או רגל לרודף אינם ישועה לגוף. במישור האידאי ויתור על שטחים שהושגו עבור עם ישראל הוא ויתור על לב הציונות. הציונות משמעה מדינה לעם היהודי ואין מדינה בלי קרקע. הייתי אפילו הופך את העיקרון על פניו, אלמלי היה נראה מגוחך בעיני רוב האוכלוסיה. שטחים תמורת שלום - הערבים נותנים שטחים לישראל תמורת הסכמת ישראל לשלום איתם. מבחינה לוגית טהורה זה מבליט כי הערבים רוצים שטחים, בעוד הישראלים רוצים שלום ולכן אין זה מגוחך כלל. היחסים בין איטליה ושבדיה הם יחסי שלום . תמורת שלום כזה עם סוריה אפילו אני מוכן למסור לסורים את הגולן . יחסים טובים בתחום הבין-אישי, המדיניות, הכלכלה, התירות והתרבות, בלי עוינות, הסתה, החרמות, טרור ולוחמה זה שלום. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי