|
תנו לבהמות לחיות! | |||
|
|||
זה מוגזם , הכוונה לתת לבהמות לחיות כי הבהמות לא נותנות לאחר לחיות זו הבעיה. הדברים הרי אינם כל כך בהירים אין פה נוסחה ואי-אפשר לדייק , הרי אני כליד המקום גם מכיל חלק מהדברים שאני במחשבה בהירה לא אוהב , את היהירות הזו את הבוז ליהודי שהוא פאר המערב את השנאה העצמית שהנחיל פה בן גוריון לעם ששונא את מקורותיו והכי אבסורד שבן גוריון עצמו היה כל כך יהודי נרגן וגלותי. אז בטח שאי-אפשר ליצר חלוקה ממש נקיה וקריסטלית אבל , בגדול אני לא מותר על היהדות יש לי קרבה נפשית לכל יהודי גם יהודי שאיני מסכים לדרכו יש לנו גורל משותף , עם חלק מהישראלים אין לי נחלה ואיני מוכן אפילו להידמות להם בשום דבר ועניין. אגב ההגדרה שהבאת למי הוא יהודי ''מי שהסביבה רואה בו יהודי'' היא הגדרה נכונה וראוי לרבנות שלנו להתגמש בכל מה שנוגע לענייני גיור כי רות המואביה חברה לעם ישראל ע''י שקשרה את גורלה בגורל העם היהודי, לי זה מספיק . | |||
_new_ |
תנו לבהמות לחיות! | |||
|
|||
בקשר להגדרה היא מזכירה לי כמה דברים, ההגדרה הזו של יהודי שהסביבה רואה בו יהודי , ראשית מה שיפה בהגדרה הזו שהיא פתוחה מאד, אין בה שום דבר כובל, יהודי נהפך למשהו שקאנט קרא לו ה''כשלעצמו'' וזה מחבר להגדרה של אמנות שהגה אמן מינמליסט בשנות ה- 60 של המאה הקודמת , שכחתי את שמו ההגדרה אומרת כך : עבודת אמנות היא כזו כאשר אתה מביט בעבודה וחש טפיחה(מכה) על השכם - זה ציטוט מהזיכרון כמובן. בשתי ההגדרות יש את העניין ל..כשלעצמו שיהודי הוא דבר בפני עצמו , לא יהודי כזה או אחר, אלא יהודי ''יהודי''- ואמנות כך בדיוק כשאתה חווה חויה אמנותית אתה יודע באותו רגע שמדובר באמנות. ואין צורך לתת פרשנות שמלאה בדיקדוקי עניות. | |||
_new_ |
תנו לבהמות לחיות! | |||
|
|||
מסכים איתך לחלוטין לגבי התחושה וההנאה האסתטית לגבי יצירת אומנות: או שזה ''מכה'' בך, או שזה לא... אכן, ההגדרה של קאנט לגבי ''הדבר לכשעצמו'' (an für sich) יכולה לבוא כאן בהחלט בחשבון, אולם כאן עלינו באמת לבדוק את המשמעות הנלווית של הדברים. להיות יהודי זו כנראה סוג של תודעה. אגב, אשמח אם תשלח לי מייל קצר לכתובת הדואל שלי. | |||
_new_ |
תנו לבהמות לחיות! | |||
|
|||
שלחתי. שבוע טוב. | |||
_new_ |
תנו לבהמות לחיות! | |||
|
|||
עניתי לך. כל טוב | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |