  
  
  
|
 |
|
||
  על הקראות |
|||
|
|||
אני כבר מזמן הגעתי ל'מסקנה' (אישית אמנם) שלפי התנ''ך (דברים ד' פסוק ב' (''לא תוספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו..'')) צריך ללכת למקור, קרי למקרא, כלומר בפרט לתורה כדי לדעת מה מצווה עלינו ומה לעשות. *אפשר*, לטעמי, להיעזר בפירוש של אחרים, אבל המקור הוא המחייב (בשבילי). למשל דוגמת הבשר והחלב: כתוב ''לא תבשל גדי בחלב אמו'' - מאד ברור לעניות דעתי הלא מחייבת (אין פה מילים קשות לביאור או דקדוק מסובך). כתוב גדי (ולא בשר עוף למשל) כתוב אמו (ולא בשר פרה אחרת) וכתוב לא תבשל. נכון שבימינו אי אפשר לדעת מה מקור החלב ומה מקור הבשר המדויק, אז הגיוני להפריד בין בשר *בקר* לחלב *בקר* (וגם זה לגבי הבישול) - מכאן ועד הפירוש שניתן שיש להפריד כל בשר (כולל עוף למשל) מכל חלב, לעניות דעתי המרחק רב למדי (בפרט לאור ה-''לא תסופו'' הכל-כך ברור לעיל), יתרה מכך בציווי המקורי אפשר לנסות מצא את הטעם לאיסור - האספקט המוסרי (לקחנו את הגדי, לא נגזול גם את החלב שיועד לו) לא לקחת מהטבע יותר ממה שצריך ולשמור על קיום והמשכיות בעלי החיים. מבחינה זו, לפחות לפי מה שקראתי על הקראות, כלומר פירוש אישי (מה שהם מכנים ''פסיקה אישית'' בכל דור ודור, מה שמאד הגיוני אגב) והצמדות למקרא היא בעניין הדרך הכי קרובה למקור, אני לא קראי ואין לי שום קשר לקראות, אבל גיליתי, ממש במקרה, כי אני חושב די דומה למה שלפחות קראתי בקישור הבא בויקיפדיה על הקראות: | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| על הקראות |
|||
|
|||
מעניין שאתמול הגעתי במקרה לאותו ערך בויקיפדיה שאתה מורה עליו, וגם בעיניי מצא חן הרעיון הקראי של פסיקה אישית. בקשר ל''לא תבשל גדי בחלב אמו'' - צווי מוזר ביותר שהביא לייסוד תעשיה שלמה ביהדות (הכשרה) שעולה לנו מיליארדים של דולרים ושקרוב לוודאי מבוססת על טעות מסירת הנאמר מדור לדור. כשקוראים את ''חלב'' עם חת ולמד סגולות, הצווי מובן מאליו ואינו זקוק לפירושים. חלב כזה הוא שומן, ומה שנאמר אם כך הוא ''אל תבשל גדי בשומן אמו''. טעויות רבות כאלו מופיעות בתורה, שכנראה לא ניתנה למשה ע''י הקב''ה, אלא אם כן מוכן האל להודות באבהותו לטעות בתורה לפיה הארנבת מעלה גרה, בעוד שבמציאות היא אינה מעלה גרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הקראות |
|||
|
|||
קראתי לפני הרבה שנים ספר על מנהגים ומסורות של עמים עתיקים במזרח התיכון. שכחתי את שמו של הספר אך זוכר אני שהספר סיפר בין היתר על מנהג שהיה מושרש בקרב עמים באיזור והוא להקריב כקרבן גדי מבושל בחלב (שומן?) אימו. יתכן שכל הציווי ''לא תבשל גדי בחלב אימו'' מתכוון למנוע עבודת אלילים ספציפית ואנחנו הפכנו את זה, כפי שמישהו ציין פה, לתעשיה משגשגת. דבר המעיד בבירור על כשרונם הכלכלי של היהודים (חוץ מבארץ ישראל כמובן ;-) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הקראות |
|||
|
|||
את זה כותב הרמב''ם במורה נבוכים אבל למיטב זכרוני הוא מודה שלא מצא סימוכין להשערה שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הקראות |
|||
|
|||
הרעיון של פסיקה אישית בעייתי מבחינת דת קהילתית. פסיקה אישית משמעה גם קביעת לוח השנה מה שאומר שאת תלכי לביהכנ''ס ותצומי ביום כיפור שלך ואילו יום הכיפורים שלי יהיה יום אח''כ. במשנה מסופר על מחלוקת בדיוק כזו בין ר' יהושע לרבן גמליאל (מיבנה) ורבן גמליאל הנשיא כפה על ר' יהושע, בדיוק מהסיבה הזו, להגיע אליו במקלו ובתרמילו ביום הכיפורים לפי חישובו, כדי להראות בפומבי שאין פסיקה אישית ביהדות ולא תהיינה שתי הלכות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קראת את מחשבתי בעניין החלב |
|||
|
|||
אחרי שכתבתי את ההודעה הקודמת, רציתי גם אני להוסיף על אפשרות החלב - כשומן, מה שאגב די הגיוני, כי זה בעצם אומר לא לקטול בו-זמנית שני דורות וכך אולי כאמור למנוע פגיעה בהמשכיות בעלי החיים. לגבי מסירת התורה, באמת קטונתי והדיוטיתי, מלדון בסוגיה בצורה מקצועית יען כי אני לא מומחה לתנ''ך, אבל אפשר לעניות דעתי כן לקבל למשל את סיפור מתן תורה בהר סיני כאמיתי ואת התאור ככתוב בידי אדם וזה לא סותר שהמצוות נתנו בידי בורא עולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה חושב אדם, אתה לא חושב יהודי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה חושב אדם, אתה לא חושב יהודי |
|||
|
|||
אני חושב כבן לעם ישראל (ככתוב בתנ''ך, אגב כמדומני המושג יהודי הוא מושג המתייחס לשבט יהודה שהוא כידוע אחד מהשבטים..). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי