| אינני מסתיר, ואין שום טעם להסתיר, שאני אוהד את משה פייגלין וששנינו נמצאים באותו המחנה, המכונה ''הימין הציוני''. אמנם, פייגלין יחזור ויאמר שאין הוא ''בדיוק'' ציוני, ולא ''ממש'' (או ''ממש לא'') ''ימני'', אבל בסופו של דבר כך מתייצבות ההגדרות.
אני מסכים שיכולתי להיות תקיף יותר, מרושע יותר, ציני ואולי גם עויין. עם זאת, הראיון הזה בא להציג, לברר, לתהות על הקנקן, ולא לתקוף.
לא חסרים ראיונות אוהדים כאלה, לא מימין ולא משמאל.
אגב, מבקר אובייקטיבי, שאיננו להוט כמו ספירו מיודענו להטיל בליסטראות עד לזרא - ישים ודאי לב שאינני חוסך ביקורת מהמרואיין, גם אם בחטאיי המרובים אני מעדיף אותו עשרת מונים על רוב הפוליטיקאים בישראל, מכל המחנות. |