|
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
1. האם ההכשרה הכפולה בצבאות זרים מתבטאת בתועלת בשדה הקרב? לא בטוח שבדיקה תעלה שיחס ההצלחות לכשלונות של אותם צבאות טובים מאלה של צה''ל. 2. איך בדיוק ידוע לך מה היו הנחות היסוד לפיהן צה''ל התכונן? 3. מאין אתה יודע מה היו פרטי התרעות המודיעין? אין ספק שמשורת התקריות בקרבת אילת צריכים להפיק לקחים כדי למנוע קורבנות נוספים. אני רק לא בטוח עדין שמישהו מחוץ לצה''ל יכול לדעת פרטים ברמה שאתה מתאר. הטענות של מילשטיין בקשר להכשרת הקצונה מוכרות לי. יחד עם זאת אינני בטוח שבדיקה מול אותם צבאות שבהם הכשרת הקצינים ארוכה יותר היא גם טובה יותר, ו-או שבדיקה תעלה שיחס ההצלחות-כשלונות של הצבאות האלה טוב מזה של צה''ל. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
דוד יקירי, מאחר שהרבה מאד שנים אני מנותק מן המערכת, כל מה שאני אומר זה מן העתונות. הכתב הצבאי של הערוץ הראשון, יואב לימור, שהוא בחור אמין ביותר, חזר ואמר: שהיו התרעות מדוייקות, פרט ללוח זמנים, ובהתאם לכך נערכו כוחותינו. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
שמעון, א. עם כל הכבוד מקור עיתונאי אחד לא יכול להיות מספיק, אפילו אם הוא יואב לימור, כדי לטעון . ב. אם לא היה לוח זמנים אי-אפשר לטעון שההתרעות היו מדוייקות. ג. אני מעריך שגם לא היה בדיוק ברור המיקום המדוייק של הפעולות. כאשר מוסיפים את העובדה שמדובר בקוו של כ-150 ק''מ ברור שהסיכוי למניעה בהצלחה הוא מוגבל ואולי מוגבל מאד. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
שירות צבאי אני מכיר את צה''ל וגם את הצבא האמריקאי על אגפיו ואפלו את הצבא המלכותי הבריטי. בצבאות הללו כדי להיות קצין חייב אדם ללמוד במסגרת קורס הקצינים לתואר ראשון באוניברסטיה. הקורסים מנוהלים במסגרת הצבאית. בארה''ב זה במסגרת 'ווסט פוינט'. שם הם מקבלים הרצאות בנושאים רבים ולא רק בהיסטוריה צבאית, טכנולוגיות מתקדמות ועוד, אלא גם בכלכלה, מדעים, מדעי המדינה ועוד. מעניין שבחיל האויר שלנו אימצו תואר ראשון במסגרת קורס הטייס, אלא שכאן רוב ההרצאות מתנהלות באוניברסיטה בנגב לפי מקצועות שבוחרים הטייסים לעצמם, עם השלמות מתחייבות בנושאים כמו היסטוריה צבאית רלוונטית. ההבדל בין הקצינים האמריקאים והבריטים לקציני צה''ל הוא שקציני צה''ל יודעים בגדול לתפקד טוב יותר בתנאי השטח, משום שהם גדלו כחיילים בשטח ועברו אחזקתסבבי שטח במהלך קורסי ההכשרות כמו קורסי מ''כים ומש''קים והשלמות מקצועיות. לעומת זאת קציני ארה''ב ובריטניה עברו מסלול קצינים ללא מסלול קצר של חיילות רגילה, ולאחר הכשרתם הם הוצבו ביחידות. חלקם נשלחו ישירות לעיראק ופקיסטאן ושם הורגש חוסר ניסיונם בהובלת כוחות, וקושי להסתגל לכללי ההתנהגות שאופיינו ע''י דורות קודמים של סבבי לוחמים. זמן ההסתגלות לתנאי השטח הוא בד''כ ארוך, משום העדר ניסיון קודם בפעילות מבצעית בשטח. קציני צה''ל משלימים את ההשכלה שלהם במהלך שירותם בקבע. הם נשלחים ללימודי תואר ראשון מרוכז של שנתיים, וגם מחוייבים לעבור קורסים מקצועיים לא רק צבאיים והכשרות מקצועיות, במסגרת השירות המבצעי. בהמשך דרכם יש קורסים המכשירים קצינים ברמת מ''פים, מג''דים, ומח''טים וצפונה ולפי המקצועות השונים. שם לומדים אפילו פילוסופיה, פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות, ארגון וניהול והשלמות בענייני סטטיסטיקה לצד חומרי לימוד צבאיים מקצועיים, תורות לחימה, עקרונות מבנה הכוח, הגדרת מטרות ארגונית ומעקב אחר ביצוע וכו'. האמירה כאילו קציני צה''ל לא לומדים מספיק אינה נכונה כבר שנים. האמריקאים לומדים מצה''ל ובצה''ל מאז סוף שנות ה-80 האמריקאים שולחים את יחידותיהם המיוחדות להתאמן במתקני האימונים של צה''ל שבנויים בצורה מיוחדת למעקב ולרישום פעולות הלוחמים בתא שטח לפי משימה מוגדרת. הניסיון המצטבר שצברו בצה''ל וממשיכים לצבור יום יום ויכולת הפקת הלקחים המהירה בצה''ל ותרגומם לנוהל מציב את צה''ל כצבא מקצועי מתקדם שיכול ללמד צבאות גדולים ומסורבלים יותר. הסירבול של האמריקאים הוא גם תרבותי, הם יותר סגורים ומתונים מהישראלים בהפקת לקחים ויישומם. האמריקאים קיבלו מישראל ולמדו מצה''ל להפעיל גם אמצעים מיוחדים שעזרו להם מאוד בעיראק ובאפגניסטאן. האמריקאים משתמשים באמצעים שפותחו מישראל, מגרביי ונעלי לוחמים ועד שיריוניות שמיוצרות במפעל ישראלי-אמריקאי משותף (שהתחיל במפעל של קיבוץ סאסא). התרעות מודיעיניות תגיד ליואב לימור שידיעה לא יכולה להיות מבוססת רק על מדליף אחד, שכן יכול להיות שגם אם היא נכונה היא רק חלקית. מי אתה מנדס, שצריך לדעת שיש מודיעין ויש מודיעין. מאחר שבגדול אומר שהיתה רק התרעה כללית, הרי שיואב לימור יכול לומר את מה שהוא שמע בלי לקבל אישור לכך מגורם מוסמך. אם היתה התרעה מדוייקת באשר למקום הפיגוע, הרי שצה''ל היה נערך שם לכל אורך היממה ומכין כוח אש רציני שיוכל לתת מענה מיידי לאורך כל הציר. אני מבין שההתרעה היתה כללית ובלתי ממוקדת, ולפיכך נאלץ צה''ל לפרוס את הכוחות לאורך כל הגבול בפיזור רחב יותר. הטיימינג היה מפתיע בשל העדר מידע מדוייק. התגובה הצה''לית והיס''מית היתה למופת. היכולת לחסל את התוקפים ואת שולחיהם תוך מספר שעות היא מדהימה. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
ליקויי התפקוד של צה''ל אינם בדרג הטקטי בעיקר, אלא בדרגים האופרטיביים והאסטרטגיים. הטעם לכך שנסיון רב בשדה אכן עוזר מאוד לתפקוד הטקטי אך אינו עוזר בכלל ליכולות האופרטיביות והאסטרטגיות. לשתי היכולות האחרונות חשוב לפתח כושר הפשטה המאפשר אינטלקטואליזציות של נסיבות דינאמיות. כושר כזה לא רק שאין מפתחים בצה''ל אלא מחניקים למי שיש לו באופן טבעי. דוגמאות לכך אם אלופי המשנה ד''ר עימנואל ולד ז''ל וד''ר יעקב חיסדאי יבדל לחיים ארוכים. בגלל כך אכן לא הוכרענו במלחמות ואנחנו עדיין קימים אך זאת למרות הניהול הגרוע של כל המלחמות והפיקוד הגרוע של רוב המערכות. מי שהוציא את הערמונים מן האש היו אנשי הדרג טקטי, אנשי קו הדם, הלוחמים! דוגמא לכך היא מערכת החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. כל המפקדים במערכה זאת מן הרמטכ''ל דוד אלעזר, דרך מפקד החזית החדש רב אלוף מיל. חיים בר לב, מפקד החזית הקודם שמואל גונן-גורדיש, מפקדי האוגדות אברהם אדן ואריאל שרון, מפקדי החטיבות ומפקדי הגדודים היו מנותקים מן המציאות ואחדים אף מוכי הלם. הלוחמים הם שמנעו במחיר כבד מאוד הכרעה מצרית במערכה על מסדרון הצליחה. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
לדעתי צה''ל התשתפר גם בתחום האופקטיבי והאסטרטגי. המאמרים של ד''ר עימנואל ולד ז''ל וד''ר יעקב חיסדאי יבדל לחיים ארוכים הם מתקופה 'הסטורית', כאשר כל שנה שקולה למאה.צה''ל השתפר בשמירת יכולות מבצעיות-טכנולוגיות ובשינוע לוגיסטי, המפקדים הבכירים חושבים אסטרטגית בהקשר של ניהול מלחמה. ישנה בעיה של המרחב שבין ההנהגה המדינית לפיקוד הצבאי הבכיר. כאן הרבה מהשגיאות בעבר נוצרו בשל תפקוד לקוי של הדרג המדיני (גם כשהיו בו מעת לעת כמה רמטכ''לים במיל'). הצבא יכול לקבל משימה, להציג תוכניות ביצוע ותמיכה לוגיסטית לאישור הדרג המדיני ולבצע את המשימה כמתחייב. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
דוד, כדי להיווכח בהבדל בין תיפקודו של צבאי מקצועי לבלתי מקצועי טול את הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה ואת צה''ל מאז הקמת המדינה ועד היום. הצבא הנאצי היה אולי הצבא המקצועי ביותר בהיסטוריה. טול את מבצע ''אבחת המגל'' שמוטט את צרפת ואת כוח המשלוח הבריטי ב-1940 השוה אותו לכל מבצע של צה''ל ותיווכח ביתרון של צבא מקצועי. אורי מילשטיין | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
צבא מיקצועי אינו הדבר היחיד שמכריע צבא אחר . חניבעל ניצח את הצבא הרומאי המיקצועי - ראה קרב קאנה . המונגולים בפיקוד ג'ינגיס חאן ניצחו צבאות רבים בזכות ייתרון טכני - הרכיבה על סוסים . האמריקאים בפיקוד וואשינגטון , ניצחו את האנגלים בגלל המרחק מאנגליה . יש דוגמאות לשני הצדדים . אריה עירן | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
חניעל ניצח בקרב קאנה בזכות גאונותו הצבאית כמפקד מערכה. המונגולים נצחו בזכות גאונותו של ג'ינג'יס חאן כאסטרטג. גאונות היא דרגה גבוהה ממקצועיות. ההבדל בין גאונות למקצועיות העסיק את הפרוסים לאחר שנפוליון הביס אותם בקרב יינה. את הפתרון נתן אז שרנהורסט: לגייס מול אויב גאון את הגאונות הלאומית. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
ושכחתי להזכיר את גראנט מול לי . המפסיד היה גאון ןהמנצח היה ''טוחן בשר'' . וגם נזכרתי בקרב טאוטובורג . עם אבדן הליגיונות 17 , 18 , 19 . ''היכן הליגיונות שלי'' זעק הקיסר . מיקצועיות יכולה להכריע - אך לא תמיד . גאונות טאקטית יכולה להכריע - אך לא תמיד . יתרון כמותי יכול להכריע - אך לא תמיד . חדשנות טכנית יכולה להכריע - אך לא תמיד . וזה המסר הגדול מתורת דרווין . לא רק אריה שורד , גם שבלול רך ! הכל בהתאם לתנאים המשתנים . | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
ועל כך הוסיף הייזנברג: ''התמיד לא קיים''. לכן אם ללכת בעקבות דויד יום בבחירה בין הסיכוי לפגוש ברבורים לבנים לבין האפשרות לפגוש ברבור אחד שחור, מומלץ להשקיע בברוברים הלבנים אף שיש לקחת בחשבון שאפשר גם להפסיד. | |||
_new_ |
בורות מזעזעת | |||
|
|||
הצבא הרומי בקרב קנאי היה צבא אזרחי שגוייס רק לפי הצורך ולא צבא מקצועי. הצבא המקצועי הרומי נוסד בידי מאריום רק בתחילת המאה הראשונה לפנה''ס | |||
_new_ |
בורות מזעזעת | |||
|
|||
הצבא הלא מקצועי הזה כבש את רוב המדינות שלחופי הים התיכון . מן הבחינה של האימון והניסיון זה היה צבא מקצועי . | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
א. הצבא הנאצי הושמד. ב. השאלה שלי התייחסה למעשה לצבאות אחרים בהם הכשרת הקצינים היא כפולה ואורכה מבצה''ל שגם םפועלים כיום. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
הצבא הנאצי בנה את עצמו מ-1934 מוכוון מטרה לפתוח במלחמה, תוך חריגה מהסכמי וורסאי. המשטר הנאצי השקיע בו, ייצר כלי נשק בטכנולוגיות החדשות ביותר של אותה תקופה ובנה תו''ל חדשה וניידת מבוססת על שיריון וחיל אויר, שיפר תשיות וכבישים והקים אוטוסטרדות במטרה לפשט את הזרמת הכוחות לגבולת ובינהם. לעומת זאת הצבא הצרפתי, כמו הבריטי, היו שרויים בעברם, מבוססים על תו''ל נייחת, קו מאזינו. הצבא הצרפתי עדיין שמר בתוכו את חיל הפרשים, שמר על משמעת ונימוס על חשבון חיילות ואימונים. הצבא הצרפתי התרוקן ממפקדים מקצועיים ופעל בסביבה תקציבית דלה. ישראל מנהלת מלחמה עם ארגוני טרור ולא מדינות, לפחות מאז 1973. מלחמות אלה שונות בתכלית ממלחמת העולם השנייה. אי אפשר להכריע ולהכניע את החמאס בלי לפגוע גם באוכלוסיה שלו. לכן אין הכרעה של ממש במלחמה הזאת, אלא רק פגיעה שיטתית ומתמשכת בארגוני הטרור כדי לתחזק מציאות שהיא נוחה יותר לישראל, עד שבעוד כמאה-מאתיים שנה המוסלמים האלה ישתנו. אני מעריך שאם צבא סוריה או מצרים יפתחו במלחמה עם ישראל, צה''ל יכה בהם בצורה מרשימה. בטח את הסורים שצבאם על הקרשים, אבל גם את מצרים שצבאה גדול ומודרני. | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
לא מספיק טוב . אמנם הלחימה הצהלית נגד הטרור מוכוונת נגד המבצעים והאירגונים הלוחמניים . סיכול ממוקד , תשתיות ודברים דומים . אבל רצועת עזה היא מדינה דה-פאקטו . יש לה שלטון , אג'נדה ושאיפות . ובעיקר - צרכים . או - אינטרסים בלע''ז . לכן ריסון הפעילות התוקפנית מעזה צריכה להיות נגד האינטרסים הלאומיים ולא נגד מטרות נקודה . את זה מישהו לא מבין אצלנו . | |||
_new_ |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''? | |||
|
|||
לדעתי כולם מבינים את זה אבל חלשים מדי לפעול בהתאם. כנראה שאנחנו צריכים קטסטרופה שתדחוף אותנו להגיב בחומרה ראויה נגד הטרור ונגד האוכלוסיה שמזינה אותו. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |