|
מיכאל שרון: מדובר בהפך למציאות | |||
|
|||
אני לא בטוח שזה הומני לבעוט בענים חלשים ומסכנים . אבל זה מה שקורה . כמו הקומפראציקוס בספרו של ויקטור הוגו הלעג והפגיעה היא בנכים והחלשים . כמו הקומפראציקוס מציג כאן מ.ש. את טענותיו הבכיניות על הנזקים שעשו לו , על העבודות שגזלו לו , על ליבו החולה ושאר צרותיו בניסיון לזכות באהדה שהיא הצימאון של חייו . זה כשל ברור הנקרא ''אד מיסריקורדיאם - בשם המסכנות'' העובדה שהכותב מיסכן או מציג עצמו מיסכן אינה עושה את כתיבתו אמת . היא רק מציגה אותו עלוב . ובכאלה צריך לבעוט ! | |||
_new_ |
קצת הסבר לציבור הגולשים בפורום | |||
|
|||
אד מיסריקורדיאם (מלטינית: argumentum ad misericordiam, מילולית: בשם המסכנות) או פנייה לרחמים הוא כשל לוגי של אי-רלוונטיות מקבוצת כשלי פנייה אל הרגש, שבו מישהו מנסה לגרוף אהדה לטיעונו באמצעות ניצול רגשות האשמה או הרחמים של הצד השני. דוגמאות: ''אני מקווה שתוכל להוציא את הספר שלי. השקעתי בו את כל חיי ואני לא יודע מה אעשה אם הוא לא יפורסם אצלך''. ''לא נורא, תצאו לבלות, תהנו, אל תחשבו עלי. אני אשב לי כאן. לבד. בחושך''. ''אם לא אקבל השלמת הכנסה, לא יהיה לי לחם לילדים''. | |||
_new_ |
קצת הסבר לציבור הגולשים בפורום | |||
|
|||
עוד הסבר לקוראים . הקומפראצ'יקוס (Les Comprachicos) מתואר כאן פרק מהמזעזע שבספרים. אפשר לקרוא לספר ''חקלאות האומללים'' בידי המאושרים. ילד שנועד לצעצועם של בוגרים. דבר שהיה, דבר שהווה. בזמנים פשוטים ופראיים מתקיים סחר ייחודי. המאה ה-17 באירופה הייתה כזמנים האלה. אוחדו אז פשטות מושחתת ורשעות מעודנת. גוון מעניין של תרבותיות, נמר עם חיוך משיי של שביעות רצון. כדי שיצלח צעצוע אנושי, עליו להילקח מוקדם. הגמד יעוצב בצעירותו, אך ילד מעוצב אינו שעשוע דיו. גיבן מהנה יותר. מכאן צמחה אומנות. מומחים לקחו אדם ועשוהו נפל. לקחו פנים, אף ופה ועשום חרטום ולוע. תמרנו קצב גידול. לשו קווי מראה. מעיניים רואות יצרו פזילה. במקום בו אלוהים יצר שלמות, הם עיוותו. במקום בו יצר הקב''ה מקור, הם זייפו. ליצן החצר היה אדם שהוסב לקוף. קידמה במהופך. שיספו את לחיי הקורבן מפה ועד אוזן, למען יראה צוחק תמיד. האדם הצוחק-מה טרגיים היו חייו. זה קטע מתוך האדם הצוחק של ויקטור הוגו . | |||
_new_ |
מיכאל שרון: אתה שקרן מתוחכם. אין רצוני לזכות באהדה - אילו רציתי | |||
|
|||
הייתי מחנף לקהל ומתקרנף. למה אתה משקר מול מה שברור כל כך לעין? כתיבתי חיובית, היא בונה, היא חותרת לחברה משופרת - אבל דבר אחד ויחיד היא לא עושה: היא לא פונה לאהדת הקהל ולא מתחנפת אליו. החנופה לקהל, בפרט כיום וכאן, היא דרך קלה ופשוטה מאד לזכות בכיבודים. המקורנפים המחניפים לקהל, גם נישמעים לפעמים קצת נון קונפורמיסטים - בשביל להשמע מעניינים - רק שאין בדבריהם שום אמת ושום זיהוי אמיתי של מגמות סביבנו. כתיבתי הפובליציסטית היא בעיקר עיתונאות במיטבה - בוגרת, מנתחת, ומפוקחת - כשביסודה יש מגמה ערכית בונה. זה הכל. אני מנסה להתנער מההשמצות הפליליות כלפי ולהצביע על מקורן השיקרי. אין זאת פנייה לאהדה כלל, אלא הבעת סלידה מניוול אנושי שקרני וחסר כל מצפון. | |||
_new_ |
מיכאל שרון: אתה שקרן מתוחכם. אין רצוני לזכות באהדה - אילו רציתי | |||
|
|||
אני פחות שקרן ממה שנדמה לך . אתה עסוק כל כך באישיותך שאין מסר אחד שלך ללא תאור של עוולות כלפיך או של הערצת עצמך . ההטיות השונות של המילה ''אני'' הם עמוד המרכזי של כתיבתך . או שאתה כותב על היותך נהדר או שאתה כותב על הפגיעה בך . אתה פטטי וכבר מזמן מושא כללי ללעג . את זה מזהה כל מי שבא במגע איתך . כתיבתך היא בברור ''ad misericordiam'' , מן המיסכנות . | |||
_new_ |
פשוט מדהים איך כל מאמר ודיון בהשתתפות מ.ש נגרר לצד האישי שלו | |||
|
|||
בליווי היללות הקבועות. רק בפתיל הזה מעל 50% מהתגובות קשורות במ.ש. יש גבול לכל דבר. | |||
_new_ |
מיכאל שרון: אתה [•] זול ושקוף | |||
|
|||
''...כתיבתי חיובית, היא בונה, היא חותרת לחברה משופרת...'' אתה, מ. שרון, עשרות שנים משמיץ, משפיל, ורודף יהודים [..], ועכשיו אתה [..] על מדינת ישראל ומאשים אותה ב''פשעים'' מצוצים מארס אויבינו הגרועים ביותר. [..] אתה קורא ''כתיבה חיובית ובונה'' ??????????? אין גבול לשנאתך נגד העם היהודי ומדינתו... | |||
_new_ |
קראו ראיון עם פרופ. אבינרי במעריב | |||
|
|||
שלום ירושלמי ראיין את פרופ. שלמה אבינרי במעריב של שבת. אני חותמת על כל מילה בראיון. אלה הם דבריו של איש שמאל ציוני, כמוני. אין להשוות עם האש והגופרית של כמה אנטי-ציונים מהשמאל הקיצוני שאנו מכירים. רבקה | |||
_new_ |
קראו ראיון עם פרופ. אבינרי במעריב | |||
|
|||
למה את לא מביאה קישור בכדי שכולנו נוכל להנות מהמאמר? | |||
_new_ |
קראו ראיון עם פרופ. אבינרי במעריב | |||
|
|||
בבקשה http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/946/530.html | |||
_new_ |
קיראו ביקורת של פרופ' דרשוביץ | |||
|
|||
בג'רוזלם פוסט פורסמו מספר מאמרים של פרופ.אלן דרשוביץ נגד גולדסטון והוועדה שלו. דרשוביץ הוא משפטן בעל שם עולמי. יהודי- אמריקני וקראתי בעיון שאהוד ברק נפגש אתו בארה''ב ועומדים להקים צוות תגובות של משפטנים עם דרשוביץ ואהרון ברק ועוד.. כדי לסתור את מימצאי הוועדה. לצערי, אינני יודעת לעשות קישור, אבל בטוחני שדוד סיון יעשה זאת רבקה | |||
_new_ |
משרד החוץ הוציא מסמך די מקיף שבו הם מפריכים את מרבית האשמות | |||
|
|||
גולדסטון. מסתבר שפרטי המבצע, נתוני פגיעות, פעולות של צה''ל בצורה מפורטת הועברו לועדת גולדסטון בצורה לא פורמלית ע''י גורם שלישי לא ישראלי. הועדה החליטה להתעלם מהמסמך, למרות שרוב האירועים שהועדה מתייחסת אליהם ומתארת אותם, היא מקפידה לא להיצמד לאמת. מסתבר שהועדה היתה מחוברת לדו''ח של החמאס שמטבעו היה תעמולתי ומלא שקרים. מכאן ברור שהועדה היתה צריכה ורצת לשקר כדי לעמוד במטרות שמולידיה ייעדו לה. | |||
_new_ |
מתי יתחילו אנשי רוח יהודים להתגייס למען מטרות מוסריות? | |||
|
|||
רבקה יקרה, הדו''ח והמדווחים למיניהם אינם רלוונטיים לנושא העיקרי. הנושא העיקרי הוא ההחלטה שממשלת ישראל קיבלה לצאת למבצע צבאי הכולל הפגזות ריכוך של מרכזי האוכלוסיה הצפופים ברצועת עזה, והריסה שיטתית של שכונות ופרברים שלמים. העובדה שהחלטה זו התקבלה בקבינט הישראלי היא עניין של public record ואין צורך להביא לה הוכחות נוספות. כן ידועה ההתנגדות של המחלקה המשפטית של צה''ל למבצע הצבאי במתכונת בה הוצא לבסוף לפועל, - התנגדות אשר הוסרה רק בעקבות לחץ הדרג המדיני. אלה עובדות ידועות שיש בהן משום הטלת האחריות למעשה ההרג ההמוני הידוע מראש של עשרות משפחות בבתיהן, ובהן מאות ילדים ונשים, על ממשלת ישראל, על הצבא הישראלי ועל כלל אזרחי ישראל. לא צריך עבור זה וועדה. הכל ידוע. מה שגם ידוע ומעורר חלחלה אלה שתי עובדות משיקות: 1. העובדה שהתוצאות של המבצע היו ידועות מראש. ו-2. שאיש בישראל, בין בציבור הרחב או בממשלה או בצבא, לא לקח אחריות על ההחלטה על המבצע ועל התוצאות הרצחניות. העיסוק בהרכב הוועדה ובנוהליה, בהקשר הזה, וביחוד כאשר התעסקות זו נעשית על ידי מי שרואים עצמם כ'אנשי רוח' או לפחות 'אנשי מדעי הרוח', -התעסקות זו היא הסימן הבולט ביותר אם תרצו להתדרדרות המוסרית של הציבור הישראלי ככלל. ומה שהכי מקפיא דם בכל זה זו ההתעסקות בצדדים הפורמליים והמתודיים, כאשר כתוצאה מההתקפה של הצבא הישראלי על עזה נהרגו מאות נשים וילדים ו'סתם' אזרחים. אי אפשר להמנע מהאנלוגיה לשיח הגבורה של הלוחמים בנאצים אשר רצוף אנקדוטות מסמרות שיער גם הן של קציני ס.ס. מתעסקים באירגון ההשמדה של יהודים תוך הקפדה 'ייקית' על הפרטים הפורמליים הכי קטנים. בדיוק אותו סוג של פדנטיות של התוקפן בכל הנוגע ל'שיטה' - סדר צריך להיות, בגירסה הנאצית, ו- האובייקטיביות של חברי הוועדה חשובה יותר מכל בגירסה הישראלית - פדנטיות אשר ניתן לראותה כלא אנושית בהתייחס לעובדה שקני המידה המתודולוגיים האלה או הפורמליים מופעלים על ידי אנשים הבאים מתוך אותו הציבור האחראי למעשים אשר לצרוך בדיקתם הוקמה הוועדה, וכאשר הגוויות המרוטשות בעזה עדיין מעלות צחנה, והפרברים של רפיח עדיין עומדים בהריסותיהם. אני עוד שומע את קולו של אדולף אייכמן במשפטו בבנייני האומה בירושלים מונה אחד לאחד את היתרונות של שיטת האירגון שפיתח על מנת לאפשר חיסול יותר מסודר של יהודים. הטענה שלך רבקה שעמדתך כ'שמאל ציוני' ממקמת אותך במקום אשר בדומה למיקום של פרופסור אבינרי מאפשר לך פרספקטיבה 'הסטורית' או 'מדעית' על מעשיה של ישראל ועל המבקרים מעשים אלה מבחוץ, - טענה זו מופרכת מלכתחילה, לא רק בשל היותך ישראלית הנושאת באחריות הקולקטיבית למעשי נציגיך בכנסת ובממשלה - נבחריך, אלא בשל המאפיינים הרטוריים של כתיבתך. מאמריך לכאורה חפים מנקיטת עמדה מפלגתית מגזרית בנושא הפלסטיני, אך בשל ההקשר שבו נכתבים המאמרים ובשל השימוש החד צדדי שנעשה במאמריך על ידי אנשי ארץ ישראל השלמה, אין מנוס מלראות בכתיבתך חלק מהתעמולה שמטרתה שלילת הזכויות של האוכלוסיה הפלסטינית בארץ ישראל. נוספים לכך המאפיינים הרטוריים הברורים יותר שיש להם מימד תוכני ולא רק הקשרי-פורמלי: הנסיון המתמשך לטעון להדדיות או לסימטריה במאבק הנוכחי בין הפלסטינים לישראל, כאשר ישראל היא בבירור הכוח השולט צבאית בשטח מזה כארבעים שנה - כוח שבחסותו התמסד 'מפעל' גניבת הקרקעות מהגדולים בעולם - כחלק מהסיפוח הזוחל שישראל מנהלת בשטחים. אין כאן סימטריה, וההעמדה של המאבק כמאבק בין שתי יישויות שוות כוח משרת כמובן את הכוח השולט בשטח באמצעות הצבא והמשטרה. לכן בעצם ההעמדה הסימטרית כביכול כתיבתך, כמו הפדנטיות של הטענות שפרופסור אבינרי מעלה נגד הסכמות ג'נבה למשל, - בעצם העמדה זו את נכשלת ומכשילה גם את קוראיך הנאמנים ביותר. אם אכן שאיפתך לעסוק בכתיבה הסטורית באופן מקצועי, הייתי מציע לך להפסיק את ההתחכמויות וההתחסדויות (ההתעלמות המכוונת שלך מההקשר בו הדברים נכתבים ומהשימוש הנעשה בהם בידי אחרים). הנסיבות של הכתיבה ההסטורית האמיתית אמורות להפוך לחלק מכתיבה זו בכל מקרה. ההסטוריונים הגדולים הבינו זאת והשתמשו במאפיין זה של הכתיבה ההסטורית כאמצעי נוסף או כמנוף להבהרת עמדתם (הם כללו את המימד המוסרי והמתודולוגי בכתיבתם). | |||
_new_ |
מתי יתחילו אנשי רוח יהודים להתגייס למען מטרות מוסריות? | |||
|
|||
יוסלה אם הכל ברור וידוע אז למה צריך ועדה שתבדוק? למה צריך עדים שיעידו? הרי זה מה שטוענים אנשי המוסר בעולם שהכל היה כתוב מראש... כי הרי יכול להיות דבר כזה מישהו, שדומה מאוד לך מתהלך בעולם כמו בן אדם ממש בבגדים נראה מאוד יהודי נראה למעשה נורמלי לכל דבר אוכל שלוש ארוחות ביום משתין לפעמים אבל בכל זאת זה אתה | |||
_new_ |
קראו ראיון עם פרופ. אבינרי במעריב | |||
|
|||
האם את חושבת שפרופ. אבינרי אינו חושב שהפלשתינאים הם ''עם ילידי'', אלא ערב רב שבמקרה נקלע לפינה זו של המזרח התיכון? | |||
_new_ |
קראו ראיון עם פרופ. אבינרי במעריב | |||
|
|||
למה שלא תשאל אותו אישית? אבל, אני משערת שהוא יודע היסטוריה, כמוני.שנינו למדנו היסטוריה בירושלים. | |||
_new_ |
קראו ראיון עם פרופ. אבינרי במעריב | |||
|
|||
מקום טוב ללמוד היסטוריה. | |||
_new_ |
קראו ראיון עם פרופ. אבינרי במעריב | |||
|
|||
מקום מצויין ללמוד הסטוריה מגמתית. לא ידוע לי על הסטוריונים אובייקטיבים שיצאו מהחממה הזו. | |||
_new_ |
קראו ראיון עם פרופ. אבינרי במעריב | |||
|
|||
ראשית כל, אבינרי איננו היסטוריון אלא מומחה למדע המדינה ובעל שם עולמי.נא לא לזלזל. שנית, מהחוגים להיסטוריה כללית ושל עם ישראל בירושלים יצאו חוקרים בעלי שם עולמי. מה הזלזול הזה? | |||
_new_ |
מיכאל שרון: אתה [•] זול ושקוף | |||
|
|||
. . .אאחל לידידי קטני האמונה, מכחישי הכיבוש, הטרנספריסטים העליזים שבארון, שנה של ייסורים ונדודי שינה, . . . עדיף שנה של ידיים רועדות ומצח מכוסה זיעה קרה. לא תהיה לישראל תקומה מתחייתה של הגזענות היהודית במימדים ללא תקדים. מהערב רב של גזענים יהודים, נחמדים פחות. גם שנה טובה לא יכולה לצמוח מזה. לא עושים מרק מירקות רקובים | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |