|
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
השאלה איננה כלל האם הפסיקה צודקת מבחינה סוציאלית או אינה צודקת.בית המשפט לא התערב כלל בענינים שאינם שלו אלא להיפך. בית המשפט במקרה זה כמו ברוב המקרים מפרש את החוק. הפרשנות יכולה למצוא חן בעיני המדינה ובעיני אזרחים מסוימים או לא למצוא חן אבל הפתרון אינו בכך שתגיד שבימ''ש התערב בענינים לא לו. אם המדינה חושבת שמשמעות החוק מפריעה לה פתוחה בפניה הדרך לשנות את החוק ולכך בדיוק כיוון ביהמ''ש כשאמר שהמחוקק יכול להתערב. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
אני עדיין חושב שבמקרה הזה ,כמו במקרים אחרים שונים לחלוטין,בית המשפט התערב בנושא שאינו יכול לקבל החלטה מלאה העושה צדק עם כל הנוגעים בדבר משום שבית המשפט אינו שולט בתקציב, למשל, ולכן פסיקתו אינה עומדת במבחן המציאות. גם פסק הדין, שבו השופט באמת עשה עבודה יסודית, אינו עושה צדק עם מי שצריך אותו אלא עם מי שאינו זקוק לו. אם כל המסע המשפטי הזה היה רק בכדי שהמדינה תחוקק חוק הרי עתיד להסתבר שזה לא היה כדאי,כי החוק שהמדינה תחוקק יתאים לטיעוניה בפני בית המשפט העליון ולא לפסיקה שנתקבלה. הענין הוא ענין חברתי שמקומו במגרש נפוליטי. זה שבית המשפט מחפש יחסי ציבור זו מכה קשה מאוד למדינה. | |||
_new_ |
נשארו העובדות נטו . | |||
|
|||
ילדים זקוקים למבוגרים באופן שוטף .הורה שרוצה לעבוד יש לו מעט אופציות . 1 - להשאיר את הילדים ללא מבוגר . 2 - למצוא מבוגר חלופי בשעה שההורה עובד . מבוגר זה יכול לעשות את המלאכה בחינם או בתשלום . 3 - לוותר על יציאה לעבודה . היות ויוצא ההורה לעבודה בזכות מבוגר אחר בתשלום ואלמלא כך היה נאלץ לקחת אופציה 1 או 3 . מאחר ואופציה מספר 1 היא עבירה על החוק הרי ברור שאופציה מספר 2 בלבד מאפשרת יציאה לעבודה . במצב זה תשלום עבור מבוגר חלופי הוא הוצאה לצורך הכנסה ממש כמו תשלום לשומר לילה במחסן . אריה עירן . | |||
_new_ |
נשארו העובדות נטו . | |||
|
|||
אין ויכוח על זה. השאלה מהי הדרך היעילה והנכונה להוציא הורים לעבודה במקום לשמור על ילדיהם. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
המשפט שכתבת שמתחיל ב-אם כל המסע המשפטי, הוא לב הענין. תפקידו של בית משפט איננו להחליט מה טוב למדינה ומה מתאים מבחינה סוציאלית אלא מה תואם את החוק. כל זמן שהדיון הוא בתחום פרשנות החוק זהו תפקידו של בית המשפט. כדאי שתשים לב שכאשר יש לפסיקה משמעות מעבר להחלטה היבשה והיא משליכה על תחומי חיים שונים בית המשפט נוקט באחת משתי דרכים. האחת, כמו במקרה הזה, הוא מפנה את תשומת לב המחוקק לכך שאם התוצאה אינה רצויה בעיניו עליו לשנות את החוק. הדרך השניה היא להודיע לרשות המחוקקת או המבצעת שכנראה פרשנות החוק לא תהיה לרוחם ועליהם לשנות את החוק ואז לתת למדינה מספיק זמן (לעיתים שנים) כדי לשנות את החוק. כך היה עם מי הוא יהודי וכך עם ענינים שונים אחרים. לכן טענתך במשפט זה משקפת אי הבנה בסיסית לגבי תפקידו של בית משפט במדינה מתוקנת.מה שכתבת במשפט הוא בדיוק תפקידו של בית המשפט כשהוא עוסק בעניני זכויות ו/או בענינים מינהלים | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
בית המשפט צריך להתרכז בתחומי המשפט בלבד. ההחלטה להכיר בהוצאות שמירת ילדים כהוצאה לצרכי מס היא החלטה מהפכנית שמשליכה על תחומי חיים רבים שלבית המשפט אין יכולת להשפיע עליהם .לכן זאת לטעמי החלטה ''נכה'' היא משפיעה באופן ישיר על התובעת אך לגבי יתר הציבור התוצאה מעוותת (לפי הדוגמאות בכתבה). בית המשפט מבין זאת ולכן הוא זקוק לרשות המחקקת והמבצעת שיתקנו את החלטתו. ואם יתר הרשויות ימאנו לפעול,האם התוצאה שתתקבל היא לרוחך? | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
השאלה היא לא אם זה לרוחי. הפסיקה היא עפ''י החוק הקיים ומה שחשוב זה שאם הרשות המחוקקת לא תשנה את החוק המשמעות היא שהתוצאה מוצאת חן בעיניה או לפחות לא מפריעה לה. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
וזו בדיוק הנקודה. מה המשמעות האמיתית של הפסיקה ללא התערבות הרשויות האחרות?. המסקנה שלי: משמעות רעה מאוד. מדוע? כיזה לא עניינו של בית במשפט. | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
אתה כנראה אדם נחמד אבל לא היית בכתה ד' בשעור על הפרדת רשויות. בין שלושת הרשויות אמורים להיות בלמים ואיזונים. המנגנון שאתה כועס עליו הוא אחד המנגנונים האלה. הכנסת מחוקקת - הממשלה מבצעת - זה לא מוצא חן בעיני מישהו והוא פונה לבימ''ש - בימ''ש פוסק עפ''י חוק - הרשות המחוקקת שוקלת ובמידת הצורך מתקנת את החקיקה - הממשלה מבצעת וחוזר חלילה. | |||
_new_ |
אתה לא מבין | |||
|
|||
הפרדת הרשויות נמצאת בשחיקה מתמדת . מה שהיה פעם הפרדה מלאה הוא היום גבול פרוץ . יש העוברים ויש שלא . | |||
_new_ |
צופה אבל לא מבין | |||
|
|||
אתה רואה, את זה כבר שכחתי. הטענה שלי יותר מורכבת. אני טוען שבענין המטפלות,למשל, לבית המשפט אין את היכולת לעשות צדק. הוא מוגבל באפשרויותיו מבחינת תחום פעילותו.לשם עשיית צדק הוא זקוק לרשויות האחרות. הוא צריך שהם יחוקקו חוק.האם יש לו שליטה איזה חוק הם יחוקקו? לא. לעומת זאת אם הם לא יחוקקו חוק הרי פסיקתו תגרום יותר עוול מתועלת. על כך נאמר: חכם לא נכנס לתחום שפיקח לא יודע איך לצאת ממנו. והמערכת המשפטית שלנו היא פיקחית אך לא חכמה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |