  
  
  
|
 |
|
||
  תנו לבהמות לחיות! |
|||
|
|||
אבל היהודי הגלותי היה צריך לרסן עצמו, ועל כן הצליח להחיל על אורחות חייו את אותה סובלימציה עליה אני מדבר. לו היה מתנהג בפראות או בכל תכונה אחרת שלילית שציינת – וכלל לא משנה אם כקולקטיב או כאינדיבידואל – היה מחוסל פיסית. הישראליות שאתה מצר עליה היא אכן בהמית, אך היא לפחות חייה ובועטת ואינה נוירוטית ועקומה כאותה נופת צופים מוראליסטית שמוצגת על ידי יהודים שונים ברחבי עולם הגדול: התקרבנות עד אין קץ והטפת מוסר-משולש בשעות הפנאי. או שמא אתה מתכוון ליהודים-קוסמופוליטיים – שכלל לא ברור לי מה הופך אותם בדיוק ליהודים, מעבר לכך שנראה לי שסארטר צדק באבחנתו לגבי זהות היהודי (הוא כנראה התכוון לאותו זן קוסמופוליטי ואינטלקטואלי): ''יהודי הוא מי שסביבתו חושבת עליו שהוא יהודי'' [ציטוט מהזיכרון]. ההתבהמות אינה אלא חלק מנורמאליזם בהקשר זה, ונערה-ישראלית-ממוצא-יהודי עם פירסינג המרקדת בדיסקו-של-שירותים-משותפים עדיפה בעיניי על תלמידה-חכמה יהודייה שמפרשנת את העולם לגויים מתוך ארגנטל של פורמאלין. אני יודע שאתה שולל את הרצון ''להיות כמו כולם'' בהקשר ''עם ככל העמים'', אולם אינך יכול לעצור את השינוי והנורמאליזם הנובעים מאחריות ישירה בתחזוקת טריטוריה. הגויים, אגב, מבינים זאת היטב, ואתה הרי אינך בא אליהם בטענות של התבהמות. בקיצור: היהודי הגלותי שאתה מתגעגע אליו כמעט ואינו קיים יותר, שכן אני משער שאתה מתכוון למודל הסינתזה היהודי-אירופאי שקיבל את חיותו העיקרית בתקופת טרום מלחמת העולם השנייה. לא נותר לישראלים-היהודים החדשים והמתחדשים אלא להיות נורמאלים שפירושו: להתנתק מהמלצות מה-יפית של דוכסי המוראליזם היהודי, תוך ביצוע שינויים ורפורמות הנחוצים להשתלבות חלקית בתרבות הסובבת שבפירוש אינה תרבות אירופאית. זה מה יש בווילה שנקנתה שם בג'ונגל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תנו לבהמות לחיות! |
|||
|
|||
כתבתה כאן הרבה דברים של טעם. במיוחד מצאה חן בעיני הציטטה ''יהודי הוא מי שסביבתו חושבת שהוא יהודי''. נראה לי כי קריטריון זה יכול להחשב לאחד הקריטריונים לענות על השאלה ''מי הוא יהודי''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תנו לבהמות לחיות! |
|||
|
|||
זה מוגזם , הכוונה לתת לבהמות לחיות כי הבהמות לא נותנות לאחר לחיות זו הבעיה. הדברים הרי אינם כל כך בהירים אין פה נוסחה ואי-אפשר לדייק , הרי אני כליד המקום גם מכיל חלק מהדברים שאני במחשבה בהירה לא אוהב , את היהירות הזו את הבוז ליהודי שהוא פאר המערב את השנאה העצמית שהנחיל פה בן גוריון לעם ששונא את מקורותיו והכי אבסורד שבן גוריון עצמו היה כל כך יהודי נרגן וגלותי. אז בטח שאי-אפשר ליצר חלוקה ממש נקיה וקריסטלית אבל , בגדול אני לא מותר על היהדות יש לי קרבה נפשית לכל יהודי גם יהודי שאיני מסכים לדרכו יש לנו גורל משותף , עם חלק מהישראלים אין לי נחלה ואיני מוכן אפילו להידמות להם בשום דבר ועניין. אגב ההגדרה שהבאת למי הוא יהודי ''מי שהסביבה רואה בו יהודי'' היא הגדרה נכונה וראוי לרבנות שלנו להתגמש בכל מה שנוגע לענייני גיור כי רות המואביה חברה לעם ישראל ע''י שקשרה את גורלה בגורל העם היהודי, לי זה מספיק . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תנו לבהמות לחיות! |
|||
|
|||
בקשר להגדרה היא מזכירה לי כמה דברים, ההגדרה הזו של יהודי שהסביבה רואה בו יהודי , ראשית מה שיפה בהגדרה הזו שהיא פתוחה מאד, אין בה שום דבר כובל, יהודי נהפך למשהו שקאנט קרא לו ה''כשלעצמו'' וזה מחבר להגדרה של אמנות שהגה אמן מינמליסט בשנות ה- 60 של המאה הקודמת , שכחתי את שמו ההגדרה אומרת כך : עבודת אמנות היא כזו כאשר אתה מביט בעבודה וחש טפיחה(מכה) על השכם - זה ציטוט מהזיכרון כמובן. בשתי ההגדרות יש את העניין ל..כשלעצמו שיהודי הוא דבר בפני עצמו , לא יהודי כזה או אחר, אלא יהודי ''יהודי''- ואמנות כך בדיוק כשאתה חווה חויה אמנותית אתה יודע באותו רגע שמדובר באמנות. ואין צורך לתת פרשנות שמלאה בדיקדוקי עניות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תנו לבהמות לחיות! |
|||
|
|||
מסכים איתך לחלוטין לגבי התחושה וההנאה האסתטית לגבי יצירת אומנות: או שזה ''מכה'' בך, או שזה לא... אכן, ההגדרה של קאנט לגבי ''הדבר לכשעצמו'' (an für sich) יכולה לבוא כאן בהחלט בחשבון, אולם כאן עלינו באמת לבדוק את המשמעות הנלווית של הדברים. להיות יהודי זו כנראה סוג של תודעה. אגב, אשמח אם תשלח לי מייל קצר לכתובת הדואל שלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תנו לבהמות לחיות! |
|||
|
|||
שלחתי. שבוע טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תנו לבהמות לחיות! |
|||
|
|||
עניתי לך. כל טוב | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי