|
חמישים שנה למהפכה המצרית – שיכתוב ההיסטוריה | |||||
גמל צהוב / שמעון מנדס (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 0:59) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
הסבר זאת לחסידי הספינכס מארמון בעאבדה | |||
|
|||
נסה להסביר,למנהיגות הישראלית לגווניה, את הלכי הרוח בעילית המצרית, האנטישמית מיסודה ותיכשל..... גדולינו הננסיים, אוהבים לשכנע את עצמם שטעם עור אחורי מובארכ הוא כדבש, ומילים הבוקעות מפיו אינן אלא שמן זית זך.... נסה לנתק נשיקות גדולינו מלחיי ישבנו של גדול הנוכלים המדיניים במרחב - ולא תצליח! לראיה, המתיימר להיות ראש ממשלה, מיודענו בנימין ''פואד'' בן אליעזר (פעם כשהיה קטן כונה פופו) עלה לקהיר לסגוד לפאשא המכובד, היושב בארמונו, בדיוק כמו הכדיב של פעם......הלוואי וילמדו. אך הסכוי לכך, לעניות דעתי, קלוש..... | |||
_new_ |
מצרים נמצאת בצומת דרכים קריטית לגורלה | |||
|
|||
המדינה עדיין מדינה מסורתית המתנהלת למעשה ע''י מפלגה אחת. זו בעצם מדינה טוטליטרית עם נסיון להצטייר כמדינה דמוקרטית, או מדינה המקיימת כוונות ותהליכים להיפתח למערב. מצבה הכלכלי של מצרים הוא בעייתי. לצד תפוקה לאומית סטגנטיבית והישענות על סיוע חוץ אמריקאי (שכמובן אינו מספיק, אך כולל בתוכו אמצעי נשק מתקדמים), אחוזי ילודה גבוהים, תהליכי עיור לא מבוקרים, שיפור חקלאות מוגבל (חלקו הגדול בעבר בסיוע ישראל) וקריסת מערכות החינוך. מתקיימים גם תהליכים הפוכים של הרחבת ושיכלול הצבא, השקעות גדולות בתעשיות תומכות צבא, מדיניות חימוש מושכלת של נשק בלתי-קונבנציונלי (הכנה וייצור רכיבים עד לשלב של טרם הבשלתם כנשק מבצעי ובכך קיצור משך הזמן לכשיוחלט על הצטיידות בעתיד), מאמצים בלתי נילאים לשמור על הגמוניה מצרית בעולם הערבי ומעמד מיוחד בקרב המדינות האסלאמיות ומכאן מעורבות עצמית יזומה די גבוהה בסיכסוך הישראלי - פלסטיני. מצרים היא גם מדינה אסלאמית אופיינית, בה החוק הוא חוק השאריעה בלבד שאינו ניתן לשינוי ולתיקון מול המודרניזציה הנכנסת תחת השגחה לחיים במצרים. המשכילים שלה הם מראשי המתנגדים לדו-שיח עם ישראל (וכמובן לעצם השלום עימה) ומסתגרים ב'חדרו של הקאדי' בכל הנוגע לה. רבים מן המשכילים הם אפילו משוללי זכות קיומה של מדינה יהודית במזרח התיכון הערבי, והם גם מבית מדרשו של האנטישמיות החדשה (מאז 1967) ברחבי העולם בכלל וברחבי העולם הערבי בפרט. כיום זה נכון להמשיך את היחסים הקרים עם מצרים (בעיקר בשל הקביעה המצרית לאופן הזה), אך צריך לשמור את מצרים מחוץ למעגל המדינות הקובעות בנושא הסכסוך הפלסטיני. זה מחייב לדבר איתם, להיפגש איתם, להימנע ממשברים חמורים ובכך לוודא שהם נשארים מחוץ למעגל. | |||
_new_ |
שאלה , הערה, ועוד שאלה. | |||
|
|||
שמעון שלום שאלה : מה מעמדו של חוסיין אל שאפעי כיום במצרים מעבר להיותו ''לשעבר'' ? הערה : גם אצלנו היה מי שהציע להפציץ את סכר אסואן. ועוד שאלה : מה ההבדל בין שני מחרחרי מלחמה אלה לדעתך ? בברכת ''גמלים פוסעים בנוף עצוב'' כמאמר השיר. רפי | |||
_new_ |
שהראשון הוא דמות מפתח ומייצגת את הצמרת המצרית | |||
|
|||
והשני רק פסיק בשוליים הפוליטיים בישראל. הבדל גדול. | |||
_new_ |
עדיין מייצגת ? או שרק ייצגה בעבר ? | |||
|
|||
_new_ |
הוא דמות מייצגת ביותר. התפלגות הדיעות במצרים | |||
|
|||
אינה רחבה כמו בישראל. לכן באופן מעשי הוא די מייצג. צריך גם לזכור שגמלאים בשירות הצבאי והמדיני במצרים אינם נזרקים לשוליים במצרים, והם לא צריכים לעשות מהלך פוליטי מיוחד כדי לחזור לבמה. גמלאים בשירות הצבאי והמדיני הבכיר הופכים לחברים במועדונים חברתיים יוקרתיים. מוסעים יום יום למועדון, לובשים מדים לעיתים מזומנות, מנהלים דיונים, משחקים משחקים ושוחים בבריכות. משם צומחת חבורה שמשפיעה על השלטון, האקדמיה, העיתונות והציבור. | |||
_new_ |
התפוררות מערכת הביטחון של ישראל | |||
|
|||
מצרים עלולה להשמיד את ישראל לא בגלל עוצמתה של האחרונה, אלא בגלל התפוררות מערכת הביטחון של ישראל. מערכת ביטחון שבנו אנשים אשר ברחו משדות הקרב כמו יצחק רבין, צבי זמיר ואחרים לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. המאמץ של רבים וטובים בפורום הזה, ואפילו באשכול הזה לתרץ את בריחתו של רבין כמעשה מוצדק או כאירוע שולי פועל לטובת השאיפה שאותה הביע א-שאפי. שהרי לא רק שמערכת הביטחון שלנו הנה עלובה עם הילה מפוארת, אלא שאין לנו תרבות ביטחונית של ממש ואין לנו אינטלקטואלים ביטחוניים אלא יח''צנים עם קמצוץ של נוסטלגיה. את זה המצרי הקשיש איננו מבין וזה בינתיים מזלנו. | |||
_new_ |
מילשטיין - נראה לי שאתה מקצין עמדות ובחינם. לא | |||
|
|||
ניתן להשוות את צה''ל של מלחמת השחרור וכן גם לא של מלחמת יום הכיפור לצה''ל של היום. הבעיה העקרית היא איכות ההנהגה הפוליטית והנחישות שלהם ויכולת קבלת ההחלטות. | |||
_new_ |
ראובן: היסודות לא השתנו | |||
|
|||
יש הרבה דברים בצה''ל שהשתנו מאז מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים, בעיקר בתחום אמצעי הלחימה, אבל היסודות הם אותם יסודות ואלה יסודות רעויים כפי שהוכיחו מלחמת לבנון ומלחמת דרום לבנון. | |||
_new_ |
נדמה לי שאתה מקצין או מזלזל | |||
|
|||
במערכת הביטחון יתר על המידה. מערכת הביטחון, ובעיקר צה''ל, עברו שינויים אירגוניים, פיקודיים, טכנולוגיים המאפשרים לצה''ל להיערך מול מרבית האיומים, בצורה מוחלטת. הסוגיה הבעייתית העיקרית היא האיום הבלתי קונבנציונלי על ישראל, שעליו לא הרחיב כאן מסיבות מובנות. רק אומר שלישראל יכולת תקיפה מעולה, הרתעה גבוהה, יכולת הגנה ממוצעת ולא מספקת. הבעיה היא בכל נושא ההתרעה/מודיעין מקדים. עד כאן! | |||
_new_ |
בן בסט אתה צודק, בנושא המודיעין, לעולם אין די | |||
|
|||
ובנוסף ישנה הבעיה הקבועה. מקור מודיעיני כמו המלך חוסיין דיווח על מועד פרוץ המלחמה (זה במקרה הטוב שהמקור מפורסם ומרכזי), גם אז הדרג הפוליטי בארץ, חשש לקחת אחריות ולהתחיל במלחמת מנע. נאמר לצורך השיחה שאנו יודעים היטב מי זה שהיה אחראי לפיצוץ השגרירות שלנו בארגנטינה ולפגיעה במרכז היהודי. נאמר, שאנו יודעים אצל מי מאוחסן טננבאום וכן היכן יושב הנווט ארד, מכאן ועד לקבלת החלטה מדינית, הדרך רחוקה. בנוסף - המרחקים והזמנים מתקצרים. אנו מצויים , עם סוריה למשל, בזמן התרעה של שעות עד דקות מבחינת האיום של התקפת הטילים שלהם. החלטה שלהם לתקוף, לא מחייבת הכנה ארוכה ולא הכרזה על מלחמה. האם יש לגורם מדיני בארץ יכולת החלטה מהירה לגבי מתי ניתן לתקוף את סוריה כפעולת הגנה מונעת?! כמובן שלא. כך שהבעיתיות של משטר דמוקרטי הינה רבה. | |||
_new_ |
לאבנר: צה''ל לא הוכיח את מה שאתה מייחס לו | |||
|
|||
במבחני אמת. | |||
_new_ |
צה''ל של העשרים השנים האחרונות | |||
|
|||
עבר רפורמות. צה''ל מקבל החלטות טוב יותר, פועל טוב יותר ובונה את עצמו נכון יותר. כל זאת אני טוען על סמך ידיעותי החלקיות על המתרחש בצה''ל בשנים האחרונות. | |||
_new_ |
מספיק לראות שחורות | |||
|
|||
אורי, מהיכרותנו הקצרה אני למד שיש בך מן סוג של אובססיה בלתי מובנת כלפי מערכת הביטחון והעומדים בראשה - בעבר ובהווה. מדוע ? צה''ל ושאר כוחות הבטחון רחוקים מלהתפורר. הפער ביננו לבין מדינות ערב רק הולך ומתעצם בעיקר הודות לפיתוחים טכנולוגיים א-ד-י-ר-ים שיקנו לנו יתרון משמעותי ביותר במלחמה הבאה, בתקווה שלא תבוא עלינו. עצתי לך, הפסק לנבור בעבר. הרחקת לכת עד שנת 48 וקטלת אישים שאינם עימנו עוד ואין באפשרותם להגיב לדבריך. במידה מסויימת זה לא הוגן. אגב, תוצר לוואי של הדיון אחרון ברבין היתה קריסת מערכת הפורומים של בלה-בלה עקב שיא של פתילים בזמן קצר יחסית. בכך אמנם הושג הישג מפוקפק אך בסופו של יום לא התקדמנו במאומה לקראת העתיד לבוא עלינו. | |||
_new_ |
בועז:כל מה שכתבת לא הוכח במלחמת דרום לבנון! | |||
|
|||
את פרסומי הראשונים על מלחמת העצמאות פרסמתי לפני עשרים שנה ואז ''גיבוריה'' יכלו להגיב. מקצתם יכולים להגיב גם היום. תגובתם היתה חרם! גם תגובתו של צה''ל על פירסומי עליו בתקופות מאחרות יותר היתה חרם. זאת אחת ההוכחות לאנטי-אינטלקטואליות של המערכת. אם לדעתך זאת תגובה של אנשים ממערכת המתפקדת כהלכה יבושם לך! | |||
_new_ |
מילשטיין - תגובתם הינה של אנשים נפגעים המגנים על | |||
|
|||
עצמם. צה''ל עבר תמורות רבות לא רק טכנולוגית אלא גם בתפיסה הניהולית שלו (הרבה יותר דמוקרטיה, יותר משכילים, יותר חשיפה לאקדמיה, יותר חשיפה לכנסת ולעתונות) ומה שיותר חשוב, דור המיסדים אנשי ההתישבות ''העובדת?'' (יעני האחרים היו פרזיטים), לא עוד בצמרת. זכור לך קביעתו של מוטה גור שמזרחי לא וכל להיות רמטכ''ל. ראה כיום כמה מאלופי צה''ל מקורם מעדות המזרח ולא מההתישבות ה''א''ובדת. זהו השינוי! | |||
_new_ |
לראובן: זה ''יותר'' אך לא שינוי במובן של בניה | |||
|
|||
מחדש. מדובר על טלאי על גבי טלאי בתוך מבנה בסיסי של צבא מיליציוני המבוסס על קצין חסר השכלה צבאית ותובנות צבאיות מופשטות. לענין זה הקשר עם האקדמיה אולי גם מזיק בוודאי לא מועיל, כי האקדמיה הישראלית היא אנטי-אנטלקטואלית בתחום מדעי הביטחון. אותם דברים אמורים לגבי התקשורת והדמוקרטיה. | |||
_new_ |
מלשטיין, איני אוהב הכללה קטגורית כמו ''האקדמיה | |||
|
|||
הינה אנטי-אינטלקטואלית..''גם אתה איש אקדמיה.פסו ימי האוניברסיטה היחידית בארץ ''העברית'' שבה המליכו את אנשי שלומנו. אנו בזרימה מתמדה וכדבי האמרה העתיקה של הפילוסוף היווני ''שלא ניתן להכנס לאותו נהר פעמים'' כן גם צה''ל אינו אותו צה''ל, והאקדמיה אינה אותה אקדמיה של פעם. צריך להתאים את דעותך, שבעקרון חש בהם הרבה ויש להם חשיבות רבה, להשתנות של החברה כולה.אין כיום, לדעתי, מונופול לאף גורם מוגדר בחברה. אנו חברה רב גונית, ביקורתית ולא עוד החברה המגויסת הנשמעת למנהיגיה. | |||
_new_ |
היסטוריה רק לחיים? | |||
|
|||
כתיבת היסטוריה אינה מאמר עיתונאי המחייב תגובה של הצד המבוקר. מותו של מנהיג, פוליטיקאי, מפקד צבא, בכל הרמות, אינה עילה לתת להם ''לנוח בשלום''. וכך יוצאים בעולם ספרים ומחקרים על אישים שמזמן פסו מן העולם. כדי להתקדם לקראת העתיד, יש להתבסס על העבר. | |||
_new_ |
שחור תלתלים: האם אתה פילוסוף של ההיסטוריה? | |||
|
|||
_new_ |
לאורי: גם כאן, הלוואי1 | |||
|
|||
כמו שאינני משורר, כך גם אינני פילוסוף של ההיסטוריה. ראיתי זאת במחמאה, מותנה בכך שזו לא היתה הלצה. | |||
_new_ |
Question to Dr. Uri Milstein | |||
|
|||
Dr. Milstein, I am currently reading your book “The Rabin file”. I find the book most interesting, revealing and convincing. I am not surprised that the book is being ignored by the Israeli oligarchy and top brass. Truth probably hurts. I would like to have your opinion on the performance of former Chief of Staff, Shaul Mofaz. In my opinion he betrayed the trust of the Jewish People by not providing appropriate security and safety and not taking care of the sources of aggression. | |||
_new_ |
הודעות באנגלית | |||
|
|||
מסיבות טכניות בעיקר , המערכת בה אנו נמצאים כיום אינה תומכת בכתיבה אנגלית בפורום. לנוחותם של אלה שאין ברשותם מקלדת עברית, קיימת מקלדת וירטואלית הממוקמת בחלק העליון בצד השמאלי של המסך תחת הכפתור א' הכותב מוזמן להשתמש במקלדת הוירטואלית, ולהוסיף את הודעתו לפתיל המתאים. | |||
_new_ |
To Meir: שאול מופז | |||
|
|||
צה''ל איננו מסוגל להעניק היום ביטחון לתושבי ישראל ואיננו מסוגל לפגוע במקורות הטרור. מופז אכזב לא בכך שהוא לא העניק ביטחון, אלא בכך שהוא לא נקט אמצעים לשפר את תפקוד הצבא כדי שהוא כן יוכל להעניק ביטחון ולחסל את מקורות הטרור. אבל לא רק מופז אכזב, גם שר הביטחון וכל הצמרת המדינית אסטרטגית של מדינת ישראל. הם שבויים עדיין במיתוס שצה''ל הוא צבא מעולה ואם רק יאפשרו לו הוא ישיג את היעדים הנ''ל. הם אינם מבינים שצה''ל מסוגל בקושי לשמור על עצמו ובעיקר של תנאי השרות של קציניו. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |