יין ישמח לבב אנוש [א]

בימי בית ראשון ובית שני היתה הגפן ענף מרכזי מאוד בחקלאות בארץ. באופן כללי גידלו גפנים לשם יצור יין, ולא לאכילה. משום כך בדרך כלל הפרשת תרומות ומעשרות נעשתה מן היין דוקא ולא מן הענבים. כיון שרק ייצור היין נחשב לגמר המלאכה של הפרי שבה מפרישים תרומות ומעשרות. בכל אופן גידלו את הענבים גם לאכילה - לחים או יבשים בצורת צימוקים, וכן עשו מהם גם ממרחים שונים כמו ריבה..

לאחר החורבן, הביזנטים הנוצרים המשיכו במידה מסויימת את מורשת החקלאות היהודית בארץ בגידול גפן אם כי ברמה נמוכה בהרבה. הכיבוש הערבי המיט על הארץ חורבן כללי, ונתן מכת מות לגידול הגפנים וליקבים בארץ. הכובשים החדשים הטילו עונשים כבדים על כל מי שעסק בהפקת יין, ותעשיית היין הפכה להיות תעשיה ביתית - מחתרתית של יהודים לצורך קידוש על היין בשבתות.

החקלאות היהודית נזקקה ליותר ממאה שנה של פיתוח נמרץ עד שהצליחה לשקם חלקית את ההרס שהמיט הכיבוש הערבי על הארץ הזאת.

כיום במרבית ישובי יהודה ושומרון הוקמו יקבים בגדלים שונים וברמות שונות. החל מיקבי בוטיק קטנים המבקבקים כמה אלפי בקבוקים לשנה בלבד ועד יקבים גדולים. גם מגוון סוגי היין ורמותיו הוא גדול ביותר. מיינות ביתיים פשוטים ועד יינו משובחים שעלותם אלפי ש''ח לבקבוק והרבה יותר מכך. אדם בודד כמעט ולא יכול להקיף את כל תפריט היינות המיוצרים באזור.

החלטתי לכתוב על חלק מהיקבים הסמוכים אלי ועל היינות האהובים עלי אישית ודרך שתיתם.

נתחיל מיקב פסגות הממוקם במרכז המבקרים שבמעבר מכמש.מצגת: לחץ על התמונה לדפדוף

הכניסה ליקב פסגות
מגרון – שטח הכינוס של צבא שאול
נוף ארץ בנימין המרהיב הנשקף מתוך אולם הארועים של היקב
חלק מתפריט היינות של יקב פסגות
קיר הפרסים של יקב פסגות
תצלום התישנות היין דרך חלון בריצפת אולם הארועים

במעבר מכמש התרחשו כמה מהארועים הדרמטיים בתולדות ישראל. מיד לאחר המלכתו של שאול על ישראל הוא קבע את בירתו בגבע בנימין שהיום מכונה בפי תושבי האזור ''אדם''. על שם האלוף יקותיאל אדם שנפל בקרב עם מחבלים במלחמת לבנון הראשונה. ועדת השמות הממשלתית לא אישרה את השם וקבעה לישוב את שמו ההיסטורי ובכל זאת בפי המקומיים השם ''אדם'' הוא השם המוכר. נציב פלישתים ישב בישוב מכמש. בפעולה נועזת הרג יונתן בן שאול את נציב הכובשים בארמונו שבמכמש. הפלישתים גייסו מיד את צבאם ונעו במסע בזק אל לב הישוב היהודי בבמת ההר. הפולש הפלישתי חנה ברמה היא רמאללה של היום ואילו שטח הכינוס של צבא שאול היה במגרון.

הזקיפים הקדמיים של הפלישתים הוצבו במעבר מכמש. בפשיטה נועזת של יונתן בן שאול ונושא כליו על המשמר הקדמי הפלישתי נהרגו עשרים חיילים פלשתיים חפים מפשע והצבא הפלישיתי החל לסגת מערבה כדי לשתות את מי הים של עזה. לצבא היהודי שהתכנס במגרון לא נשאר אלא לרדוף אחרי הפלשיתים. המענין הוא שכוחות הפלשתיים כללו חיל עזר יהודי. לאחר שהבוגדים היהודיים לא הצליחו לבלום את מנוסת פטרוניהם הפלישתים הם הצטרפו לצבא היהודי וההחלו להרוג במטיביהם עד לפני שניות ספורות. הדבר כמובן זרז את מנוסת הכובשים מערבה חזרה לרצועת עזה.

מעבר מכמש – כאן רצח יונתן בן שאול עשרים חיילים פלישתים חפים מפשע.

אחר כך מתאר ישעיהו (י' כ''ח-כ''ט) את התקדמות המשחית האשורי הנע לפי הוראות הבג''ץ הישראלי לאורך כביש 60 עד להשמדתו בליל פסח לפני חומות ירושלים – בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן; לְמִכְמָשׂ, יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ, מַעְבָּרָה, גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה, הָרָמָה--גִּבְעַת שָׁאוּל, נָסָה... וכו'.
ראוי לציין שלפי מסורת חז''ל רבשקה מפקד הצבא האשורי שקרא ליהודים להיכנע לכוחה של המעצמה האשורית היה יהודי מומר.

כאשר יהודה המכבי נפל בקרב נגד בקכידס והמתייונים שאיתו בהר בעל חצור שמעל עפרה ברחו שרידי החשמונאים בהנהגת אחיו יונתן מזרחה למדבר. בקכידס ניהל אחריהם מצוד. אבל הממלכה הסלוקית לא יכלה להרשות לעצמה שמפקד בכיר יחד עם מיטב יחידות העילית של הממלכה ינהלו מצוד אחרי קומץ מורדים כאשר המעצמות העולות לוחצות עליהם - רומא ממערב ופרתיה ממזרח.
בקכידס עזב את הארץ ואת המתייונים לאנחות ויונתן קבע את בירתו במכמש. ומשם טיהר את הארץ ממרשיעי הברית, הבוגדים, הפושעים, המתייונים, ותומכי בית סלוקוס. עד שחזר עטור נצחון לירושלים.

בבואכם למרכז המבקרים במעבר מכמש תוכלו להשקיף על הנוף המדהים ולראות בעיני רוחכם את צבא הפלישתים הנס מערבה את שרידי צבא סנחריב הנסוגים צפונה ואת יונתן בן מתתיהו השופט את מרשיעי הברית.

בה בעת תהנו מתפריט יינות מעולה ומרשים של יקב פסגות הכולל את הייינות האדומים קברנה סובניון, קברנה פרנק, מרלו (בביקורי האחרון ביקב אמרו לי שהמרלו שלהם אזל) ואת היינות הלבנים ויויניה ושרדונה.

תוכלו לרדת במדרגות אל מרתף היקב ושם להתרשם ממכלי ההתססה ומהקיר עטור הפרסים של היקב.

מלמעלה יכולים המבקרים לראות דרך חלונות בריצפה את התיישנות היינות המובחרים שהם שותים בחביות עץ אלון.

היקב מייצר כרגע רק שישים אלף בקבוקים לשנה הנמכרים בחניות למביני יין.

היין העדיף עלי הוא יין פרת – זהו יין מחוזק (20% אלכולהול) בסגנון פורט המורכב מקוקטיל של זנים אדומים.
כמו כן לדעתי יש טעם יחודי ליין ויויניה החצי יבש של היקב. זהו זן לא נפוץ בארץ שמקורו בספרד. היין מגודל בכרם בעל תנאי אקלים לא שגרתיים באזור ויש לו טעם פירותי מיוחד וריח מיוחד דומה במקצת לריח תפוחים שאין ליינות אחרים.

---