|
כמה מילים על כלכלה | |||||
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (שבת, 24/09/2011 שעה 14:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
כלכלת אובמה, קלקלת אמריקה | |||
|
|||
אובמה שהבין בנובמבר 2010 שאין לו ברירה אלה להתגמש ולהתקרב לרפובליקנים. והוא אכן התקרב אליהם, אבל התקדם רק חצי דרך, מבחינתם. הבעיה שאובמה עושה רק 'חצי עבודה', כדי מצד אחד להיות נאמן עדיין לדרכו הסוציאליסטית (חלוקת כסף כדי לשמור מצב, כמו מימון אלפי מורים למניעת פיטוריהם) ומצד שני הוא מקבל את העקרון החשוב של קיצוץ התקציב, אלא שהוא מקצץ קצת כדי לצאת ידי חובה. עמדת הרפובליקנים היא קיצוצים ארוכי טווח בהוצאות הממשלתיות להקטנת הגירעון בתמורה לעידוד המעסיקים עצמם לחזור לכשירות, להעסיק עובדים, להרוויח ולהזרים כסף לשוק. אובמה דג בשביל האזרחים, הרפובליקנים רוצים לתת להם חקות כדי שידוגו לעצמם. אני מעריך שבדיונים בבתי הקונגרס יגיעו הדמוקרטים והרפובליקנים להסכמה כלשהיא באמצע הדרך. צריך לזכור שמיעוט הרפובליקנים תומך בהצעת אובמה ומיעוט דמוקרטי מתנגד לה. הפשרה בדרך, כי כולם רוצים להצליח בבחירות. בסופו של דבר התוכנית החלקית הזאת מצביעה על כך שאובמה מבין שמצבו קשה ושהוא גם נדרש להסכמת הרפובליקנים. אם עד נובמבר 2010 הוא היה יכול להעביר תקציב וחוקים וביזבוז טריליון דולר בלי תמיכת הרפובליקנים, הרי שרוב רפובליקני בבית הנבחרים טרף לו את הקלפים (למזלו שלו ולמזלה של אמריקה). התוכנית הנוכחית של אובמה מכילה מהלכים שהרפובליקנים הציעו אותם בעבר (שנאמר שלפעמים צריכים להשתמש בנשק של האוייב כנגדו) שתורמים לצמיחת המשק, אבל גם כאלה שעדיין שופכים את הכסף לשווא בפרוייקטים חסרי תרומה למשק ולחברה. המועד הקצר עד לבחירות לא יתן לחלקים הטובים שבתוכנית 'לנצח' את החלקים הרעים בו. אובמה עשה טעות גורלית מבחינתו שלא היה מספיק קשוב ומחובר למשק בראשית כהונתו בינואר 2009. אם הוא היה מעביר את התוכנית הזאת אז, הרי שכיום יתכן שתוצאותיה החיוביות בחלקן היו מגיעות לידי ביטוי ראשוני ונותנות לו קרדיט ואמון של הציבור. אבל אז הוא עדיין היה חדור באמונה של מהפיכה, משק אמריקאי חדש (זוכרים את 'מזרח תיכון חדש') והיה משוחרר מן הצורך להידבר עם הרפובליקנים ולהגיע איתם להסכמות (בשל הרוב הדמוקרטי של אז בשני בתי הקונגרס). זו המציאות, אובמה, יאמרו לו המצביעים וישלחו אותו הביתה לחזור וללמוד מציאות מהי. דרכו זו של אובמה מזכירה במשהו את התנהלותו הכללית גם בנושאים אסטרטגיים-ביטחוניים-מדיניים. למשל עמדותיו לגבי העולם הערבי והמשבר הישראלי-פלסטיני. הנזק שהוא יצר בתחילת דרכו בשל אי בשלותו, מונע ממנו לתקן את היקף הנזק שיצר ויצא מהבקבוק בודאי בקוצר הזמן שנותר לו עד הבחירות. עצוב באמריקה, הנשיא לא מדבר מציאוּת. | |||
_new_ |
כלכלת אובמה, קלקלת אמריקה | |||
|
|||
אם אני מבין אותך נכון הרי התכנית טובה ויעילה אלא שהעיתוי שגוי. אני לעומת זאת חושב שהתכנית, אם תמומש, לא תועיל נאבה כי היא בגדר כדור ברגעה ולא תרופה לריפוי. | |||
_new_ |
כלכלת אובמה, קלקלת אמריקה | |||
|
|||
ציינתי את אשר אני קורא ושומע בתקשורת האמריקאית. התוכנית טובה יותר כי היא כוללת בתוכה תביעות שתבעו הרפובליקנית בתחילת השנה ומאז. אובמה ''תקע'' אותם כשהכריז על מדיניותו הדשה לפני שבוע וחצי בה כלל כמה מדרישות הרפובליקנים בתוכניתו בתקווה שככה הוא יסתום את פיותיהם והם יצביעו לתקציב (ואם לא אז יצטרכו לתת את הדין לבוחר). העיתוי שגוי מבחינת אובמה, כי הוא נענה לתיקונים מאוד מאוחר מבחינתו. הסיכוי שהחלקים הטובים בתקציב ישפיעו ללחיוב על הכלכלה בפועל עד לבחירות הם קטנים. לכן מבחינת הבוחר אובמה צפוי להיות זה שנכשל. יתכן בהחלט שהתוכנית הזאת כקודמותיה לא יתקנו דבר, כי השלישי בה 'יאכל' את החיובי. אני פשוט לא קראתי עדיין את עיקרי התיקונים במציע אובמה. אני אנסה לחפש משהוא באתר הבית הלבן או הקונגרס. | |||
_new_ |
זהירות טובה תמיד | |||
|
|||
ובודאי שגם בשנה הקרובה. תחזיות בנק ישראל הן תחזיות בלבד, לא ניחוש, אבל ערכן בזה שהן נותנות בסיס אחד ושווה לכל השחקנים במשק להתאמת תחזיותיהם הפרטיות, להתייחס נכון לעוצמתו של השקל, להגדרת התוכנית הכלכלית של עסקים, לחדד את הצורך להישען על בטוחות, לבדוק אפשרויות נוספות להתחזק ואולי גם להתרחב, להיות עירניים ולחפש יעדי שיווק חדשים ועוד. הוזלת מחירים לרמה ריאלית חיונית למשק מבוסס ויציב. הממשלה חייבת למצוא דרך להגדיל את כושר הקנייה של הציבור, כאשר המבחן לזה הוא כושר הקנייה של השכבות הנמוכות קודם כל. הגדלת כושר הקניה של האזרח מייצרת הגדלה בצריכה ומכאן רווח גדול יותר ליצרנים. הגדלת כושר הקנייה של הציבור נעשית גם על ידי שילוב של תיקונים, כמו התיקונים שמציעה ועדת שָני, כמו שועדת טכטנברג תביא - חלקן בחקיקה וחלקן בהסדרים ונוהלים והחשוב ביותר במעקב של ארגוני צרכנות. משק יציב הוא משק בו המחירים סבירים, היצרנים מרוויחים בגבולות הסביר והמדינה מרוויחה מם הכי פחות מהם. הגדלת הרווח של המשווקים במאות אחוזים (הכוונה להגדלת הרווח עצמו ולא להגדלת המחיר הכולל של המוצר) היא פשוט גניבה וחטא. אין שום סיבה שסוחר ירוויח יותר במאות אחוזים על טיטולים (טיטולים מיבוא שעולים בסביבות ה-90 ש''ח עולים ליבואן בסביבות ה-40 ש''ח. אם בעבר הרווח שלו היה כ-20 ש''ח הרי שכיום זה כ-40 ש''ח וה-10 ש''ח זה למוכר), גבינות שמייצרים במפעל או על יבוא רכב מחו''ל. אני מקווה שטרכטנבג יפרסם את הדו''ח שלו בזמן כדי שנקרא ונלמד ונוכל להגיב במידת האפשר. לפי מה ששמעתי ועדת טרכטנברג תמליך להישאר בגבולות התקציב תוך צמצום רוחב קטן בכמה משרדי ממשלה. מאחר שנראה לי שהממשלה לא תקצץ את כל מבוקשם מתקציב משרד הביטחון הרי שנראה לי כסביר שהממשלה תיאלץ להגדיל את התקציב ב-2%-3%. דרך טובה לגייס כסף לתקציב היא טיפול שורש בשוק השחור, שכולנו יודעים בדיוק שהוא שוק גדול מאוד (ההערכות הקיצוניות מדברות אפילו על היקף של כ-50 מיליארד שקל בשנה האחרונה, כאשר תקציב הביטחון, כולל הסיוע האמריקאי הוא כ-54 מיליארד שקל)!!! ולא תמיד באמת משחק לידי האזרח כשהוא פועל כצרכן. הרי ברור הוא שמחירי העוסקים בשוק השחור הם לאו דווקא זולים, אלא נדמים כזולים רק משום שלכאורה איננו צריכים לשלם את 17% המס. אבל אם בודקים באמת, הרי שלא אחת הכל כלול במחיר של העוסקים בשחור. כלומר, אנחנו משלמים גם את ה-17% לכיסו של הסוחר השחור. אכיפת הגבייה תכניס עוד כמה עשרות אחוזים מהציבור לקופת המדינה. חשוב לצמצם את השוק השחור כדי להקל על האזרחים דווקא, שהרי שככל שייכנסו כפסים לאוצר המדינה, כך המדינה תוכל גם להוריד מיסים וגם להשקיע אותם יותר בפרוייקטי רווחה וחברה. | |||
_new_ |
זהירות טובה תמיד | |||
|
|||
ברוך שובך. היכן היית? | |||
_new_ |
אירופה נסדקת | |||
|
|||
אולי זה הביטוי היפה והטוב שלא רק הכלכלה היא שמאחדת את אירופה, או את כל קבוצות המדינות הקיימות. בסופו של דבר יש דברים מעבר לכלכלה. או לחילופין, הכלכלה לבדה היא לא תנאי מספיק לחיבור אמיתי בין מדינות. | |||
_new_ |
הנגיד פישר על בצפוי לנו | |||
|
|||
''הייצוא שלנו ייפגע מהמצב באירופה, ואם יש משבר פיננסי וחולשה של הבנקים באירופה זה ישפיעו גם עלינו - וזה בדרך! איך בדיוק זה ישפיע עלינו - לא ברור''...(http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100068...). | |||
_new_ |
הנגיד פישר על בצפוי לנו | |||
|
|||
רק מאשש את הסייפא במאמר. | |||
_new_ |
הנגיד פישר על בצפוי לנו | |||
|
|||
לא בדיוק. אני חושב שפישר קורא את המציאות נכון. אבל מאחר ולא ברור עדין מה יעשו האירופאים (שלדעת חלק מהמומחים לא מפעילים מדיניות כפי שצריך) הרי שאין לו יכולת לחזות מה יהיה. מצד שני הוא אומר חזק וברור מה הוא לא יודע. גם זה מידע שראוי שיהיה בידי הציבור. | |||
_new_ |
הנגיד פישר על בצפוי לנו | |||
|
|||
זה בדיוק מה שכתבתי במאמר. לא ברור מה יעשו האירופאים, לא ברור מה יהיה בארה''ב, לא ברור לאן ''ילכו'' מחירי חומרי הגלם. בקיצור: צריך להסתכל בכדור הבדולח ולחזות. | |||
_new_ |
הנגיד פישר על הצפוי לנו | |||
|
|||
לא בדיוק. בדברים שלי אין תמיכה בגישת כדור הבדולח. ועוד יותר חשוב גם בדברים של פישר אין. פישר אומר במפורש שצריך לעקוב מקרוב אחר המתרחש וזה מה שעושים בבנק ישראל. אני מניח שהיעד שלו לנהוג בצורה אופטימלית בזמן אמת, מיד כאשר מגיע מידע שראוי להניע הפעלת כלי מדיניות כלכלית. בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים פועלים כל הזמן כדי שאם יבואו ''מכות'' מחו''ל פגיעתן תהיה מינימלית במידת האפשר. | |||
_new_ |
כשהקפה עלה קנו וכשהקקאו ירד מכרו . . . | |||
|
|||
באמת דברי חכמה של חזאים - או שירד גשם או לא , צריך לצפות בשמיים . . . להגיד כעת גשם קח מטריה , היא חכמה קטנה מאד . היכולת לצפות מהלכים ולפעול לפני התרחשותם היא הכשרון הגדול . | |||
_new_ |
החוכמה מה עושים כאשר לא ידעים | |||
|
|||
אם להשתמש במשל שלך אפשר לטעון בביטחון כי יש רבים שלא יודעים לחזות מתי ירד גשם. אבל החוכמה היא לא להירטב כאשר כן ירד הגשם; צריך להתכונן שכאשר יירד הגשם ''הפגיעה'' תהיה הכי פחותה שאפשר. זה בדיוק מה שמנסה מנסה פישר לעשות. אולי זה לא כשרון גדול כמו מי שיכול לחזות אבל זה מועיל. חשוב לזכור בהקשר הזה שנכון לכרגע ''הכשרון הגדול'' לא הופיע. ולכן מה שעושה פישר הוא כנראה הפתרון הטוב האפשרי. | |||
_new_ |
החוכמה מה עושים כאשר לא ידעים | |||
|
|||
ובהזדמנות זו אני מזכיר לך מה שכתבתי בעבר . עם פרוץ משבר הסאב-פריים , רבים הוכו בתדהמה לתרגיל העוקץ . העוקץ היה באיחוד של משכנתאות רבות ''כאילו'' יש פיזור סיכונים . התברר שזה לא כך ובעיקר התברר כי האנליסטים לא ראו את זה מתקרב ולא הזהירו בפני מפולת כזו = האנליזה שלהם הייתה גרועה . לכן סטנלי פישר הוא מקצוען מעולה , ומכניס אותי לכיס הקטן ועוד ישאר מקום , אבל גם הוא יכול לטעות . ועוד נקודה הכנת הגנה נגד גשם משמעה מטריה או מעיל מתאים . זה במחיר נמוך ביותר . אבל הכנה למשבר כלכלי על ידי הפניית משאבים וחסכונות והשקעות , עולה כסף רב במקרה של טעות . | |||
_new_ |
החוכמה מה עושים כאשר לא ידעים | |||
|
|||
א. ''העוקץ'' בתרמית ה''סאב-פריים'' היה הטעיית האנליסטים והמשקיעים. ב. בינתיים פישר הוכיח לנו, לפחות פעם אחת, שהוא יודע להתכונן נכון ''לגשם''. יש כנראה ''מרחק'' בין ההצהרות לבין הפעילות ''בשטח''. וזה מהבט חיובי על פועלו. | |||
_new_ |
הנגיד פישר על הצפוי לנו | |||
|
|||
בציטוט שאתה הבאת פישר מתייחס לעתיד הכלכלי של העולם ובפירוש אומר שאינו יודע לאן הולכת כלכלת אירופה. המסקנה מכך היא שאינו יודע כיצד זה ישפיע על יתר כלכלות העולם ועל כלכלת ישראל. לכן כל תחזית שלו היא בערבון מוגבל מאוד וזה בדיוק מה שאני כתבתי. | |||
_new_ |
הנגיד פישר על הצפוי לנו | |||
|
|||
כתבת ביחס לבנק ישראל: - ''הצפי לירידתה הוא כנראה תוצאה מהתבונות בכדור בדולח...'' - ''צריך להסתכל בכדור הבדולח ולחזות''. על זה, על כדור הבדולח ביחס לבנק ישראל, טענתי ואמשיך לטעון ''לא בדיוק''. מאחר ובמצב הידע כיום על תחזיות כלכליות תמיד צריך להסתכל בערבון מוגבל. את זה למעשה אמר פישר אתמול. | |||
_new_ |
הנגיד פישר על הצפוי לנו | |||
|
|||
ומה ההבדל בין כדור בדולח, כמשל, וערבון מוגבל? | |||
_new_ |
הנגיד פישר על הצפוי לנו | |||
|
|||
המושג ''כדור בדולח'' איננו המושג ''ערבון מוגבל''. המושג ''הסתכלות בכדור בדולח'' שונה מהמושג ''תחזית בערבון מוגבל''. | |||
_new_ |
עוד עידכון | |||
|
|||
הרעה חלה במרבית תחומי הפעילות במשק בחודשים יולי-אוגוסט 2011, כך מעלה דו''ח ''אורות אדומים'' שפירסם היום (א') משרד האוצר. ההסבר, לדברי הכלכלני האוצר, נעוץ בהתפתחויות השליליות בכלכלה העולמית שהשפיעו על הפעילות בישראל בתקופה הנסקרת'' (http://www.themarker.com/markets/1.1519010). בידיעה גם מוסברת העובדה ששיעור האבטלה לא עלה: ''הגידול בתעסוקה נרשם במספר המועסקים במשרה חלקית בעוד שמספר המועסקים במשרה מלאה ירד בהשוואה לרבעון הקודם''. מכאן ברור שלמרות ששיעור האבטלה הוא הנמוך ב-15 השנים האחרונות הרכבו משקף את ההרעה במציאות הכלכלית שלנו. | |||
_new_ |
עוד עידכון | |||
|
|||
כיצד בני הנוער שיוצאים לעבוד בתקופת החופש הגדול ( יולי-אוג.) משפיעה על שיעור האבטלה? ההרעה הייתה צפויה ולא הפתיעה איש. ההרעה גם צפויה להימשך גם בשנת 2012 (חלקה או מלואה). אין לי ספק ששיעור האבטלה יגדל ותשומת הלב מהמלצות טרכטנברג( ושטוית מובילי ה''מחאה'') תוסב לבעיה כיצד מטפלים באבטלה ובמובטלים. העוקץ בהתפתחות זו יהיה שלמרות ההרעה בנתונים הכלכליים עדיין ישראל תצטייר כמדינה שמצבה הרבה יותר טוב ממדינות אחרות בגוש המערבי. | |||
_new_ |
עוד עידכון | |||
|
|||
אין לי תשובה מלומדת לשאלתך אבל אני מניח שחלק מהגידול בתעסוקה החלקית נבע מתעסוקת בני נוער. מצד שני יש גם בוגרי צבא ויותר מבוגרים שנאלצים להסתפק בתעסוקה חלקית, כפי שקורה כאשר יש הרעה במצב הכלכלי. לדעתי ''העוקץ'' תלוי מאד במה שיקרה באירופה ובארה''ב (עומק הירידה ומשך הזמן שלה). אני מבסס זאת על הערכה שהמשק שלנו תלוי מאד ביצוא ולכן יקרה מה שקרה בראשית העשור הקודם ובעקבות מה שקרה שם בסוף העשור. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |