פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
חמישים שנה למהפכה המצרית – שיכתוב ההיסטוריה
גמל צהוב / שמעון מנדס (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 0:59)


חמישים שנה למהפכה המצרית – שיכתוב ההיסטוריה

שמעון מנדס



הצלבנים גורשו ע''י המצרים, מצרים היתה זו שגרשה את האימפריאליזם מן המזרח התיכון, ורק מצרים היא היא שתשמיד את היהודים – בהיות מצרים המדינה הגדולה ביותר והחזקה ביותר במזרח הערבי. את הדברים אמר הערב (יום רביעי) מר חוסיין אל-שאפעי, לשעבר סגן נשיא מצרים, בתקופת גמאל עבד אל-נאצר. מר אל-שאפעי בשנות השמונים לחייו, נמנה על חבורת הקצינים החופשיים שבצעה את מהפכת יולי 1952 במצרים.

לרגל חג יובל המהפכה המצרית, טלוויזית אל-ג'אזירה שדרה את הראיון שדור חי מקאהיר, במסגרת תכנית הראיונות הפופולארית ''ללא גבולות'' בהגשתו של אחמד מנצור.

מעניין היה לשמוע את דעתו של אדם מרכזי בחבורה השלטת במצרים.
את ישראל אי אפשר לנצח במלחמה קונבנציונלית, כי בסוג כזה של מלחמה האמריקנים נותנים לה את כל הסיוע. רק מלחמת גרילה, כמו האינתיפאדה הראשונה, או כמו מלחמת ההתשה (1968) שיזם הנשיא נאצר, או בדומה לאינתיפאדה העכשווית – רק במלחמה מעין זו אפשר יהיה להכריע את ישראל ולהביסה סופית.

המלחמות הקונבנציונליות שהיו הוכיחו שישראל עמדה בהן בזכות האיפריאליזם המערבי. כך קרה ב-‏1948, וכן ב-‏1956, ב-‏1967 וב-‏1973. במלחמה הראשונה היתה זו בריטניה שהצילה את ישראל. במלחמה השניה היו אלה בריטניה וצרפת, ובשתי האחרונות היתה זו ארה''ב שהצילה את ישראל מכליון. האיש מעיד על עצמו שהוא היה מעמודי התווך של השלטון המצרי עד 1970, והוא יודע את העובדות מבפנים.

מצרים היא מדינה גדולה וחזקה, צבאית, תרבותית וכלכלית. היא משופעת בכח אדם איכותי ונחוש, עם כח רצון לראות את כל המזרח הערבי משוחרר מהשפעות זרות.

היתה זאת ארה''ב שהביאה לסיום מלחמת ההתשה בין מצרים וישראל, ו''המלכתו'' של סאדאת על מצרים במקום נאצר. ארה''ב דאגה לכך שאלהים יזמין את נאצר לישיבה של מעלה, כדי להמליך במקומו את עושה דברה. נאצר הכריז על מלחמת ההתשה וידע כי רק סוג זה של מלחמה יביס את היהודים. סיום מלחמת ההתשה הציל את ישראל.

במלחמת 1973 היתה מצרים מוחקת את ישראל, אלמלא התערבות ארה''ב. מצרים נצחה במלחמה, אבל היהודים נשארו על כנם, ונצחון כזה הוא חסר ערך.

חוסיין אל-שאפעי, מעיד על עצמו שהוא היה בר-פלוגתא של אנוואר אל-סאדאת – לפני שסאדאת החליף אותו בתפקיד סגן הנשיא. הוא מתח בקורת קטלנית על סאדאת, על כך שהעז לבוא לירושלים.

כוחות המהפכה העולים כיום, הם איראן, ושלוחתה בלבנון, מפלגת החיזבאללה. במקומות אלה יש מנהיגים ללא פשרות שיביאו לתוצאה ה רצויה. אבל הם רק יסייעו, כי את התפקיד הראשי בהשמדת ישראל תשחק מצרים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הסבר זאת לחסידי הספינכס מארמון בעאבדה
יורם המזרחי (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 3:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נסה להסביר,למנהיגות הישראלית לגווניה, את הלכי הרוח בעילית המצרית, האנטישמית מיסודה ותיכשל.....
גדולינו הננסיים, אוהבים לשכנע את עצמם שטעם עור אחורי מובארכ הוא כדבש, ומילים הבוקעות מפיו אינן אלא שמן זית זך....
נסה לנתק נשיקות גדולינו מלחיי ישבנו של גדול הנוכלים המדיניים במרחב - ולא תצליח!
לראיה, המתיימר להיות ראש ממשלה, מיודענו בנימין ''פואד'' בן אליעזר (פעם כשהיה קטן כונה פופו) עלה לקהיר לסגוד לפאשא המכובד, היושב בארמונו, בדיוק כמו הכדיב של פעם......הלוואי וילמדו. אך הסכוי לכך, לעניות דעתי, קלוש.....
_new_ הוספת תגובה



מצרים נמצאת בצומת דרכים קריטית לגורלה
אבנר בן בסט (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 14:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המדינה עדיין מדינה מסורתית המתנהלת למעשה ע''י מפלגה אחת. זו בעצם מדינה טוטליטרית עם נסיון להצטייר כמדינה דמוקרטית, או מדינה המקיימת כוונות ותהליכים להיפתח למערב.

מצבה הכלכלי של מצרים הוא בעייתי. לצד תפוקה לאומית סטגנטיבית והישענות על סיוע חוץ אמריקאי (שכמובן אינו מספיק, אך כולל בתוכו אמצעי נשק מתקדמים), אחוזי ילודה גבוהים, תהליכי עיור לא מבוקרים, שיפור חקלאות מוגבל (חלקו הגדול בעבר בסיוע ישראל) וקריסת מערכות החינוך.

מתקיימים גם תהליכים הפוכים של הרחבת ושיכלול הצבא, השקעות גדולות בתעשיות תומכות צבא, מדיניות חימוש מושכלת של נשק בלתי-קונבנציונלי (הכנה וייצור רכיבים עד לשלב של טרם הבשלתם כנשק מבצעי ובכך קיצור משך הזמן לכשיוחלט על הצטיידות בעתיד), מאמצים בלתי נילאים לשמור על הגמוניה מצרית בעולם הערבי ומעמד מיוחד בקרב המדינות האסלאמיות ומכאן מעורבות עצמית יזומה די גבוהה בסיכסוך הישראלי - פלסטיני.

מצרים היא גם מדינה אסלאמית אופיינית, בה החוק הוא חוק השאריעה בלבד שאינו ניתן לשינוי ולתיקון מול המודרניזציה הנכנסת תחת השגחה לחיים במצרים. המשכילים שלה הם מראשי המתנגדים לדו-שיח עם ישראל (וכמובן לעצם השלום עימה) ומסתגרים ב'חדרו של הקאדי' בכל הנוגע לה. רבים מן המשכילים הם אפילו משוללי זכות קיומה של מדינה יהודית במזרח התיכון הערבי, והם גם מבית מדרשו של האנטישמיות החדשה (מאז 1967) ברחבי העולם בכלל וברחבי העולם הערבי בפרט.

כיום זה נכון להמשיך את היחסים הקרים עם מצרים (בעיקר בשל הקביעה המצרית לאופן הזה), אך צריך לשמור את מצרים מחוץ למעגל המדינות הקובעות בנושא הסכסוך הפלסטיני. זה מחייב לדבר איתם, להיפגש איתם, להימנע ממשברים חמורים ובכך לוודא שהם נשארים מחוץ למעגל.
_new_ הוספת תגובה



שאלה , הערה, ועוד שאלה.
רפי גטניו (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 19:45) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמעון שלום

שאלה : מה מעמדו של חוסיין אל שאפעי כיום במצרים מעבר להיותו ''לשעבר'' ?

הערה : גם אצלנו היה מי שהציע להפציץ את סכר אסואן.

ועוד שאלה : מה ההבדל בין שני מחרחרי מלחמה אלה לדעתך ?

בברכת ''גמלים פוסעים בנוף עצוב'' כמאמר השיר.

רפי
_new_ הוספת תגובה



שהראשון הוא דמות מפתח ומייצגת את הצמרת המצרית
אבנר בן בסט (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 22:45)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והשני רק פסיק בשוליים הפוליטיים בישראל.

הבדל גדול.
_new_ הוספת תגובה



עדיין מייצגת ? או שרק ייצגה בעבר ?
רפי גטניו (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 22:56)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הוא דמות מייצגת ביותר. התפלגות הדיעות במצרים
אבנר בן בסט (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 23:17)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינה רחבה כמו בישראל. לכן באופן מעשי הוא די מייצג.

צריך גם לזכור שגמלאים בשירות הצבאי והמדיני במצרים אינם נזרקים לשוליים במצרים, והם לא צריכים לעשות מהלך פוליטי מיוחד כדי לחזור לבמה. גמלאים בשירות הצבאי והמדיני הבכיר הופכים לחברים במועדונים חברתיים יוקרתיים. מוסעים יום יום למועדון, לובשים מדים לעיתים מזומנות, מנהלים דיונים, משחקים משחקים ושוחים בבריכות. משם צומחת חבורה שמשפיעה על השלטון, האקדמיה, העיתונות והציבור.
_new_ הוספת תגובה



התפוררות מערכת הביטחון של ישראל
אורי מילשטיין (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 22:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצרים עלולה להשמיד את ישראל לא בגלל עוצמתה של האחרונה, אלא בגלל התפוררות מערכת הביטחון של ישראל.

מערכת ביטחון שבנו אנשים אשר ברחו משדות הקרב כמו יצחק רבין, צבי זמיר ואחרים לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. המאמץ של רבים וטובים בפורום הזה, ואפילו באשכול הזה לתרץ את בריחתו של רבין כמעשה מוצדק או כאירוע שולי פועל לטובת השאיפה שאותה הביע א-שאפי. שהרי לא רק שמערכת הביטחון שלנו הנה עלובה עם הילה מפוארת, אלא שאין לנו תרבות ביטחונית של ממש ואין לנו אינטלקטואלים ביטחוניים אלא יח''צנים עם קמצוץ של נוסטלגיה.

את זה המצרי הקשיש איננו מבין וזה בינתיים מזלנו.
_new_ הוספת תגובה



מילשטיין - נראה לי שאתה מקצין עמדות ובחינם. לא
ראובן גרפיט (יום שישי, 19/07/2002 שעה 14:18)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניתן להשוות את צה''ל של מלחמת השחרור וכן גם לא של מלחמת יום הכיפור לצה''ל של היום.
הבעיה העקרית היא איכות ההנהגה הפוליטית והנחישות שלהם ויכולת קבלת ההחלטות.
_new_ הוספת תגובה



ראובן: היסודות לא השתנו
אורי מילשטיין (שבת, 20/07/2002 שעה 6:06)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש הרבה דברים בצה''ל שהשתנו מאז מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים, בעיקר בתחום אמצעי הלחימה, אבל היסודות הם אותם יסודות ואלה יסודות רעויים כפי שהוכיחו מלחמת לבנון ומלחמת דרום לבנון.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שאתה מקצין או מזלזל
אבנר בן בסט (יום שישי, 19/07/2002 שעה 14:31)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במערכת הביטחון
יתר על המידה. מערכת הביטחון, ובעיקר צה''ל, עברו שינויים אירגוניים, פיקודיים, טכנולוגיים המאפשרים לצה''ל להיערך מול מרבית האיומים, בצורה מוחלטת.

הסוגיה הבעייתית העיקרית היא האיום הבלתי קונבנציונלי על ישראל, שעליו לא הרחיב כאן מסיבות מובנות. רק אומר שלישראל יכולת תקיפה מעולה, הרתעה גבוהה, יכולת הגנה ממוצעת ולא מספקת. הבעיה היא בכל נושא ההתרעה/מודיעין מקדים. עד כאן!
_new_ הוספת תגובה



בן בסט אתה צודק, בנושא המודיעין, לעולם אין די
ראובן גרפיט (יום שישי, 19/07/2002 שעה 18:15)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובנוסף ישנה הבעיה הקבועה. מקור מודיעיני כמו המלך חוסיין דיווח על מועד פרוץ המלחמה (זה במקרה הטוב שהמקור מפורסם ומרכזי), גם אז הדרג הפוליטי בארץ, חשש לקחת אחריות ולהתחיל במלחמת מנע. נאמר לצורך השיחה שאנו יודעים היטב מי זה שהיה אחראי לפיצוץ השגרירות שלנו בארגנטינה ולפגיעה במרכז היהודי. נאמר, שאנו יודעים אצל מי מאוחסן טננבאום וכן היכן יושב הנווט ארד, מכאן ועד לקבלת החלטה מדינית, הדרך רחוקה.
בנוסף - המרחקים והזמנים מתקצרים. אנו מצויים , עם סוריה למשל, בזמן התרעה של שעות עד דקות מבחינת האיום של התקפת הטילים שלהם. החלטה שלהם לתקוף, לא מחייבת הכנה ארוכה ולא הכרזה על מלחמה. האם יש לגורם מדיני בארץ יכולת החלטה מהירה לגבי מתי ניתן לתקוף את סוריה כפעולת הגנה מונעת?! כמובן שלא.
כך שהבעיתיות של משטר דמוקרטי הינה רבה.
_new_ הוספת תגובה



לאבנר: צה''ל לא הוכיח את מה שאתה מייחס לו
אורי מילשטיין (שבת, 20/07/2002 שעה 6:09)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במבחני אמת.
_new_ הוספת תגובה



צה''ל של העשרים השנים האחרונות
אבנר בן בסט (יום ראשון, 21/07/2002 שעה 11:48)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עבר רפורמות. צה''ל מקבל החלטות טוב יותר, פועל טוב יותר ובונה את עצמו נכון יותר. כל זאת אני טוען על סמך ידיעותי החלקיות על המתרחש בצה''ל בשנים האחרונות.
_new_ הוספת תגובה



מספיק לראות שחורות
בועז אביאני (שבת, 20/07/2002 שעה 2:07)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי,

מהיכרותנו הקצרה אני למד שיש בך מן סוג של אובססיה בלתי מובנת כלפי מערכת הביטחון והעומדים בראשה - בעבר ובהווה. מדוע ?

צה''ל ושאר כוחות הבטחון רחוקים מלהתפורר. הפער ביננו לבין מדינות ערב רק הולך ומתעצם בעיקר הודות לפיתוחים טכנולוגיים א-ד-י-ר-ים שיקנו לנו יתרון משמעותי ביותר במלחמה הבאה, בתקווה שלא תבוא עלינו.

עצתי לך, הפסק לנבור בעבר. הרחקת לכת עד שנת 48 וקטלת אישים שאינם עימנו עוד ואין באפשרותם להגיב לדבריך. במידה מסויימת זה לא הוגן.

אגב, תוצר לוואי של הדיון אחרון ברבין היתה קריסת מערכת הפורומים של בלה-בלה עקב שיא של פתילים בזמן קצר יחסית. בכך אמנם הושג הישג מפוקפק אך בסופו של יום לא התקדמנו במאומה לקראת העתיד לבוא עלינו.
_new_ הוספת תגובה



בועז:כל מה שכתבת לא הוכח במלחמת דרום לבנון!
אורי מילשטיין (שבת, 20/07/2002 שעה 6:16)
בתשובה לבועז אביאני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את פרסומי הראשונים על מלחמת העצמאות פרסמתי לפני עשרים שנה ואז ''גיבוריה'' יכלו להגיב. מקצתם יכולים להגיב גם היום. תגובתם היתה חרם! גם תגובתו של צה''ל על פירסומי עליו בתקופות מאחרות יותר היתה חרם. זאת אחת ההוכחות לאנטי-אינטלקטואליות של המערכת.

אם לדעתך זאת תגובה של אנשים ממערכת המתפקדת כהלכה יבושם לך!
_new_ הוספת תגובה



מילשטיין - תגובתם הינה של אנשים נפגעים המגנים על
ראובן גרפיט (שבת, 20/07/2002 שעה 17:22)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עצמם. צה''ל עבר תמורות רבות לא רק טכנולוגית אלא גם בתפיסה הניהולית שלו (הרבה יותר דמוקרטיה, יותר משכילים, יותר חשיפה לאקדמיה, יותר חשיפה לכנסת ולעתונות) ומה שיותר חשוב, דור המיסדים אנשי ההתישבות ''העובדת?'' (יעני האחרים היו פרזיטים), לא עוד בצמרת. זכור לך קביעתו של מוטה גור שמזרחי לא וכל להיות רמטכ''ל.
ראה כיום כמה מאלופי צה''ל מקורם מעדות המזרח ולא מההתישבות ה''א''ובדת. זהו השינוי!
_new_ הוספת תגובה



לראובן: זה ''יותר'' אך לא שינוי במובן של בניה
אורי מילשטיין (שבת, 20/07/2002 שעה 18:06)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מחדש. מדובר על טלאי על גבי טלאי בתוך מבנה בסיסי של צבא מיליציוני המבוסס על קצין חסר השכלה צבאית ותובנות צבאיות מופשטות. לענין זה הקשר עם האקדמיה אולי גם מזיק בוודאי לא מועיל, כי האקדמיה הישראלית היא אנטי-אנטלקטואלית בתחום מדעי הביטחון. אותם דברים אמורים לגבי התקשורת והדמוקרטיה.
_new_ הוספת תגובה



מלשטיין, איני אוהב הכללה קטגורית כמו ''האקדמיה
ראובן גרפיט (שבת, 20/07/2002 שעה 19:09)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הינה אנטי-אינטלקטואלית..''גם אתה איש אקדמיה.פסו ימי האוניברסיטה היחידית בארץ ''העברית'' שבה המליכו את אנשי שלומנו.
אנו בזרימה מתמדה וכדבי האמרה העתיקה של הפילוסוף היווני ''שלא ניתן להכנס לאותו נהר פעמים'' כן גם צה''ל אינו אותו צה''ל, והאקדמיה אינה אותה אקדמיה של פעם. צריך להתאים את דעותך, שבעקרון חש בהם הרבה ויש להם חשיבות רבה, להשתנות של החברה כולה.אין כיום, לדעתי, מונופול לאף גורם מוגדר בחברה. אנו חברה רב גונית, ביקורתית ולא עוד החברה המגויסת הנשמעת למנהיגיה.
_new_ הוספת תגובה



היסטוריה רק לחיים?
שחור תלתלים (שבת, 20/07/2002 שעה 8:46)
בתשובה לבועז אביאני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתיבת היסטוריה אינה מאמר עיתונאי המחייב תגובה של הצד המבוקר. מותו של מנהיג, פוליטיקאי, מפקד צבא, בכל הרמות, אינה עילה לתת להם ''לנוח בשלום''. וכך יוצאים בעולם ספרים ומחקרים על אישים שמזמן פסו מן העולם.
כדי להתקדם לקראת העתיד, יש להתבסס על העבר.
_new_ הוספת תגובה



שחור תלתלים: האם אתה פילוסוף של ההיסטוריה?
אורי מילשטיין (שבת, 20/07/2002 שעה 14:26)
בתשובה לשחור תלתלים
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לאורי: גם כאן, הלוואי1
שחור תלתלים (שבת, 20/07/2002 שעה 21:00)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שאינני משורר, כך גם אינני פילוסוף של ההיסטוריה. ראיתי זאת במחמאה, מותנה בכך שזו לא היתה הלצה.
_new_ הוספת תגובה



Question to Dr. Uri Milstein
Meir (יום ראשון, 21/07/2002 שעה 16:06)
בתשובה לשחור תלתלים
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

Dr. Milstein,

I am currently reading your book “The Rabin file”. I find the book most interesting, revealing and convincing. I am not surprised that the book is being ignored by the Israeli oligarchy and top brass. Truth probably hurts.

I would like to have your opinion on the performance of former Chief of Staff, Shaul Mofaz. In my opinion he betrayed the trust of the Jewish People by not providing appropriate security and safety and not taking care of the sources of aggression.
_new_ הוספת תגובה



הודעות באנגלית
המערכת (יום ראשון, 21/07/2002 שעה 19:17)
בתשובה לMeir
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסיבות טכניות בעיקר , המערכת בה אנו נמצאים כיום אינה תומכת בכתיבה אנגלית בפורום.
לנוחותם של אלה שאין ברשותם מקלדת עברית, קיימת מקלדת וירטואלית הממוקמת בחלק העליון בצד השמאלי של המסך תחת הכפתור א'
הכותב מוזמן להשתמש במקלדת הוירטואלית, ולהוסיף את הודעתו לפתיל המתאים.
_new_ הוספת תגובה



To Meir: שאול מופז
אורי מילשטיין (יום ראשון, 21/07/2002 שעה 20:22)
בתשובה לMeir
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צה''ל איננו מסוגל להעניק היום ביטחון לתושבי ישראל ואיננו מסוגל לפגוע במקורות הטרור. מופז אכזב לא בכך שהוא לא העניק ביטחון, אלא בכך שהוא לא נקט אמצעים לשפר את תפקוד הצבא כדי שהוא כן יוכל להעניק ביטחון ולחסל את מקורות הטרור.

אבל לא רק מופז אכזב, גם שר הביטחון וכל הצמרת המדינית אסטרטגית של מדינת ישראל. הם שבויים עדיין במיתוס שצה''ל הוא צבא מעולה ואם רק יאפשרו לו הוא ישיג את היעדים הנ''ל. הם אינם מבינים שצה''ל מסוגל בקושי לשמור על עצמו ובעיקר של תנאי השרות של קציניו.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי