האמת על יציאת מצרים

כל היהודים בעולם מכירים את חג הפסח ורואים בו את החג החשוב ביותר שכן הוא מציין את יציאת העם היהודי מעבדות לחירות. ספור יציאת מצרים ברור וידוע לכל תלמיד של בית הספר – אם מן התורה ואם מן ההגדה של פסח. כל מי שהיה תלמיד במערכת החינוך בארץ למד את הספור הזה כעובדה היסטורית ברורה ואם לתינוקות של בית רבן מספרים ספור נחמד עם ''טובים'' ו''רעים'' הרי שהתלמיד בתיכון ובבית הספר היסודי לומד שהארוע המכונן הזה אכן התרחש ורק מנסים להסביר (במונחים של היום) את החידות שמתעוררות למקרא הדברים הכתובים בתנ''ך: מה הן בדיוק אותן מכות מוזרות שניחתו על מצרים? כיצד יתכן שבני ישראל עברו בחרבה ואילו צבא מצרים האדיר טבע בים? מה פשרו של מעמד הר סיני והיכן בדיוק הוא התרחש? כיצד בדיוק מצליחים מיליוני אנשים (גברים נשים וטף) לחיות במדבר כ-‏40 שנה? מהיכן הם מקבלים מים, מזון ומרעה לבהמותיהם? היכן הם השרידים שהותירו אחריהם?

בכל בי''ס דתי מקבלים את הספור כלשונו ורק מדגישים את הערכים שאותם מסמל הספור (ערך החירות, ערך ההישרדות, ערך האמונה ללא סייג באל, חשיבות מלחמת הקיום, ערך ההקרבה ועוד ועוד) בעוד שבכל בי''ס חילוני מנסים להסביר את כל מערך הניסים והנפלאות המתואר במקרא באמצעות תובנות מדעיות מלומדות שמנסות להסביר כל ארוע המתואר בספור כתוצאה של כוח טבע כזה או אחר.

במאה ה-‏19 קמו הרבה מערערים על תקפות הספור המקראי בכלל וספור יציאת מצרים בפרט (חוקרים נוצרים בעיקר – ובראשם החוקר הידוע ולהאוזן – שחיפשו הוכחות לערכו ההיסטורי של הספור) ובסוף המאה ה-‏20 קמו גם בארץ מערערים על תקפותה ההיסטורית של יציאת מצרים – בעיקר חוקרים מתחום הארכיאולוגיה שהטעונים העיקריים שלהם היו: אין שום איזכור לאותה יציאה מפוארת במקורות חיצוניים למקרא (ובמיוחד המקורות המצריים) ובמדבר סיני לא נמצאו שום שרידים שמעידים על נוכחותם של המוני אנשים שנדדו במדבר הזה עם צאנם ובקרם במשך פרק זמן ארוך למדי (40 שנה לפי הספור המקראי).

ארכיאולוגים ישראלים אלה (פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' זאב הרצוג – אנשי האסכולה המכונה ''אסכולת ת''א'') עוררו בציבור התעניינות מחודשת בכל הקשור ליציאת מצרים ולפתע הסתבר שהספור הכל כך ברור וידוע איננו כל כך ברור ומובן: ראשית לכל אין בעצם הסכמה בין החוקרים לגבי התיארוך של הארועים המתוארים במקרא: רוב החוקרים מתארכים את יציאת מצרים לאמצע האלף השני לפני הספירה (1400 – 1250 לפנה''ס) אך ישנם גם חוקרים אחרים (כמו עמנואל וליקובסקי למשל) המתארכים את הארועים הלו לסוף האלף השלישי (2200 – 1900 לפנה''ס). למרות הוכוחים המרים קשה לבוא ולומר שאפשר לקבוע בודאות מי צודק – והרי לפנינו שאלת יסוד אחת שאין לה פתרון מוסכם וברור.

ובכן, אנחנו במדרשת שדה בוקר החלטנו לנסות להכניס קצת סדר בנושא הזה והחלטנו לערוך כנס בו ידונו כל השאלות הללו (וגם רבות אחרות) על ידי טובי החוקרים והמומחים מן האקדמיה ומן הצד האמוני – וזאת כדי לאפשר לצמא הדעת (האמוני והחילוני) לפחות להתחיל להבין על מה המהומה. הכנס יערך במדרשת בן גוריון (על יד קיבוץ שדה בוקר) בתאריכים 10-11 לאפריל 2008 ותכניתו המפורטת ושאר הפרטים עליו אפשר למצוא באתר מדרשת שדה-בוקר.

---