לפני כשבוע הוצע לי לחתום על המודעה שפורסמה ב''הארץ'' ביום שני האחרון (17 לחודש), תחת הכותרת ''העם החליט שלום!'' המודעה נועדה לפרסום ביום פגישת
אבו מזן עם הנשיא
ברק אובמה בוושינגטון.
לא התלבטתי וסירבתי לחתום. דומני כי סירובי זה ראוי להסבר. אחרי הכול, אני נמנה על המוגדרים והמוכרים כ''סמולנים'', אני נמנה על המבקרים הכמעט קבועים של מדיניות הממשלה בתחום המדיני.
ראשית, לא הבינותי את העיתוי שנבחר לפרסום המודעה. כיצד תתרום מודעה של עשרות או אף מאות מכובדים ישראלים לקידום הפגישה המתוכננת? אם כבר, כישראלי, ראיתי בה אף סכנה מסוימת – יש בה במודעה מעין מסר לשני הנשיאים העומדים להיפגש, כי ישראל איננה מצפה לאמירה, לוויתורים כלשהם מצד אבו מזן. האומנם כן הוא?
שנית, מה אומרת הסיסמא – ''הרוב החליט שלום'', האומנם זה שורש הבעיה שבפני הצדדים? אין ספק שהרוב המוחלט בשני הצדדים מבקש שלום, אלא שלא על כך הוויכוח. חילוקי הדעות הם סביב המחיר שיידרש כל אחד מן הצדדים לשלם עבור השלום. ועל כך, חוששני שהרוב, משני הצדדים, איננו שלם עם התשלום ואיננו תומך בשלום זה.
וזה מביאני לעיקר, לעיקרי מצע ה''שלום'', הכאילו מוסכם על אותו רוב שהחליט שלום, עיקרי מצע המופיעים בראש המודעה –
הסעיף הראשון, מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, ''על בסיס גבולות 67' בתיקוני גבול הדדיים ומוסכמים'', אכן סעיף זה מקובל עליי, וללא סייג.
יש לי בעיות עם הסעיף השני – סידורי הביטחון. בודאי שאינני רוצה הסכם בו תאיים המדינה הפלסטינית על ביטחונה של ישראל, אלא שההסכם לא ייכון אם לא יאפשר את ה-VIABILITY של המדינה הפלסטינית. אני מכיר את תביעות הביטחון של ישראל, ואני מודע לכך שאין כל סיכוי שאלה תהיינה מקובלות על הצד הפלסטיני. נצטרך לגלות גמישות בשטח זה ואף ליטול סיכונים;
הסעיף השלישי קובע את ירושלים כעיר בה תקוימנה שתי הבירות. גם סעיף זה מקובל עלי, אך המודעה הטוענת כי יש רוב בישראל לסיכום זה מטעה את הציבור.
''הסדרים יוסכמו למתחם הר הבית'' – קל לכתוב זאת, אדרבא. אלא שעל מרכיבי ופרטי הסדרים אלה ניתן יהיה לפתוח מלחמת גוג ומגוג. ואינני מגזים.
''יובטחו זכויות אזרחיות מלאות לאזרחים הנמנים עם המיעוטים הלאומיים בשתי המדינות''. זהו ניסוח תמים ודמוקרטי המסתיר השארת התנחלויות ישראליות במדינה הפלסטינית. האומנם יש לכך הסכמה? מסופקני אם אבו מזן יוכל לחתום על כך. ומה עם הצד השני – מה יהיה מעמד הפלסטינים שיימצאו בתחומי ישראל בגבולותיה החדשים?
ואסיים בסעיף השביעי שבמצע – ''חתימה על ההסכם תשים קץ סופי ומוחלט לתביעות הצדדים זה מזה''. אני מניח שהצד הישראלי יהיה מוסמך לחתום על סעיף זה. אך אין, לדעתי, כל סיכוי שחתימת ההנהגה הפלסטינית שברמאללה על סעיף זה תחייב את הפלסטינים שברצועת עזה ואת פזורת הפליטים שבלבנון, סוריה וירדן.
די באלה להסביר על מה ולמה סירבתי לחתום על המודעה.
למה לא חתמתי?
