There is a clear correlation between countries scoring high on
the UN’s Human Development Index, …. and those countries that score well in the Economic Freedom Report. The more economically free a country, the greater the level of human development enjoyed by its citizens” (
Economic Freedom of the World 2003).
יש מתאם ברור בין ארצות בעלות ניקוד גבוה במדד הפיתוח האנושי של האו''ם,....ואלו שמקבלות ניקוד גבוה בדו''ח חופש כלכלי. כמה שיותר חופש כלכלי במדינה, כך גבוהה יותר הרמה של פיתוח אנושי ממנה נהנים אזרחיה.
התאוריה הניאו-קלאסית, מסבירה צמיחה כלכלית כפונקציה של אמצעי ייצור מארבעה סוגים – קרקע (אוצרות טבע), הון פיזי (כמו מכונות), עובדים, הון אנושי. אבל מה שבאמת מעניין ומעסיק את ההנהגות הפוליטיות היא השאלה: מהם אמצעי המדיניות הכלכלית שתורמים יותר לתהליך הצמיחה? כיוון מחקר חדש, יחסית, מספק תשובה דומה לזו שנתן אדם סמית לפני שנים רבות: חופש כלכלי. כבר למעלה מעשר שנים עמלים חוקרים במכון פרייז'ר (Fraser) בוונקובר, קנדה באיסוף נתונים כדי לחשב את מדד החופש הכלכלי (EFI) כדי שאפשר יהיה ללמוד את הקשר בין המדד וצמיחה כלכלית.
במקביל מידי שנה, מאז 1990, מכינים חוקרים באו''ם דו''ח על רמת ההתפתחות האנושית של המדינות החברות. רווחת האדם – רמת הפיתוח האנושי – היא העושר האמיתי של עמים (האנושות). מטרת הפיתוח אנושי היא להרחיב את היכולות והאופציות שיש לבני האדם. האדם - הפיתוח האנושי – הוא המטרה והצמיחה הכלכלית היא אמצעי, אפילו חשוב, להשגתו. בעצם המדד הזה הוא מדידה של הצלחה של תהליכי פיתוח בעוד שמדד החופש הכלכלי הוא מעין מרשם לתהליכים עצמם.
מדי שנה באמצע הקיץ מתפרסמים שני דוחות. זה העוסק במדידת החופש הכלכלי (
Economic Freedom of the World: 2004 Annual Report) מורכב מחמש קבוצות של מדדים (סה''כ של 38):
- גודל ממשלה: הוצאות, מסים וחברות ממשלתיות.
- מוסדות החוק והמשפט: ביטחון, זכויות פרט וקניין.
- סבירות הגישה לאמצעי תשלום (כסף).
- החופש במסחר בינלאומי.
- פיקוח (ממשלתי) על אשראי, עבודה ועסקים.
בשנים האחרונות מחשבים את המדד לגבי 123 ארצות. בעצם ''המדד מודד את המוסדות שנחוצים להבטיח שלטון החוק, זכויות קניין, חופש המסחר, פיקוח וגודל הממשלה'' (
צמיחה וחופש כלכלי). חופש כלכלי מודד את דרגת כלכלת שוק של משק או של קבוצת משקים. המדד הזה שונה, כמובן, מ''חופש פוליטי'' או ''חופש אזרחי''.
הדו''ח השני, פיתוח אנושי (
Human Development Report 2004) מורכב מ-33 קבוצות של מדדים בכל מיני נושאים שקשורים ברמת הפיתוח האנושי. אנחנו נתמקד במדד הפיתוח האנושי שמורכב משלושה מדדים אחרים (
Human Development Report 2003):
- תוחלת חיים בלידה,
- חינוך: השכלה ושיעור ההשתתפות בלימודים (יסודי, תיכון וכו'),
- תוצר מקומי גולמי (תמ''ג) לנפש.
זהו בעצם מדד מורחב של רמת החיים השוררת ב-177 מדינות החברות באו''ם.
מאז אדם סמית, איש המאה ה-18, הנושא של הבדלים ברמת ההכנסות ושיעורי צמיחה בין הארצות היווה גורם לחילוקי דעות רחבים וחמים בין הכלכלנים. כלכלנים רבים טענו-טוענים שמשקים עם כלכלה חופשית יותר יגיעו להישגים (שיעורי צמיחה ורמת הכנסות) גבוהים יותר מאלו בהם יש יותר מעורבות של הממשל וניהול פוליטי
(
Chapter 2: Economic Freedom, Investment and Growth 2004). גם הטענה שחופש כלכלי משפר את רווחת האדם – תורם לפיתוח אנושי – עלתה ועולה בדיונים אלו.
המבחן האמיתי של תיאוריה, כל תיאוריה, הוא בבחינת הקשר בין המשתנים (גורמים) השונים באמצעות נתונים מן השטח. לכן יצירת מדד החופש הכלכלי ומדד הפיתוח האנושי, מעמידה אותנו בעמדה יותר טובה מאי פעם כדי לבחון את הקשר בין חופש כלכלי, צמיחה ופיתוח אנושי (רווחה). בהמשך נרצה לבדוק מה העלו חוקרים בדבר מאפייני הקשר, כולל כיוון הקשר הסיבתי בין המשתנים הללו.
התזה שלנו היא כי ההשפעה של שינוי במדד חופש כלכלי, שינוי במדיניות ממסדית, גורם לצמיחה משום שהוא מציג או מייצר תמריץ לפעילות כלכלית ולצמיחה דרך יזמות עסקית יוזמות. אבל שינויים כאלו יכולים גם להשפיע על שיעורי הצמיחה
(
The Benefits of Economic Freedom - A Survey). השוואה של נתוני הצמיחה בארצות החמישון העליון במדד החופש הכלכלי תראה שהן התנסו בצמיחה יותר מהירה מזו בה התנסו הארצות הנמצאות יותר נמוך על הסקאלה. מה שחשוב להבחין כאן זה שהגורם החשוב זה השיפור בחופש כלכלי לאורך זמן ושישנם מקרים בהם רמת החופש הכלכלי כמעט לא משפיעה. הניתוחים הסטטיסטיים מראים שהתמ''ג או התמ''ג לנפש הוא פונקציה של חופש כלכלי או של חלק ממרכיביו.
למרות שנמצא שיש קשר חיובי בין התמ''ג וחופש כלכלי הרי יתכן שהקשר הסיבתי (איזה משני המשתנים גורם את האחר) הוא לא ברור או חד משמעי. מסתבר שנעשו לא מעט עבודות סטטיסטיות כדי לבדוק את הקשר הסיבתי והתוצאה היא שלא ברור אם חופש כלכלי גורם לצמיחה או צמיחה גורמת לחופש כלכלי – תלוי באיזה מרכיב של החופש הכלכלי מדובר. מה שכן אנחנו יכולים להתנחם עם העובדה שלא נמצא שחופש כלכלי מנע או עצר צמיחה.
המתנגדים לשינויים שמעלים את רמת החופש הכלכלי מנמקים זאת בחשש שזה יגרום להחרפה באי השוויון בחלוקת ההכנסות. מצד אחד אם מדברים על הטווח הקצר הרי ישנם שינויים שמגבירים חופש כלכלי (הקטנת מעורבות הממשל – קיצוץ בקצבאות) אבל מגדילים גם את פערי ההכנסות. מצד שני ברור שאם הגדלת החופש הכלכלי משפיעה באופן חיובי על הצמיחה הרי שגם ההכנסה לנפש גדלה. אם בנוסף מי שהכנסתו גדלה יותר בתהליך הצמיחה הן קבוצות מתחתית סולם האי שוויון הרי שיתכן שהגברת חופש כלכלי תשפר את חלוקת ההכנסות.
הממצאים בקשר לאי השוויון אינם חד משמעיים. יש מחקרים שלא מצאו קשר בין אי שוויון וחופש כלכלי. מצד שני ישנן עבודות שמראות שבתנאים מסוימים הקשר הוא חיובי. עבודה אחת בדקה קבוצת, ארצות בה התמ''ג לנפש הוא מעל 17 אלף דולר – קנה מידה שמאפשר הכללת ישראל. התוצאה הפעם היא שהקשר בין חופש כלכלי ואי שוויון בחלוקת ההכנסות הוא שלילי. יתכן שהעבודה הזאת רומזת ששר האוצר שלנו טעה כאשר אמר, לא פעם, שעם הצמיחה מצבם של השוכנים בתחתית סולם האי שוויון בחלוקת ההכנסות ישתפר. אבל גם לא בטוח שהטוענים שאי השוויון יגדל לא טועים אף הם.
דבר אחרון שנעסוק בו היום הוא הקשר בין חופש כלכלי ופיתוח אנושי. גם פה, כמו בקשר לצמיחה, נמצא שיש השפעה חיובית בין איכות חיים וגידול בחופש כלכלי. התוצאה לא משתנה אם משווים בין ארצות או בוחנים אותה ארץ על פני זמן. מדד הפיתוח האנושי הוא פונקציה שמושפעת ממדד החופש הכלכלי.
בחינת הקשר בין צמיחה, חופש כלכלי ופיתוח אנושי היא בתחילת הדרך . כבר בתחילת הדרך של המחקר הסטטיסטי על חופש כלכלי אפשר למצוא תמיכה בתאוריה של אדם סמית ובני זמנו. חופש כלכלי מצטרף לאמצעי הייצור הקלאסיים (עבודה, הון, הון אנושי וטכנולוגיה) כמשתנה שמסביר את רווחת האדם – את הפיתוח האנושי. תמיכה יותר טובה בתאוריה תושג אם התזה על כיוון הקשר הסיבתי תאושר והקשר לאי שוויון בחלוקת ההכנסות יובהר.
בחלק הבא נסתכל על נתוני החופש הכלכלי והפיתוח האנושי של ישראל וארה''ב. ננסה ללמוד משהו על נקודות התורפה של כל אחת מן הארצות. נסתכל גם על המנגנון שיוצר קשר בין חופש כלכלי, צמיחה ופיתוח אנושי.
חופש כלכלי, פיתוח אנושי וצמיחה כלכלית - חלק א'
