  
  
  
|
 |
|
||
  מתי נפסיק להגיב ונתחיל ליזום? |
|||
|
|||
חייבים לעבור ממגננה למתקפה. לחכות להתרעות חמות, או לפעול רק אחרי פיגועים קשים היא גישה תבוסתנית, שנדונה לכישלון. ''הבא להורגך, השכם להורגו'', אינו פתגם ריק וערטילאי. זאת הגישה שעלינו לאמץ. יש לחסל את התשתית שמכינה את הפיגועים, ולמנוע פיגועים במקור, לא בשלב האחרון של התהליך. עלינו להבין שכל בני האומה הערבית, בארץ ומחוצה לה, הם אויבינו. כי הם רואים בנו אויב, לא פרטנר ולא שכן ולא שותף – אויב שיש להילחם בו. והם ימשיכו להילחם בנו בכל האמצעים, כולל הנשק רב העוצמה שלהם – הפצצה האנושית. כל מי שנוטל חלק בפיגועים, כולל ביצוע, מימון, תכנון, סיוע, אימון, הסעה, הסתה, עידוד, תמיכה מוסרית, וכו' וכו', הוא אויב של המדינה, שבמעשיו הכריז עלינו מלחמה. יש להדגיש שהפעילות שלנו היא לא משטרתית, והפיגועים אינם עבירה פלילית. הפיגועים הם פעולה צבאית של האויב (וזה כולל אזרחים ישראלים), הטעונה תגובה צבאית, ובמלוא העוצמה. אנחנו במצב מלחמה, אבל לא כולנו מבינים את זה. ההגדרה של מלחמה השתנתה / התרחבה. ל''פלסטינאים'' יש צבא חזק, צבא עממי (שכחנו מה זה?), מצויד היטב לאופן הפעולה שהם בחרו להם, וזה שאין להם טנקים ומטוסים לא עושה אותם חלשים יותר מצה''ל. יש להם מערך לוגיסטי מעולה – כל היישוב הערבי בארץ ישראל - , המאפשר ניידות, הצטיידות, חמיקה וביצוע פעולות באחוזי הצלחה חסרי תקדים. הם משטים בנו במישור המדיני, ומכים בנו במישור הצבאי. אנחנו מפסידים במלחמה הזאת, משום שאנחנו רק מגיבים ומתגוננים, בעוד שהם יוזמים ומפתיעים בדרכי פעולה חדשות ומקוריות. תוסיפו לזה חוסר החלטיות, היסוס, התנצלות, האשמה עצמית והדדית, חוסר אחדות, חוסר אמונה בצדקת דרכנו ועוד כהנה וכהנה רעות חולות, ויש לנו מתכון לעוד אסונות כבדים. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי