|
ראשונה: יתכן שישראל לא היתה קמה ב-14 במאי 1948 ללא החלטה 181, אבל יתכן שהיא לא היתה קמה גם עם ההחלטה, שהרי רבים בהנהגת מפא''י חשבו וניסו להניע את בן גוריון מההכרזה. לטעמי הציונות היתה צריכה לדרוש הקמת 'מדינה עכשיו' מרגע שהוקם ''חבר הלאומים'' ונחתם כתב ההאמנה שלו. בתחילת שנות ה-20, למרות המיעוט היהודי בארץ הבריטים והיהודים יכלו להקים ישות ציונית המקבילה לאמירות ההאשמית בחלק המזרחי של פלשתינה [וכמו שהוקמו מדינות בדרך בטריטוריה שנקראת סוריה: ישות עלאווית, ישות דרוזית, ישות כורדית שהחזיקו מעמד כ-10 שנים]. זה היה מביא להאצת עליית היהודים, מאירופה ומדינות ערב בשלב זה, כאשר רבים רצו כבר לברוח ולא היה להם להיכן, היישות [או האמירות] היהודית היתה בהחלט יכולה להיות בסיס להקמת המדינה היהודית, למרות הקשיים הכלכליים. ועל מה אני מסתמך? על קליטה הגדולה יחסית בזמן קצר של יהודי גרמניה באמצע שנות ה-30 שהראתה שהחברה היהודית מסוגלת לקלוט יותר אנשים מהתכנון המגביל של מדיניות הסרטיפיקאטים, ולהיפך, שהיא רק מגדילה ומחזקת את הכלכלה לפי גידול בהיקף העולים. אבל גם אם היו העולים מחלישים מעט את הכלכלה, זה עדיין היה כדאי, מבחינת הגשמת הציונות בפועל, שלא לדבר על הצלת רבים מהשמדה בשואה [ואולי אם ישראל היתה קיימת בשנות ה-30 הנאצים היו מסתפקים בגירוש/בריחת היהודים אליה? לפחות ליהודים היתה אז ארץ מקלט, שחסרה להם במציאות המטורפת של העולם].
שניה: ההישג היחידי של החלטה 181 היה שבריטניה יצאה מפלשתינה ב-14 למאי 1948. שום החלט ציונית לא היתה משיגה זאת, ומכאן יתרונו של האו''ם. לעניין יחסי החוץ של ישראל הצעירה, אני מאמין שגם אם המאורעות היו מביאים לידי הכרזת עצמאות בלי החלטת האו''ם, גם אז לא היתה נפגעת יכולתה של ישראל לקבל הכרה וליצור יחסים עם המדינות השונות. רוב המדינות הנוכחיות באו''ם הצטרפו לאחר ישראל, ורובן הצטרפו מתוך מאבקים לאומיים-שבטיים, וללא 'הכרזת או''ם' מקדימה. מכאן שאני נוטה להאמין שאין בטענת זו (הכרה בזכות 181) מן העניין.
שלישית: דווקא הדוגמה של אי הכרה בירושלים המערבית בריבונות ישראל רק מעידה שאין חשיבות ממשית להחלטות או''ם, בודאי לא להחלטות העצרת. שהרי כל מזכ''לי האו''ם וכל מנהיגי העולם עולים לרגל לירושלים כדי לפגוש את מנהיגי ישראל. ההחלטה הפורמלית שירושלים זה שטח בינ''ל היא חסרת חשיבות ורק משמשת לתירוץ, כאשר זה משרת את מתרציה.
אני שמח שהפלסטינים משקיעים את מאמציהם להוקעת ישראל באו''ם שמו''ם, כי בכך הם לא מייצרים אופציה אמיתית לשיחות שלום. זה רק מראה שהם ממשיכים את המלחמה גם בזירה המדינית והפופוליסטית, ומתחמקים מלתת את חלקם בכל הסכם שלום שהוא. הגיע הזמן שלמרות כל מאמצי ההסברה באו''ם, ובשנים האחרונות הצלחות גדולות בזירה הזאת, שלא ניקח את האו''ם ברצינות גבוהה מדי. תשתית יחסי החוץ החוץ של ישראל צריכה להיות מושתתת על קשרים בילטרליים [כמו עם ארה''ב, הודו, סין, רוסיה, בריטניה וכו'], קשרים בין ישראל לארגוני מדינות איזוריות [ואני מקווה שחיבורה של ישראל לאפריקה כמו גם לקווארטט המזרח אירופאי: הונגריה, פולין, צ'כיה וסרביה; או למדינות אגן התיכון, כמו הקשרים עם יוון, קפריסין, בולגריה, רומניה, יצליחו ויתחזקו]. זה לא קשור כלל לשחק המסכות באו''ם. מדינות מצביעות א', קורצות ועושות ב'. האו''ם אינו ארגון אפקטיבי, וטראמפ עלה על הנקודה הזאת. אני מקווה שטראמפ יצליח להחליש את האו''ם לפחות מדינית, ושישאיר משהוא לסיוע למדינות חלשות ולשמירת זכויות אדם.
ישראל היא לא עם לבדד ישכון, ואפילו לצערי לא ''ובגויים לא יתחשב''. אבל מה שטוב, עדיין הוא שישראל ריבונית בהחלטות להגן על עצמה והיא שותף מועדף לכל המדינות בעולם, כולל אלה שלא מקיימות איתה קשרים פורמליים וגלויים, במגוון נושאים חשובים לעולם ולמדינות עצמן: מדע וטכנולוגיה, הפקת מים והשקייה, בריאות, בטחון – מודיעין, טכנולוגיות, היי-טק, סייבר - ועוד מגוון נושאים בהם ישראל היא בין המובילות בעולם. אני בהחלט מקבל את קביעת נתניהו בטוויטר שלו: ''לפני 70 שנה, בכ״ט בנובמבר, היינו צריכים את העזרה של אומות העולם. היום יש הרבה אומות שצריכות את העזרה שלנו''. https://twitter.com/netanyahu/status/9357580196604805... |
לא משפט ולא הלכה
