  
  
  
|
 |
|
||
  האקדמיה יכולה להפיק מרגליות |
|||
|
|||
אבל מה שלא ייקלט בציבור לא ישרוד. בסופו של דבר הציבור קובע ברגליו, או בפיו, מה ייכנס לעברית ומה לא. אני בהחלט מקבל את הצורך לְעַבְרֶת כמה שיותר מילים לועזיות לפי כללי השפה העברית, ולתת לציבור להחליט. בלאו הכי רק מעט מהחידושים נקלטים ונשארים חיים. דוגמה למילים שהתעברתו: רדיו, טלויזיה, טלפון (פועל: לטלפן), מתימטיקה, פיזיקה, צימר, פראייר, פריימרי'ז, קמפיין, מנגל (פועל: למנגל), קיוסק, אוטובוס, טרנספר, אווירון (מ-Avion בצרפתית, אבל התלבש יפה עם שם העצם – אויר) התעברתו לתוך העברית. מילים אלה הן תמונת ראי למילים עבריות חדשות שלא נקלטו בציבור, אולי הרבה 'בזכות' שהציבור בכלל לא יודע על קיומן, כמו: תַּבְהֵלָה לפאניקה, זְלֹלְֶת לג'אנק-פוד, עוּגוֹנִית לקאפקייק, הֲמוֹנָאוּת לפופוליזם, קַלְקְלָן לספויילר, הַחֲדָשָׁה למודרניזציה, תִּקּוּנַאי לשיפוצניק, 'טלפון חכם' (הטלפון כאן כבר מילה עברית תיקנית) לסמארטפון ו'מחשב לוח' הוא הַחֲלוּפָה העברית למילה טאבלט. לפעמים ההצעה של האקדמיה ללשון עברית היא מסורבלת, כמו כאן: 'מרוכז בעצמו' (השימוש הוא לתיאור מצב ולא כמילה חלופית) הוא אֵגוֹצֶנְטְרִי, ''הָאֲנִי'' זה אֵגוֹ (מקובל רק באקדמיה ובספרות הגבוהה. בכל מקרה אין חיבור צלילי – מִצְלוֹל שונה - בין אגו לאגוצנטרי), טֵרָדוֹן זה אוֹבְּסֶסְיָה, תַּמְלִיא זה מאפה פאי. • צליל מופיע פעם אחת בתנ''ך, שופטים ז, יג: ''צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן'', סביר לפי הַהֶקְשֵׁר (הַקוֹנְטֶקְסְט) של הסיפור שמדובר במובנו היום, אבל יש פרשנויות אחרות. לעומת זאת נקלטו, חלקן בצורה מובהקת, מילים עבריות חדשות כמו: תְּגוּבִית לטוקבק, מוּפִינִים למאפינס, כְּרוּכִית לשטרודל, אֲסוּפָה לקולקציה, חֲלוּפָה לאלטרנטיבה, יִישׂוּמוֹן לאפליקציה. במערכת החינוך ובמערכות הציבוריות חייבים לדבר עברית תיקנית. כלומר, כללי הניקוד והשימוש מתקיימים גם לגבי מילים חדשות וחדשניות, כאשר אותם כללים הם ה''מֶמְבְּרָנָה'' (המסננת) לסינון המילים המתאימות להיכנס ל''לֶקְסִיקוֹן'' (מילון) העברי. צריכים לתת לעתיד למיין ולסנן את המילים שייקלטו בעברית. צריך לזכור שאנשים היום לא מודעים לאלפי מילים שנקלטו מזמן המקרא לתוך העברית ורבים חושבים שהן מילים עבריות 'מלידה', כמו מילים מתקופת התנ''ך: איכר, היכל, צי, פתגם; מספרות משנה וחז''ל: זוג, מלפפון, ספוג, סנהדרין, אלכסון, עמילן, סנדלר, סנדל, אסימון, פיוט, קרקס; ומילים בהשפעת הערבית מימי הביניים, כמו: קוטב, אדיב, מרכז, אופק.גם העברית תרמה מילים רבות לשפות אחרות, כולל יוונית, לטינית ואנגלית. אבל זה סיפור אחר. שפה עברית ספרותית קיימת על המדף, ראשיתה שפת התנ''ך ואחריתה סופרי ומשוררי ראשית הציונות ועד הקמת המדינה. אינני שומע אנשים המדברים בטשרניחובסקית וביאליקית ובודאי לא בעגנונית ואפילו לא את הסופרים והמשוררים המודרניים שכבר 'מִדְרֶנוּ' את שפתם. לכן, נוצרו שכבות-שפה שהפרידו ויצרו את השפה הספרותית הגבוהה (תהליך ברור ומוכר בכל שפה חיה). רק מעט אנשים רמי-תרבות משתדלים לדבר עברית ספרותית סדורה וגבוהה ומרגישים עם זה נוח. רוב הציבור מדבר עברית יומיומית, ומשתמשים ב''עברית גבוהה'' רק לשימוש נדיר, כדי להדגיש כשהם רוצים להעביר מסרים נשגבים או סִיסְמָה (מילה מהמשנה המאוחרת) בתקווה למשוך תשומת לב שברצונם להדגיש כדי שרבים יקלטו אותה. לדעתי השפה הספרותית נוצרת באופן טיבעי בגלל השתנות הדורית, השינוי הוא בד''כ מִינוֹרִי (איך אומרים את המילה בעברית?) תוך התאמה לכללי הלשון והדקדוק הנוהגים. שפת תקופת המשנה שונה משפת תקופת התנ''ך, ושתיהם ''שפות ספרותיות'' היום. העברית השפיעה והושפעה משפות שדוברו מסביבה. הארמית והיוונית השפיעו על העברית של האלף הראשון לספירה. אחר כך היא השפיעה והושפעה מהלטינית ושפות אירופה ובימי הביניים מהערבית למשפחותיה. ההשפעות ההדדיות הן טבעיות ומתחייבות בשעה שקבוצה חיה לצד קבוצה, תרבות לצד תרבות ויש קשרים אִינְטֶנְסִיבִיִים בינהן. לכן אתה צודק. לא צריך לדחוף את העגלה מהר מדי קדימה. במבחן המעשה רוב המילים הציעה האקדמיה לא נקלטו ע''י הציבור, הן משום הסירבול שבהן והן משום שרוב הציבור בכלל לא מודע לקיומן. אבל תהליך הפוך כן קורה - האקדמיה מאמצת לא אחת את המילה החדשה שנוצרה ומדוברת כבר ע''י הציבור. וחשוב לשמור על הכתיב הקצר, המינימלי, שכבר הוכח שהוא פשוט הרבה יותר לשימוש והוא מובן ע''י כל מי שלומד עברית בצורה סדורה (עולים חדשים) ומתחכך בדיבור עברית עם החברה מסביבו, ובודאי ע''י מי שנולד אל תוך העברית. הוספת אותיות לאהו''י הוא סִרְבּוּל (סַרְבָּל היא מילה שנקלטה מפרסית ומופיעה לראשונה בעברית בספר דניאל ג, כא: ''כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פטישיהון [פַּטְּשֵׁיהוֹן], וְכַרְבְּלָתְהוֹן, וּלְבֻשֵׁיהוֹן''. סרבול, כתיאור תכונה, היא מילה נגזרת שהצטרפה ללשון הדיבור רק בעת החדשה) מיותר. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי