|
המצב בעזה קטסטרופלי, אבל למה שישראל תתערב שם? הרי היינו שם ויצאנו, כי חשבנו שזה ישפיע לחיוב איכשהו. וזה לא עבד. גם יצאנו וגם מאשימים אותנו שאנחנו עדיין שם. אז למה לסגת גם מיו''ש?
אם שלטון החמאס מצהיר כל שני וחמישי שמטרתו היא להשמיד את ישראל, אז לא צריכים לחוס עליהם. ומי שבחר בהם צריך לקחת אחריות ולסבול. ישראל עושה מעל ומעבר כדי לתת לעזה לנשום – היא מספקת להם חשמל, מים, דלק, מוצרי צריכה, רפואה ומזון (בהיקף של 1000-700 משאיות בממוצע ליום), בין אם בהספקה ישירה מארגונים ממשלתיים וציבוריים או ביבוא אישי של סוחרים עזתים. ישראל לא כופה על העזתים את הסיוע הזה, אלא זה אינטרס עזתי קר והכרחי. זה לא כיבוש, אלא זו תלות של ישות במדינה שכנה שלה. אם מצרים תיתן לעזתים את כל צרכיהם, אז הם יהיו תלויים במצרים. היום הם תלויים חלקית במצרים בשל צרכיהם לצאת לחו''ל ולחזור דרך הגבול המצרי [מצרים שיפרה את נוהלי היציאה מעזה והרחיבה את כמות היוצאים]. ישראל מאפשרת לעזתים לקבל טיפולים רפואיים מצילי חיים בבתי חולים בישראל. אני רואה התנהגות אנושית שמעבר לנדרש ממדינה שנמצאת במלחמה עם עזה. אין שום חוק ושום מוסר שמחייב את ישראל לכל אלה ובכל זאת היא מגישה סיוע לאוייביה, שמתנדבים מרצונם לחצות גבול ולהיכנס לישראל. זה לא כיבוש, אלא לכל היותר קיבוש [כיבוש דימיוני].
אני לא מסכים לטענה ש''העולם איננו מכיר ב'התנתקות הישראלית שמלפני 12 שנים כסיום הכיבוש הישראלי של הרצועה'.'' יש מדינות וארגונים שמכירים ויש שלא, כי זה שייך למשחק הפוליטי. יש עובדות בשטח. ישראל לא צריכה להניד עפעף, אלא רק להישאר צמודה למציאות בשטח. אין אף ישראלי ברצועת עזה זולת 2 גופות חיילים ו-3 אנשים מעורערי נפש שעברו לשם מיוזמתם. זו לא ריבונות ישראלית! זו התנהגות ברברית של החמאס. אז שלא ימכרו לנו לוקשים!
אין טעם שוב להכניס את הראש לגיהנום העזתי, כי בסוף הראש ייפגע. תוכנית ''מרשל'' באה רק לאחר תבוסה מכרעת של גרמניה הנאצית והכרת הגרמנית בתבוסתם ובלעדיה היא לא היתה מצליחה. אז אולי כדאי להבין שסיוע לעזה יכול להיות רלוונטי רק לאחר תבוסת ארגוני הטרור האסלאמיים שם? אם לעזתים היתה ערגה לשלום, אז אולי היה כדאי לנסות שוב מאה פעמים. אבל אחרי מאה פעמים למה להסתכן על בטוח שוב בפעם המאה ואחת? |
עזה נשארה לעזאזל
