  
  
  
|
 |
|
||
  הערות למצע המדיני של שלמה גזית |
|||
|
|||
נעניתי לבקשת נכדי, שיוולד בשלום בעוד כמה שנים, להעלות על הכתב הערותי לתוכניתו המדינית של שלמה גזית לישראל, אף שלא נתבקשתי על ידו. אינני מאמין שויתורים חד-צדדיים יגרמו לערביי ארץ ישראל להתמתן בתהליך ארוך של כמה עשרות שנית. אני חושב שלהיפך, כל אימת שיראל ויתרה היא חטפה וחטפת יותר אלימות, יותר טרור. אולי בהודעה אחרת אציג את דעתי לגבי הפתרון האפשרי במציאות הקיימת, שהיא כרגע מנוגדת לחלוטין לרוח המנשבת במערכת הפוליטית ובציבוריות הישראלית. אינני רואה את המנהיגות הפוליטית אשר תשנה את הלך הרוחות הקיים לכיוון הנכון. ראשית אציין לשלילה את הבטחתו של מר גזית כי '' לו הסכימה הממשלה, לפני המלחמה, לנסיגה בסיני אפשר היה למנוע את המלחמה'', ורק לטעון שאפשר היה למנוע את המלחמה במספר דרכים. למשל, אם ישראל היתה מתנהלת אחרת, בצורה ממשלית תקינה ובעבודת מודיעין ראויה (ובודאי שאין כשלמה גזית להכיר את הסוגיה הזאת). לא היינו חייבים לקבל את ההצעה המצרית לנסיגה בלא שלום או לחילופין מהתמונה שעולה מסיפרו של יגאל קיפניס, בספרו ''1973 – הדרך למלחמה'' (לא ברור כלל אם כוונת המצרים היתה באמת לנסיגה בסיני תמורת שלום או שהיא היתה חלק מההונאה המצרית לקראת כוונתם להפתיע במלחמה). הערות להנחות היסוד במצע של שלמה גזית: צודק גזית כשהוא קובע ש''אין סיכוי להגיע במצב הקיים להסכם של ''סוף הסכסוך''. וסוף הסכסוך, לדידי, איננו רק חוזה כתוב''. וכאן עומדת השאלה, האם ויתור חד-צדדי ונסיגה לגבולות 67' עם תיקונים או בלי תיקונים, יבטיחו את קיומנו ב'ישראל הקטנה' באופן שישראל באמת תוכל להתמודד עם המצב החדש שיווצר, בו אלפי קנים יורים על גוש דן. אני מבין שישראל יכולה לספוג רקטות בשדרות. אבל האם גם על גוש דן? • כשגזית טוען שסוף הסכסוך משמעותו שיבת הפליטים לתוך ישראל, אני עוצר, לוקח נשימה ושואל ''באמת?'' וכי למה פליטי 1948 זכאים ליחס אחר מאשר פליטי יתר העולם? מעבר לכך, הפלסטינים מדברים על מיליוני פליטים, צאצאי הערבים שברחו מהקרבות ב-1948. ממתי תואר פליט עובר בירושה? כנראה רק אצל הפלסטינים ואצל גזית ודומיו. ועוד דבר, אם הפלסטינים כה משתוקקים להקים מדינה ביו''ש ובעזה, אז למה שאותם ''פליטים'' לא ייושבו בשטחם הריבוני? כניסת פליטים לישראל תאיץ את השינוי הדמוגרפי בתוך ישראל למצב שממנו מר גזית מתריע ומניע את תפיסתו הפוליטית, ונוגדת את הצהרתו בהמשך מאמרו ''על מנת להציל את המדינה היהודית (את מדינת ישראל בה מצוי רוב יהודי גדול ויציב) אנו חייבים להיערך בהקדם האפשרי מאחורי גבולות אשר יבטיחו רוב זה''. אז מה הרווחנו? • ססו''ת היא ארגון שקם בחטא, פועל בחטא וחייב להיסגר היום. הוא ארגון שהקימו המדינות המוסלמיות באו''ם כמנוף לשמירת תופעת הפליטים חיה ונושמת בכספי האו''ם. רצונם לשמור את הפליטים הערביים במסגרת מבודדת נועדה לשמש עוד אמצעי לחץ בפלטפורמה הפוליטית הערבית נגד ישראל. בכל מקום אחר בעולם מעמד הפליט נשאר רק לפליט עצמו ולא עובר בירושה. למרות שזה המצב במשפט הבינ''ל גם מול הפליטים הערביים שברחו מארץ ישראל ב-1948, האו''ם מצא לעצמו עילות מופרכות להקים ארגון ייחודי (אונר''א) בעבור הערבים הארץ ישראליים ובכך לשמר את הסכסוך. • אין חשש מ''מדינת כל תושביה'' משום שישראל יכולה להמשיך ולכבוש את יו''ש בלי לספח אותה פורמלית לישראל. כרגע זה עובד יפה עם רשות פלסטינית והמצב יכול להמשיך הלאה ככל שהזמן יידרש. ולכל אלה המאיימים כי המשך המצב יגרום לחידוש מלחמת הטרור, ארגיע אותם ואומר שהטרור מעזה נמשך והעצים מרגע שיצאנו חד-צדדית מהרצועה. כלומר, נסיגה חד-צדדית לשמה אינה ערובה לרגיעה אלא דווקא להסלמה. אפשר לבנות מצב בו ערביי יו''ש הם אזרחי ירדן תחת שליטה ביטחונית ישראלית. אפשר גם לתת להם זכויות לשלטון עצמי מקומי, אוטונומיות מקומיות, כל עיריה ומועצת כפר תנהל את ענייני היום יום שלהם, והאחריות הבטחונית הכוללת תהיה בידי ישראל. • האם מר גזית חושב באמת שנסיגה חד-צדדית ו''פינוי 70 עד 100 אלף מתנחלים אשר יחזרו ''הביתה'' ', באמת יגרום לפלסטינים להניח את נשקם? האם הם יקבלו את המהלך הישראלי בהסכמה? הם בסך הכל ישמחו על מעשה השטות שעשינו בקידום חזון ''תורת השלבים''. ומה עם אותם 400,000 הישראאלים הנוספים שגרים בגושי התנחלויות ובמזרח ירושלים? האם הפלסטינים יסכימו להישארותם וישתקו? גם אם ניסוג לגבולות 67' לכל אורכם כולל פינוי כל היהודים (מה שנקרא, נהפוך את יו''ש ליודנריין), ולא נרצה בחזרת ''הפליטים'', תהיה להם עילה להמשך המלחמה. ואם נרצה לתת להם את 'זכות השיבה' אז הם כבר לא יצטרכו כל עילה ואפילו לא את הטרור ככלי הנשק העיקרי שלהם (אם כי בהיכרותי את הרבדים בחברה הערבים הם לא יינתקו כה מהר מאמונם-עסקם להפעיל גם טרור), כי הם יחסלו את ישראל בגופם, בעצם נוכחותם הגדולה שתבלוס את הרוב היהודי ב/ישראל הקטנה'. • כיצד טוען מר גזית שאם ניסוג חד צדדית מיו''ש ''תוך פינוי חד-צדדי של 70 עד 100 אלף מתנחלים'' כי אז ''לא תהיה יותר מציאות של כיבוש וייעלמו גם כל המאפיינים והמצוקות הנובעים ממצב כיבוש זה – הן המדיניים והן הכלכליים'' ? כאשר מיד הוא טוען ביחס לרצועה ש''לדאבון-לב לא השכלנו להתנתק שם ממצב של כיבוש'' וזאת לאחר שגם פינינו את כל היהודים מהרצועה וגם נסוגונו בצורה מלאה לגבולות 1948! יש כאן כשל לוגי אצל גזית, שמחשיד אותו כאחד שרוצה 'להתנתק ויהי מה והמבול אחריו'. הדיסונאנס הזה מעלה חשד שיש כאן בהצעתו כשל לוגי. • הניסיון של גזית לתלות תקוות בארה''ב ובעיקר באיחוד האירופי מוגזמות. הרי ידוע שעמדות המדיניות לא נקבעות לפי ערכים אלא לפי אינטרסים. כל עוד אירופה תחליט שהיא צריכה לשמור על קשרים עם העולם הערבי בשל מכלול שיקולים כלכליים, אין טעם לבנות על תמיכתם בישראל. כוונתי לומר שהן תתמוכנה בהתלהבות בכל נסיגה חד-צדדית שישראל תבצע, אבל תמיכה זאת לא תהיה מטובת ישראל אלא מדאגה לאינטרס של הערבים. בהמשך הדרך אירופה תתגייס להניע את השלב הבא בתורת ההפעלה של ''תורת השלבים'' של הפלסטינים. אני מציע לא לסמוך על כוחות חיצוניים, כי תמיכתם היא כמו ספוג לסחיטת דמעותינו ובסופו של יום האירופאים מכווצים את הספוג ושופכים את כל עטנותינו למערכת הניקוז המרכזית של הביוב. זכותנו חובתנו להחליט לעצמנו לפי האינטרסים שלנו ולקבוע את העמדה האחת הזאת בפני העולם. מי שרוצה שיתמוך ומי שלא, שלא יתמוך. כבר עברנו מצבים קשים בעבר ויכולנו להם. • חזרה ''לעידן שידמה לתקופת 19 השנים של הסכמי שביתת הנשק (49-67), עם הרבה בעיות ''ביטחון שוטף'' ' [עם גושי התנחלויות שגזית מסתיר מאיתנו] זה מתכון בטוח לחידוש המלחמה בתנאים טובים יותר לערבים. אנחנו כבר לא מדברים על התקופה של 19 השנים הללו, אלא על מצב חדש שהתפתח מאז, מצב בו ארגוני טרור בלי הנהגה אחת עליונה פועלים כראות עיניהם על בסיס רחב של הבנה הדדית ומטרות משותפות. המודל הזה עובד יפה בעזה מאז נסוגה ישראל. מאז הנסיגה ב-2005 הוכפל מספר ארגוני הטרור, יובא כוח טרור אסלאמיסטי גלובלי, שמהווה בסיס גם לפריסת יחדות טרור בסיני. יש להם היום הרבה יותר נשק, נשק יותר קטלני ונשק שמגיע רחוק יותר. מודל כזה, בהתרחש התסריט של גזית, יציב בגבולה המזרחי-מרכזי של ישראל את כל ארגוני הטרור שהתפתחו בעזה, עם נשק רב שמגיע לכל מישור החוף. משמעות הדבר שבכל יום נופלים בערי ישראל המרכזיות קסאמים ושאר קטיושות עם מגוו שמות. האם ישראל מסוגלת לסבול מצב כזה? זה מתכון בטוח למלחמה מאסיבית והרסנית לפלסטינים שתצריך את כיבושה של יו''ש מחדש ובמחיר כבד יותר. • אני מקבל שמדינה פלסטינית רק ביו''ש אינה ברת חיים. סביר שהיא תתאחד עם המדינה הפלסטינית שתקום בירדן, לאחר נפילתו של עבדאללה. רוחות מלחמה נושבות ברחובות ערי ירדן, האסלאם הקיצוני מרים ראשו ומפעיל לחץ על בית המלוכה, שנכנה ומחוקק חוקים מפייסים. סביר שירדן תעבור תהליך פלסטיניזציה כפי שהיה ניסיון ב-1974-1968 (עם מפץ גדול בספטמבר השחור, 1970). עד כאן הערותי בתמצית. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי