|
אבל על אלו אינטרסים אנחנו מגנים בדיוק? | |||
|
|||
גם אני הייתי יכול לשמוח שיש לנו שר חוץ ששומר על כבוד המדינה. אך מה נשאר מהכבוד הזה? אנחנו מכריזים ברשמיות על נכונותינו (במגבלות טכניות כלשהן) לוותר על שליטתנו בערש האומה ולהקים שם מדינה לעם-לא-היה, ובינתים מללקקים לראש המדינה-בפעל הזו תמורת שחרור הגיגי ''שלום'' במנון נמוך אך יציב. אז על איזה כבוד אנחנו מדברים בדיוק? ליברמן מבליח מדי פעם עמדות (זמניות) של זכר לעבר והתנגדות לשפלות בהווה. אולם ממי שנתון בכניעה מתמדת, הצגת שרידי כבוד עצמי אינה מכובדת אלא נלעגת - על הכל ותרת ודוקא זה חשוב לך?! מנדס צודק בתאוריה, להתנהגות הנכונה של מדינה שיש טעם לקיומה. צופיה צודק למעשה, אחרי שהחלטנו כבר בכל מקום לשעבד את החזון הלאומי לטקטיקה של ספוקים מיידיים. | |||
_new_ |
אבל על אלו אינטרסים אנחנו מגנים בדיוק? | |||
|
|||
הגיע הזמן שישראל תגיב בתקיפות להצהרות ולהמהלכים מדיניים נגדה. תגובתו של ליברמן מצביע על דרך אחרת בה ישראל אגרסיבית יותר ולכן תרתיע מדינות למהר ולגנות אותה סתם כי זה טוב להן. נתניהו וברק הראו את ישראל הקיימת שמוכנה לפתוח את הרגליים ולסגור את הפה ולחכות עד שהפריץ יגמור את זממו. דרכם מעודדת פעילות אנטי ישראלית. ליברמן עושה את שהוא יכול במסגרת החונקת של הקואליציה, למרות שנראה כאילו אין בה סדר וארגון, בכל זאת היא עדיין לא מתפרעת. תורכיה מבינה שעדיין יש לה מה להפסיד מהחמרה גבוהה יותר ביחסיה עם ישראל ולכן היא הולכת על הגבול הדק: משפילה שוב ושוב את ישראל ועדיין עושה קולות שהיא מצפה מישראל להשתמש בשירותיה של תורכיה לקדם את השיחות עם הפלסטינים והסורים. לישראל אין כל סיבה ויתרון להמשיך לתת לתורכיה לרקוד על שתי החתונות וגם להינות כפליים. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |