  
  
  
|
 |
|
||
  תיאולוגיה נוצרית של נטישת עם ישראל בספרות חז''ל |
|||
|
|||
לגבי הטקסט הראשון, ההיסטורינים גריץ ובאכר טוענים שהאירוע התחרש באלכסנדריה כי יש עדות לכך בספר המכונה ''ההיסטוריה האוגוסטה'', טקסט שמציג ביוגרפיות של קיסרים רומאים, וביניהם הדריאנוס שמלך בין 117 ו138. טקסט זה מספר על פגישה של הדריאנוס עם מנהיג יהודי, כך שאולי הקיסר שמופיע בבלי יכול להיות הדריאנוס. נדמה לי מוזר לייחס סיפור זה לאספסיאנוס(69-79) או לטיטוס (79-81) כי בימים אלו, ר' יהושע עדיין לא היה מנהיג העם היהודי. חושבים שיהושע בן חנניה מת לפני מרד בר כוכבא, ושהפגישה עם הקיסר התרחש כנראה בסוף ימיו כפי שמסופר בבבלי שבת קד''ב ע''א, להלן עם פירוש רש''י במרכאות http://www.geocities.com/zmanim1/shabat/talmud_shaba... אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה: מאי טעמא לא אתית לבי אבידן (מקום העשוי להתווכח שם צדוקים ובייתוסים עם ישראל במקראות)? אמר ליה: טור תלג (ההר נעשה שלג, כלומר: ראשי לבן), סחרוני גלידין (סביבותיו של הר מלאו קרח, כלומר: שפמי וזקני הלבינו), כלבוהי לא נבחין (קולי אינו נשמע), טחנוהי (השינים) לא טוחנין. מצאתי טקסט נוסף מדור השלישי של תנאים ובו מוזכר דעת המינים שה' נטש את עמו: יבמות ק''ב ע''ב אמר ליה ההוא מינא לר''ג עמא דחלץ ליה מריה מיניה דכתיב (הושע ה) בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם אמר ליה שוטה מי כתיב חלץ להם חלץ מהם כתיב ואילו יבמה דחלצו לה אחין מידי מששא אית ביה. מין אחד אמר לרבן גמליאל: עם אשר ממנו חלץ ה' ככתוב (הושע ה): בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם. אמר לו ר. גמיליאל: האם כתוב חלץ להם? (לא כי) כתוב ''מהם''. ואילו היתה האחים שחולצים את הנעל ליבמה, היה משהו אמיתי במה שאתה טוען. אני לא בטוח על דיוק התרגום, אבל כנראה שיש כאן מחלוקת על פרשנות פסוק מהושע הנביא על נבואה שאמורה להיות שה' שנטש את עמו. כך אומרים המינים. רבן גמליאל מגיב בשימוש דקדוק הלשון ומסביר שמשמעות הפסוק היא שישראל הם עזבו את ה', ולא הניגוד. שני טקסטים אלה אולי העדויות הקדומות ביותר בספרות חז''ל של הפרדת הזהויות בין נוצרים ליהודים, אך כי באותו זמן נראה שהיו בני העם היהודי שראו את עצמם כיהודים בכל, שומרי מצוות וכו', חוץ מאשר הם האמינו בישוע כמשיח, אבל אולי לא בן אלוהים. מעניין לראות שמההתחלה הייתה בין יהודים ונוצרים המרצה משותפת בתחום עיון המקרא, וזאת לטוב או לרע. כך גם המשיך בוויכוחים בימי הביניים. אחרי ותיקן 2, אין לנו אמצעים אחרים אלא להעמיק דבר זה, אבל הפעם, לטובת יחסינו, ולא זה כנגד זה. ההצהרה ''נוסטרה אטטה'' של ותיקן 2 אינה מבקשת משהו אחר מהנוצרים הקתולים. ניקולא בגלין | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי