  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
אכן אם נבחר לראות את תוצאות הבחירות בתחום הצר של ישראל פנימה, הרי שהימין וחזית הסירוב להסכמים הגיוניים ואנושיים עם הפלסטינים התחזקו. אך אם נתבונן במצב הפוליטי בישראל בהקשר הרחב יותר של המגמות המדיניות בזירה הבינלאומית, וזה כולל גם את שאר מדינות המזרח התיכון, אז קודם כל בזירה הפוליטית הישראלית גופה ניתן לראות סחף גובר והולך בכיוון קונצנזוס ציבורי כמעט מובן מאליו של מה שפעם יוחס רק לקיצוניות של מרץ. ואת הליברמניזציה של חלקים בציבור הישראלי ניתן להסביר אז כתגובה בורה ומפוחדת למה שנראה לחלקים אלה בציבור הישראלי כסכנה דמוגרפית-קיומית. למעשה העובדה שהמפלגה המובילה במספר המנדטים שקיבלה מהציבור בכללו - קדימה - החלה כממשיכת האג'נדה הסיפוחית זוחלת של שרון אך מצאה עצמה בבחירות האחרונות כממשיכת המקום המסורתי של מרץ כמעט, -עובדה זו היא בעלת משמעות עצומה להגדרת הכיוון העתידי של הפוליטיקה הישראלית. הידיעה שאין מנוס מהסכם קבע איזורי היא הדומיננטית כיום. ואיש, כולל חיידקי הבועה שבאתר, אינו מאמין שיש מקום לטרנספר משמעותי או לסיפוח ממשי של הגדה המערבית. יש לכן להבדיל בין עליית האג'נדה הגזענית כסימפטום של בורות ופחד לא מושכל, לבין האפשרות של הפיכת האג'נדה הגזענית בישראל ללחם חוק. ובהקשר הבינלאומי, עומדת הליברמניזציה-נתמכת-[..]-ושאר-צדיקים בניגוד משווע לנאורות החדשה שתקפה את העולם המערבי והמזרח-רחוק לאחר מאה - המאה העשרים - של חוויות רצח עם וטיהור אתני ביד רחבה. קשה לשער כיום, ביחוד לאור התכנסות והצטמקות השווקים הפיננסיים ולאור הגלובליזציה בתחום שיתוף הפעולה הבינלאומי, שאירופה או ארה''ב יתנו יד להמשך מדיניות האפרטהייד שהסיפוח הזוחל הישראלי השטחים מתווה, או להמשך הטיהור האתני במסווה מלחמת מגן שישראל מבצעת לאחרונה בעזה ובשטחים. זה מצער לומר, אך בהשוואה לגרמנים, או אפילו בהשוואה לנאומים של גבלס, [..]. אין תכנון מראש, אין למובילים את המאמץ התעמולתי שמטרתו נתינת הכשר לגירוש הפלסטינים את ההשכלה המתאימה או את יכולת האירגון כדי להוציא לפועל את זממם. מזל. מעניין לקרוא בהקשר הזה דווקא את מה שיש לנדב שרגאי לדווח ב'הארץ' אתמול על מעמדה של מעלה אדומים, כחלק מהמאמץ הנואש לקבוע עובדות של הרגע האחרון בשטחים.[..] ''בניית אלפי יחידות דיור במרחב שבין מעלה אדומים לירושלים וביצוע החיבור הכה מדובר ביניהן (תוכנית אי-1)... שר הביטחון היוצא, אהוד ברק, שביקש מאתנו לחשוב על ''רגע האמת'', מכיר היטב את פני השטח. הוא ביקר שם לפני הבחירות וחשב, ש''בלי נכונות לבנות רצף שיחבר את הר הצופים למעלה אדומים - מעלה אדומים בסכנה. אם לא נצא מיד בפעולה מדינית, בקביעת עובדות מעשיות - אנו עלולים לאבד את מעלה אדומים''. הקטע רק מדגים את המניע המסתתר מאחורי הפרופגנדה הגזענית השואפת לשכנע אותנו שמצד אחד הפלסטינים הם שטניים, ומצד שני שאין פלסטינים. [..]. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| [•] האם ליברמן ופרלמן 'גזענים'? |
|||
|
|||
[•]... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם ליברמן [.] 'גזענים'? |
|||
|
|||
השאלה האם [..] וליברמן הם מקשה אחת כשזה מגיע להתבססות עמדותיהם על דיעה קדומה היא שאלה מעניינת, לא בשל האספקט הפוליטי המיידי (את מי באמת מעניין מה הגעזנים היהודיים חושבים על נושאי השעה?), אלא בשל מה שנראה כהתפתחות מתמדת של השיח הגזעני בישראל. כמו בכל נושא אחר בארץ יש התפתחות מואצת גם בתהליכים של דירדור מוסר כלל ציבורי הבא לידי ביטוי בהתפתחות של דרכים מתחוכמות יותר להעברת המסרים הגזעניים והלא-מוסריים בעליל. חלה במשך השנים האחרונות חבירה עד כדי טשטוש גבולות בין השיח הגזעני הבוטה (שפעם היה שמור רק לכהנא ורחבעם זאבי ודומיהם) לבין השיח הישראלי ה'מסורתי' בנושא ההישרדות הבטחונית וקיום ישראל במזרח התיכון. אט אט התערבבו הטקסטים בדבר מלחמות המגן של ישראל וצרכיה הבטחוניים עם הדיבורים בדבר ה'צורך' להוציא מכלל הציבור הישראלי את ה'גיס החמישי' ואת הערבים בכלל. ערבוב זה היה קיים תמיד, אלא שהכיבוש הישראלי בשטחים ותנועת התנחלויות, יצרו ניגוד לכאורה בין קיום רצץ טריטוריאלי מעבר לקו הירוק לבין קיום הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל, הווה אומר: קיום ערכי האדם (זכויות אדם) גם לנוכח הבעיה הפלסטינית. מהבחינה הזאת, המוסרית-ערכית, גרמו המתנחלים לנזק גדול בכך שסחפו את כל הציבור הישראלי למצב בלתי אפשרי של פגיעה בערכי האדם עליהם הושתתה מדינת ישראל על ידי מכונניה. והנזק הזה - החיים בתוך מצב של עברה מוסרית מתמדת אל מול הציבור הפלסטיני - הוא נזק מתמשך, המתפתח והולך ככל שהזמן עובר. והגענו למצב שבו כל דיון בעתיד ישראל מוצמד כיום לשיח אנטי-פלסטיני גזעני במובהק: זו אולי דרכו של עם יהודי, שארית הפליטה משואת אירופה, להתמודד עם היותו עבריין מוסר בקנה מידה מדיני-לאומי. אך בשל הבועה הפסיכולוגית-מדינית שבה חיים היהודים הישראליים, אין הם נעים בכיוון הבראה ומציאת האיזון המחודש - הרחק מהמצב של הפרת זכויות אדם מתמדת של הפלסטינים - אלא נעים הם כקפואי שד בדיוק בכיוון ההפוך. וכך נוצר מצב שבו מדינה שלמה מגיעה לקונצנזוס לא רק בדבר הפרת זכויות האדם של תושבי השטחים הפלסטיניים, אלא מדינה שלמה מגיעה לקונצנזוס בדבר גירוש וחיסול של תושבים פלסטינים (ראה תחילה החיסולים ה'ממוקדים', ובהמשך הטבח המתמשך בתושבי עזה). את הרקע הקולני-גזעני ברחוב הישראלי עוזר להכין ליברמן עם מגפונים ופעילים בני 15. את הרקע ה'מנומס' יותר - התיאורטי (אם תרצו להשחיר פני הביטוי 'תיאוריה' ברבים) - מספק אריה פרלמן, שבחר לכתוב בדיוק בימים אלה, כחודש מסיום הטבח הישראלי בעזה, מאמר בהמשכים על אי-תקפות היישות הפלסטינית. והגישה הזאת כה 'סטרילית' שקשה לראות בה חלק ממסע התעמולה הגזעני המתחולל ברחוב בישראלי בימים אלה. אך האמינו לי, ידידי, כך נראה מסע תעמולה גזעני. ולכן גם תרגמתי לאחרונה קטעים ממאמר של גבלס לשם השוואה. השיח הנאצי, בניגוד לדיעה הפופולרית, לא היה מורכב מגניחות ומצעקות בלבד. הקשבה לנאומיו של היטלר במקומות ציבור אולי תרמה לרושם הזה. אך גבלס היה בעל תואר Ph.D וידע לכתוב גם עבור הקהל הגרמני המתוכחם יותר. והרוח העולה ממאמריו היא של פובליציסט המגולל דיעות שיש להן בסיס בעובדות, ולא סתם המצאות פרועות. האם מאמריו של פרלמן תומכים באג'נדה ישראלית שבסיסה בדיעה הקדומה שהפלסטינים הם עם של רוצחים וגנבים, ושאין עם מי לדבר (דיעה גזענית בעליל)? לפי דעתי, הטענה שאין תוקף ליישות הפלסטינית, תומכת בקריאות מהרחוב הישראלי שיש להמשיך ולטבוח באזרחים הפלסטינים בשטחים כתמריץ לגירוש המוני של תושבי ארץ ישראל הפלסטינים. הטענה לאיון - תיאורטי כביכול - של היישות הפלסטינית תורמת באופן ישיר לעמדה הישראלית שיש למצוא פתרון קיצוני (סופי) לבעיה הפלסטינית - גירוש או חיסול או שניהם. ולא מפתיע כלל שאת הטענה ה'תיאורטית' כביכול הזאת מעלה אדם שמקום מושבו במעלה אדומים. אין תיאורטי מזה. המלחמה על הבית בעיצומה, והשקרים מצילי אוזניים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משהו שמרץ לא תבין לעולם |
|||
|
|||
משהו שמרץ לא תבין לעולם ובגלל זה תיעלם מהמפה הפוליטית הוא שהאנשים בישראל תומכים בהקמת מדינה עצמאית לפלסטינים לא כי הם הפכו לחברים של כבוד באש''ף אלא כי הם רוצים מדינה בלי ערבים. מנחם בגין רצה לספח את השטחים ולתת אזרחות לכולם, אבל בפועל חתם על אוטונומיה. העקרון הזה של מדינה בלי ערבים היא המוטיבציה לתמיכה בשתי מדינות לשני עמים ואת זה מרץ בתור תנועה פרו פלסטינית (התמיכה במלחמה בחמאס זה רק כי גם מחמוד עבאס תמך במלחמה בחמאס גם כן) לא תבין לעולם, וכל עוד היא לא תשכיל לכלול את ערביי ישראל בפתרון הסופי (כמו שעושה ליברמן) היא תמשיך לרדת עד שתעבור את אחוז החסימה מלמטה, כי הציבור רואה בצדק את הצביעות לדרישה לפינוי הישראלים מיו''ש ללא פינוי הפלסטינים מישראל ואת הכניעה לכל הדרישות הפלסטיניות בתור פרו פלסטיניות ואנטי ציוניות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי