  
  
  
|
 |
|
||
  בועז מושקוביץ - לזכרו |
|||
|
|||
יש מידה של רשעות בנסיון לבוא חשבון עם בועז מושקוביץ ז''ל בעוד העפר על קברו לא הודק, וכאשר בני משפחתו וחבריו מתאבלים עליו. אך זה גם גורלו של איש ציבור, אשר מפעל חייו ניצב מעצם הגדרתו במרכז הוויכוח הציבורי על עתיד ישראל. אותם אנשים אשר עטו על רצח רבין לפני שהגוויה התקררה ומפרי מקלדתם הלעיטו אותנו את הסיפורים על 'רבין רוצח אלטלנה', ועל ה'קונספירציה השב''כית' לרציחתו, -אותם אנשים עכשיו מזילים דמעות תנין על בועז מושקוביץ וקושרים כתרים לראשו, כתר החכמה, כתר החינוך, וכתר גדולת הרוח. יש עוורון מוסרי המשותף למתאבלים על כהנא, ורחבעם זאבי, ועכשיו, בועז מושקוביץ. אינני בא לבקר את האבל של חברים ומשפחה כמובן, את כאבם איני יכול לתאר לעצמי. אך יכול אני לומר, לאלה הטורחים להעלות על נס את תרומתו של הנפטר לתרבות היהודית, שלא קם לישראל דמגוג מוכשר כבועז מושקוביץ מזה זמן רב. הנפטר עשה ימים כלילות בכתיבה פובליציסטית שכל כולה היתה בגדר תעמולה, תעמולה לקידום עניין אחד בלבד: המשך הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון. ולא מבקר תמים או מתבונן מהצד היה הנפטר: הוא טרח לכתוב בכל נושא הקשור בשטחים בהם קבע את ביתו, החל מהחינוך הפלסטיני, דרך עקרונות הדמוקרטיה הישראלית, וכלה בהגבלות התנועה והשחתת עצי הזית בשטחים. מאמריו חזרו באופן שיטתי על אותה נוסחה קבועה: קביעת המסקנה בפתיח ובהמשך מאמר שלם בסגנון פבסדו-מחקרי או פסבדו-עיתונאי, שכל מטרתו לחזור כמה שיותר פעמים על אותה מסקנה, בדרך כלל שיקרית שהופיעה כבר בהתחלה. כך נכתבו המאמרים שהכחישו השחתת עצי הזית בידי מתנחלים בשטחים וכך נכתב המאמר הזכור לשמצה בו טען הכותב - בליווי תצלומים - שאין ביהודה ושומרון הגבלות תנועה לאוכלוסיה הפלסטינית. אחת הדוגמאות האחרונות ליצירתו העניפה של הנפטר הוא המאמר שכתב על יוסי שריד ודדי צוקר בבלוג שלו: http://www.boazmh.net/ מאמר שכולו כתב שיטנה רכילותי שגם ה'פרבדה' המוסקבאי של שנות הששים לא היה מתבייש בו. היה זה מחזה עצוב להתבונן בבועז מושקוביץ שעזב את בריה''מ כדי לבוא לישראל, משתמש באותם הכלים של כתיבה מגמתית שטוחה כדי להתנגח עם הישראלים המתנגדים לכיבוש. לפי דעתי בועז מושקוביץ הוא דמות טרגית. גורלו הביא אותו לארץ ישראל לאחר שילדותו ונעוריו עברו במדינה טוטליטרית. אך במעבר משם לכאן קרה משהו לא טוב: בועז מצא עצמו בצד הלא נכון של המאבק לחופש ולדמוקרטיה, מאבק שברוסיה ובכל מקום אחר מתמקד בנושא 'זכויות האדם'. בישראל מצא עצמו העולה החדש במחנה אחד עם הציבור המתנחלי, ציבור שכפה על עצמו ועלינו את המעמד הלא-מוסרי של העושק הממוסד של העם הפלסטיני. לפתע הכוחות הפרוגרסיביים המתנגדים לשלטון צבאי, לא דמוקרטי, - הכוחות המעלים את נושא זכויות האדם לראש סדר העדיפויות הלאומי - דווקא כוחות אלה ניצבו מעבר לבריקדה, ובועז מושקוביץ שקבע נחלתו בתקוע, נאלץ לסמנם כאוייביו. אני חושד, שמתחילת המסע ההרסני הזה, ידע בועז שעמדתו שגוייה, אך מסיבות שונות שבוודאי אינן ידועות לנו, בחר להמשיך במסלול הבלתי אפשרי של כתיבה על דמוקרטיה וערכים מצד אחד, וחיים בחסות הצבא על אדמות של פלסטינים, ובניגוד לדעת הרוב במדינת ישראל. הוויכוח עם בועז מושקוביץ לא היה וויכוח אקדמי סתם. לא היה זה אפילו וויכוח מלומד על ענייני חברה ומדינה. גם לא היתה בוויכוח עימו משום הסימטריה המוכרת לנו בוויכוחים בהם הנושא נתון לאינטרפרטציה. וזה גם קבע בדרך כלל את ה'טון' בוויכוחים עם הנפטר: ברגע שהנושא המוסרי היה מועלה - בהקשר של הנעשה בשטחים - בועז היה עובר למיתקפה שבדרך כלל כללה את הביטוי ''בולשביקים''. וזה היה אופייני לכל שיחה עם הנפטר, בניגוד גמור לתיאורים זבי החלב ודבש שאנשי שלומו מהמחנה המתנחלי קושרים לו מאז שמת. כמי שניסה פעם או פעמיים להכנס לוויכוח עם בועז מושקוביץ בנושאים הקשורים למצב ביהודה ושומרון, יכול אני רק להעיד שזה היה ביזבוז זמן, היות והנ''ל, וההרגל המטריד שהיה לו לרתום את עגלת הטיעון לפני הסוסים, היה עובר די מהר לגידופים. לא יחסרו לי המעמדים הללו, אך נשאר עימי לתמיד זכרו של האיש כפי שפגשתיו בכתיבתו, מוכשר, אובססיבי, מניפולטיבי, וטרגי בשל עמדותיו בנושא המוסרי שאופיינו בסתירה פנימית בלתי אפשרית. | |||
|
|
||
| בועז מושקוביץ - לזכרו |
|||
|
|||
אתה לא הבאת אף תימוכין לדברי הבלע שכתבת אז מי הדמגוג פה | |||
|
|
||
| אין כל רשעות בדבריך |
|||
|
|||
מי שהעלה את הנושא הם חבריו והדברים בהחלט מזמינים תגובה. | |||
|
|
||
| בועז מושקוביץ - לזכרו |
|||
|
|||
נשמע כאילו העמיש התמתן מילולית אבל נותר מלוּל מבחינה אינטלקטואלית. | |||
|
|
||
| בועז מושקוביץ - לזכרו |
|||
|
|||
זה נראה כאילו עמיש התמתן - אבל האמת שחטף גול עצמי ברגע שהוא הוריד את הנעלים שלו... | |||
|
|
||
| שכחת להדגיש שזה היה בזבוז זמנו של |
|||
|
|||
בועז. כל שיג ושיח עם בני חלציהם של שלום עכשיו, 4 אימהות חורגות בצלם וכל הכנופיות הפאשיסטיות של חופש הפרט והחידקל - הוא בזבוז זמן אחד גדול | |||
|
|
||
| סתירה פנימית בלתי אפשרית |
|||
|
|||
סתירה כזו קיימת רק בגישה השמאלית השטחית, המחייבת את המשך הנכבה בגבולות 48 ושוללת יישוב יהודי על חרבות כפרי ארץ ישראל הקדומים יותר. | |||
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי