  
  
  
|
 |
|
||
  הקפיטליזם הוא השיטה הכלכלית הגרועה ביותר |
|||
|
|||
אבל הטובה ביותר הקיימת מכל חלופותיה. כמו שהדמוקרטיה היא שיטת ממשל גרועה אבל הכי טובה מבין כל השיטות האחרות. את זה הבינו כבר רבים וטובים גם בקרב הסוציאליסטים לזניהם השונים. הקומוניזם נחנק, הסוציאליזם התרוקן והיום הם קיימים רק כתנועות אידיאולוגיות בשוליים של הקים האנושי. ונצואלה מנסה להיות סוציאליסטית טוטליטריסטית ואזרחיה סובלים ופוחדים מרדיפת השלטון. כמו שיש תוצרים רבים לדמוקרטיה, כך ישנם גם לקפיטליזם. קפיטליזם אינו תורה צרה ושטוחה במשמעות של ''גניבת'' כסף מהעניים והזרמתם לעשירים, לצורך ריפוד עסקיהם. קפיטליזם הוא קודם כל הטלת האחריות לשגשוג כלכלי על כל פרט בחברה ותשלום שכר הוגן. כמו שיש ''סוציאליזם חזירי'' ו''קפיטליזם חזירי'' כך יש ''קפיטליזם נאור'', שעיקרו מתן עוצמה לכוחות השוק לנהוג חופשית לשיפור המצב הכלכלי של הפרט, החברה ומכאן גם של המדינה. הקומוניזם/הסוציאליזם שם את יהבו על השוויון, ומכאן שהוא מחק יזמות, התחדשות, התפתחות ופריצה קדימה, כי היא לא הואילה ולא תרמה לשכבת הפקידים. הקפיטליזם והקומוניזם-הסוציאליזם הלכו למרכז החיים הכלכליים כדי לפגוש את ההמונים ולגייסם לפרוייקט העשייה, הייצור והשיווק בחברה. הקפיטליזם ויתר מעט על החופש ובתמורה שילם במעט שיוויון. הסוציאלים התיר מעט חופש בתמורה לתחילת פרימת השיוויון. וככה נעו אלה לכיוון אלה. הקפיטליזם הנאור הוא הוורסייה המתונהשל הקפיטליזם המסורתי. הסוציאליזם הדמוקרטי הוא הורסיה המתונה של הסוציאליזם הקשה. המרחק של הקפיטליזם הנאור מקו המשווה החברתי נותן לו את המשקל החברתי הראוי. המרחק של הסוציאליזם הדמוקרטי מקו המשווה החברתי נותן לו את המשקל הכלכלי הסגולי. עכשיו ראויים אדם, חברה ומדינה לבחור את המנגנון הכלכלי שהם רוצים לפעול איתו לפי מינון החופש והשוויון המתאים להם. שאפו על ההשקעה בכתבה, אם כי אינני מסכים לחלקים ממנה. צריך לזכור שאז המשק באמריקה ובכלל עבד בפחות כללים מחייבים ומגבילים, ולכן ההתנהגות הפיננסית של הממשלה, החברות והפרטים היתה שונה מזה שהיא היום. אז כשהיה המשבר הגדול כל הכסף זלג החוצה מידי ההמונים ולא היה מי ואיך לעצור את הפעילות בבורסה. כוחה של הממשלה ליצור פריחה בא משום העובדה שהיא אחראית וביכולתה לשנות את חוקי המשחק. אבל עם חוקים לבד לא מייצרים מוצרים ולא משווקים אותם. לכן זה שקובע מדיניות חייב להיות מתואם עם אלה שצריכים לממש אותה. והמממשים הם בעלי העסקים והמפעלים. המדינה חייבת לקבוע את כיוון המדיניות שלה, את תוכן המדיניות רק לאחר שביררה את העניינים עם אלה שצריכים לבצע אותה כדי שכולם יתואמו ויפעלו לכיוון אחד של הבראה. בעקרון מה שלא היה מובן מעצמו ב-1929 ברור וידוע ב-2008. היום הפתיחות בין כל השחקנים הראשיים בכלכלה היא גבוהה. פעם משבר גדול בארה''ב לא זלג ממש לאירופה ובודאי לא למזרח הרחוק. היום התיאום הגלובלי בין המדינות נושם וחי יום יום. ההבדלים גדולים בין אז לעתה. גם ההשפעה ברמת הפרט היא שונה. הבורסה בכל זאת לא קרסה, למרות ירידות חדות רואים כבר קצה של התאוששות, גם אם זמנית. חכם ציון | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי