|
אליצור,
אני מסכים איתך מאה אחוז. אולי יש פרטים לא מדוייקים או מפושטים כפי שציין לך קורא מקור ראשון מזכיר של הרב ניסים. אבל בשורות הכלליות, אני מסכים איתך. ותיקן שנים, יוחנן ה23 ויוחנן פאולוס השני, הרי הם האירועים והדמויות המרכזיים בשינוי עמדתה של הכנסיה כלפי היהודים.
אולי רק רמזת לכך, אבל אחד המכשולים הגדולים בצד הקתולי הוא עכשיו הכרת המימד הלאומי של היהדות. הן מרת וייסמן וסנדרין קנרי שהצעתי שתכיר הדגישו את חוסר הבנה זה מצד הנוצרים. לאור זה אני מבין את התנאי שאתה קובע שהדיאלוג יתקיים רק כשבית המקדש השלישי ייבנה.
הקמת הבית השלישי יכולה לעורר פולמוס גדול בעולם הנוצרי, ואני בטוח שאם נוצרים יקראו את מאמרך, הם יגידו שהכל בסדר חוץ מהדבר של המקדש. עם זאת, ציטוט הפסוקים מישעיהו נראה לי מתאים עם הפירוש שהנוצרים מפרשים עכשיו. הנוצרים רצו להגשים חלומו של האל לעשות שמו אחד בירושלים, זאת אומרת אוניברסליות הכרת ה', אבל הם עשו זאת מהר מדי וללא התחשבות הברית המכרכזית של עם ישראל. אולי עכשיו הם מתחילים להבין שגם מבחינת האוניברסליות ''הישועה מן היהודים היא'' כפי שכתוב בבשורת יוחנן.
ניקולא |
מאמר חזק מאוד
