  
  
  
|
 |
|
||
  להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
ע. ידידי, אכן הצגת דברים מעולה של מציאות כואבת. אבל. המאמר מזכיר לי שני ספורים מן העבר. האחד הוא ''ראשומון'' היפני, המתאר רצח של אדם, ולרצח היו חמישה עדים. ובחקירה כל עד ראה משהו אחר. והשני מן המציאות הישראלית. לפני כחמישים שנה, הפרופ' צבי יעבץ, היסטוריון דגול, היה מורה להיסטוריה בתיכון רחביה בירושלים. אחד מתלמידיו היה ראובן ריבלין. הפרופסור היה אוהד של הפועל ירושלים ואילו ריבלין היה אוהד בית''ר. לאחר כל שבת שבה התנהל דרבי בין שתי הקבוצות הירושלמיות, היו השניים מתווכחים על המשחק. ופרופסור יעבץ היה מסיים את הוויכוח במשפט הבא: ''רובי, 1:0 להפועל זאת עובדה. בית''ר שחקה טוב יותר, הפועל פישלו רע יותר - זו פרשנות. מה שקובע הן העובדות''. מבחינה זו אתה צמוד לפרופסור יעבץ, ואתה מתאר עובדות. איך אמר לאחרונה עו''ד פלדמן: אנחנו לא מחפשים להוציא את האמת לאור. אנחנו מנסים לצמצם את הנזק. זו מהות הופעתו של עו''ד בבית המשפט, כאשר הוא מתאר רוצח נתעב כ''טלית שכולה תכלת''. יפה עשה וטוב מאד שעשה, היועץ המשפטי לממשלה כאשר בחר לטפל בנושא של טלנסקי במהירות הבזק. שכן אנחנו מדברים על ראש הרשות המבצעת שיש צללים אפלים המעיבים על דמותו. אינני יודע היכן אתה גר. אבל בירושלים דברים כאלה מתפרסמים ומתפשטים במהירות הבזק כמו אש בשדה קוצים. אבל אני חוזר על זה כמו קאטו הזקן (אני באמת זקן ללא כל קשר), מאז ששמנו את ''כתר השלטון'' על ראש החוק, המוסר והכבוד העצמי והכבוד הלאומי ירדו לטמיון. לדעתי, כל איש צבור, במיוחד נשיא או ראש ממשלה, המוזמן לחקירה תחת אזהרה, צריך לשים את המפתחות על השולחן וללכת הביתה להלחם על שמו הטוב - אם יש לו כזה. כך פעל העו''ד הפרופסור יעקב נאמן. כאשר נאמר לו שהוא חשוד בהעלמת מס, התפטר מתפקידו כשר והלך להלחם על שמו הטוב. כדברי קוהלת: ''טוב שם משמן טוב...'' בספור הזה צריך לאמץ את הגישה של הרב בקהילות אשכנז. כזכור, בימים ההם הרב היה חזות הכל בחברה היהודית. בכל בעיה היו נגשים אליו שימצא פתרון. וכך יום ששי אחד, באה אל הרב אשה יהודיה עניה מרודה, שסיר החמין שלה נפל מידיה ותוכנו נשפך לתוך סיר הלילה של ילדיה. והיא שאלה את הרב: לאור העובדה שהסיר היה נקי, האם החמין כשר? השיב הרב: מבחינת הכשרות, הוא כשר... אבל הריח רבונו של עוילם... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
הוא גר בגבעתיים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
אין אצלנו קוצים,לכן השמועות עוברות ל א ט ל א ט . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
דווקא יש הרבה קוצים ליד גבעתים וכפר שלם | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
ליד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
שמעון ידידי, אתה אוהב לספר לנו ''אנקדוטות'' מהעבר בכדי לתאר נכונה את ההוה. אספר לך גם אני סיפור. בבחירות שנת 1981 הייתה התמודדות קשה ואלימה בין בגין לשמעון פרס. אחד משיאי האלימות היה במהלך נאום של שמעון פרס בבית שמש,שם הוא נאלץ לברוח מהבמה תחת מטר עגבניות וביצים. באותו זמן ,במקום עבודתי היה לי חבר טוב מאוד (לעבודה) שהיה גם חבר מרכז הליכוד(אז).יום אחד בעת שישבנו ושוחחנו הגיע איש ליכוד ,אחד מצעירי הליכוד דאז והיום חבר כנסת מכובד בסיעת הליכוד, וסיפר לחברי,בנוכחותי, כיצד יום קודם אסף כעשרה חברה מדרום תל-אביב שהלכו לשוק הכרמל וקיבלו כמה ארגזים של עגבניות רכות וכמה עשרות תבניות ביצים ונסעו לבית שמש ,התפזרו בתוך הקהל ובתזמון שקבע נמספר הם החלו בצעקות ל''חמם'' את הקהל ולזרוק עגבניות וביצים על שמעון פרס וכמובן הקטע המצחיק ביותר היה תיאור מנוסתו מהבמה. למה אני מספר לך זאת? כי אלימות פוליטית הייתה עשרות שנים בעבר וקיימת גם כיום. אך, כיום, האלימות הרבה יותר מתוחכמת. והחקירות נגד אולמרט הם סוג מתוחכם של אלימות פוליטית.החקירות הללו לא עניינו אף אחד לפני שאולמרט היה ראש ממשלה ולא יעניינו אף אחד בנובמבר 2008 כאשר יפסיק להיות ראש ממשלה. אז, לא הייתי רוצה שיהיה לי ראש ממשלה שנכנע לאלימות פוליטית. גם הסיפור של פרופ. נאמן היה סוג של אלימות פוליטית. זה ,כנראה, הסתבר לו לאחר התפטרותו לכן הוא כל כך כועס עד היום. הנה דוגמא מאתמול. מיד שהסתבר ,בעקבות הסכם הנגבי-כבל כי אולמרט סיים את הקריירה הפוליטית שלו ובשטח נשארו כרגע ברק ונתניהו,כבר הגיע מישהו אתמול לתחנת המשטרה עם סיפור מכוער על ברק. מחרתיים יחלו הסיפורים על נתניהו וליבני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
תגיד לא חבל על הארגזים של עגבניות רכות וכמה עשרות תבניות ביצים - אפשר להכין מזה שקשוקה חריפה ולאכול נב: עשו איתו חסד ולא זרקו עליו בצים קשות אז נא לא להתלונן | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
היום האלימים יותר מתוחכמים, הם כבר לא גרים בכפר שלם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
אתה אולי התכונת לכתוב: היום האלימים יותר עשירים ד.א. אני עזרתי להם לבנות קוטגים דרך חלמיש... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
אני התכוונתי לכתוב ב ד י ו ק מה שכתבתי. ד.א. אתה בן-אדם טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
אני תמיד אומר לאשתי כמה שיש לה מזל שיש לה אותי וכל פעם היא אומרת ''איזה מכה'' עבדתי עבור חלמיש במסגרת ''בני ביתךָ''. כל תושב בכפר שרצה בחר חלקת אדמה ובנה לו קוטג אבל היו גם אחרים שהיו פולשים לשטחים לא שלהם כדי לקבל בית...אחלה עסק | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
קודם כל תראה לאשתך מה שכתבתי ותראה שהיא תפסיק להגדיר אותך כ''מכה'' אלא כ''נכס''. הסיפור עם כפר שלם מורכב יותר. אך במקרה הזה,ללא ספק,שהאלימות השתלמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להיכן נעלם הכבוד העצמי שלנו? |
|||
|
|||
באאנה מחמאות זה לא דבר שאני רגיל אליו, דבר אתי קצת יותר לאט | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי