|
אנלפבתיות להמונים* | |||
|
|||
* מאמר של כותב עלום שם בשבוע שעבר ניסיתי ללמד את ילדי לפצח צפנים, בהשראת ספרו החדש (והמצויין!) של סיימון סינג, ולשם כך חיפשתי באינטרנט אחר טבלאות שכיחות לאותיות האלף-בית העברי. לא הצלחתי, אגב, למצוא את שביקשתי, אך באקראי נקלע לידי מסמך מרתק, פרוטוקול של ועדה מטעם משרד החינוך. סקרים שנערכו, כך מתברר, על מנת לבחון את רמת ידיעת קרוא וכתוב בקרב תלמידי בית ספר בישראל הניבו תוצאות עגומות למדי. אי לכך, הוקמה ועדה המונה 19 חברות: מפקחות, חוקרות מן האוניברסיטה, מדריכות להכשרת מורים וכדומה על מנת להמליץ על דרכים לשיפור המצב. בוועדה נציגות של המגזר הממלכתי והממלכתי דתי ואף שתי מפקחות מן המגזר הערבי (שאחת מהן, לא תאמינו, שמה ג'יהאד עיראקי, ממש כך). עד כאן הכל טוב, יפה ומועיל, וגם הדוח עצמו, תחת הכותרת ''לקראת קריאה וכתיבה - טיפוח השפה הכתובה והדבורה בגני הילדים'' הוא חביב למדי, לפחות אחרי שאתה קולט כי המלה ''דבורה'' צריכה להיקרא בו' שרוקה ואיננה קשורה לאותם חרקים המייצרים דבש. הדוח פותח בסקירה של השיטות שהיו נהוגות עד כה, ובפרט הוא מציג את שיטת ''השפה כמכלול''. ''זה כעשור וחצי'', כך מסופר, ''מתפשטת הגישה החינוכית של הוראת השפה כמכלול בראשית הלימודים בבית הספר''. * * הדרך היחידה להתמודדות היא הפרטה של מערכת החינוך. אין בכך לגרוע מחוק חינוך חובה - הממשלה תעריך את עלותו של ילד במערכת לפי סל שיעורים שייקבע, תקצה להורים תלוש, ''קופון'', עבור כל ילד בגיל המתאים, ההורים יעבירו את התלוש לבית הספר אליו יבחרו לשלוח את הצאצא ובית הספר יתוקצב בהתאם על-ידי משרד החינוך. זו לא שיטה אידיאלית, ילד או ילדה עלולים לשלם מחיר יקר על טעויות שיעשו הוריהם, אבל אין ברירה. אולי ילדינו יוכלו לחשוב על רעיון אחר, על אופטימיזציה של היחס בין הצרכים החברתיים וחרות האדם, אך לשם כך כדאי שידעו, ראש לכל, לקרוא (http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/185.doc). | |||
_new_ |
[•] | |||
|
|||
אין שום סיכוי להוכיח שה'שמאל' אחראי למחדלים בתחום החינוך. יוסלה איננו מתיימר להיות מומחה בתחום החינוך. אך צריך עור תוף עבה במיוחד כדי להקשיב לדברי ההסתה המנוולים של גולדרייך מבלי להסמיק מבושה. זה עוד יותר מצחיק לזהות את רובינשטיין כשמאל קיצוני. כנראה שכל מי שמתנגד להמשך הכיבוש הישראלי בשטחים הוא שמאל קיצוני בעיני גולדרייך. ''במשך השנים רכש לעצמו רובינשטיין מוניטין כמומחה למשפט חוקתי (משפט קונסטיטוציוני). ובמהלך כהונתו כחבר כנסת עמד בראשות ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בשנת תשס''ו (2006) זכה בפרס ישראל לחקר המשפט. חבר השופטים קבע כי רובינשטיין הוא ''אבי המשפט החוקתי של ישראל. בכתיבתו המחקרית המעמיקה ובפעילותו הציבורית המגוונת הוא מקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם. בחיי המשפט והציבוריות בישראל מעטים הם האנשים היכולים להשתוות בתרומתם למדינת ישראל כפרופ' אמנון רובינשטיין, כאיש ציבור, כחבר ברשויות המחוקקת והמבצעת, כחוקר וכמשפטן מבריק''. מקור:אמנון רובינשטיין - ויקיפדיה | |||
_new_ |
מיכאל שרון אולי תפסיק לנדנד? | |||
|
|||
_new_ |
תענה לעניין או שתלך למדוד משהו | |||
|
|||
לא מכאל ולא שרון. רק יוסלה ספון בביתו ומשאית האשפה גוררת את פחיה ברחוב. ובהזדמנות זו יוסלה רוצה לברך את מכאל שרון על תרומתו רבת השנים לדיונים באתר זה ואחרים. וכמחווה לכל אנשי המצפון שעדיין שורדים את הפלנטה הפוסט-טראומתית ששמה ישראל, הנה קטע מדיווח על נפגעים בשטחים, המקור עיתון 'הארץ' 24. 12. 2007 ''ובינתיים בגדה. מאת גדעון לוי ... עבד אל-וזיר, בן דודו של אבו-ג'יהאד המיתולוגי, היה מנהל חשבונות בגמלאות, בן 71. הוא עבר ליל ביעותים בביתו: במשך שעות ארוכות ירו החיילים ליד חלונו, בעודו יושב עם אשתו על הספה, שניהם משותקים מפחד. משנשמעה הפקודה לצאת החוצה, יצא מפתח ביתו ונורה למוות מיד. ג'יהאד שעאר, בן 19, עשה אתדרכו מכפרו, תקוע, כדי להירשם לאוניברסיטה. החיילים הרגו אותו מסיבה שלא הובהרה במכות אלות ובבעיטות, בזמן שהמתין בתחנת האוטובוס. דובר צה''ל מסר שהחיילים ''נהגו כשורה''. מוחמד סלאח היה שוטר פלשתינאי, אחרי שנים שבהן עבד כרצף בהתנחלויות. מכונית מסחרית פלשתינית חשודה, שניסתה לחמוק מהמחסום הפלשתיני בבית לחם, נעצרה לבסוף על ידו. סלאח פתח את הדלת, חושד שהמכונית נושאת סחורות גנובות, והמסתערבים שבתוכה ירו בו למוות. דובר צה''ל טען שניסה לירות בחיילים, אבל כל עדי הראייה ביטלו גרסה זאת מכל וכל. [סוף ציטוט] ובפינוי ההתנחלויות ננוחם. | |||
_new_ |
חיסולים נחמדים, כן ירבו. | |||
|
|||
ובדילול הערבים ננוחם. | |||
_new_ |
מאמר מוג הלב | |||
|
|||
נאמר כיאה למי שלא החזיק רובה בידו מימיו. מחסל בהבל פה אזרחים, ואפילו אינו יודע מה הוא אומר. | |||
_new_ |
מאמר תומך הרוצחים | |||
|
|||
יוסלה, אני מאחל לך שתחסל ערבים לפחות במספרים שאני חיסלתי. זה יתן לך הרגשה שעשית משהו למען המולדת של העם היהודי. | |||
_new_ |
ובחורבן ישראל ננוחם . | |||
|
|||
עוד מובאה מבית מדרשו של דרשטרימר . | |||
_new_ |
עמיש, תפקיד החיילים להרוג מחבלים | |||
|
|||
בטרם הם פוגעים בנו. תפסיקו את הטרור ולא נירא בכם. | |||
_new_ |
יש לשבח את צה''ל והשב''כ על יום חם ומעודד | |||
|
|||
של אתמול בו חיסלו כוחותינו 10 מחבלים, 9 מהם עם דם על הידיים ואחד בן מסכן של איזה מנהיג דלוח. לדעתי הפורום חייב להוציא הודעת תמיכה חמה לצה''ל ולשב''כ בעקבות היום הגדול והמבטיח הזה. | |||
_new_ |
|
|||
פרופ' רובינשטיין כתב את הערך רובינשטיין בויקיפדיה ? | |||
_new_ |
אמנון רובינשטיין הוא שמאלני שונה. | |||
|
|||
לאמנון רובינשטיין יש איזשהו יושר בסיסי וחיבור למציאות. הנה כמה מדבריו: ''מלחמת ששת הימים היתה מלחמה שנכפתה עלינו, מלחמת מגן שלנו נגד אלה החפצים בהשמדתנו. הדרישה להחזיר שטחים לאויב זה, שעמד ויעמוד עלינו לכלותנו, כמוה כדרישה שנמסור לידיו נשק ותחמושת. אנשים יבינו זאת, ואם לא יבינו זאת, יסתגלו . למפה החדשה של ישראל. העובדות החדשות, בצירוף ההכרה הרבה בצדקתנו, תיצור מציאות חדשה. הסכנה הקיימת לישראל נעוצה דווקא בהסדר שלום-של-נייר. שנים כה רבות כמהים אנו לשיחות שלום, לשבירת חומות השנאה, עד כי נעשה הביטוי ''שיחות שלום'' למילת קסם... בתנאים הקיימים ניאלץ לוותר על שטחים ניכרים בכל משא-ומתן. תמורת ויתור כזה נקבל חוזה שלום. ערכו של חוזה שלום מסוג זה יהיה מפוקפק מאוד. ודאי תהיה בו הבטחה חגיגית לקיום יחסי שלום, וייתכן שיהיו בו אף הוראות לגבי קשרי מסחר, תיירות וכו' אך מי לידינו יתקע כי חוזה כזה לא יופר כשם שהופרו הסכמי שביתת הנשק מי יערוב לנו כי חוזה כזה לא יהיה רק מכשיר להשגת יתרון טקטי כדי להכין מחדש מלחמה בישראל בתנאים טובים יותר למדינות ערב'' | |||
_new_ |
אמנון רובינשטיין הוא שמאלני שונה. | |||
|
|||
קיימים גם כמה שמאלנים שפויים בעקר כאלה אשר אינם נתמכים ע''י אגודת האנטישמים הבין לאומית . | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |