פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=99577
מר מנדס כתבת דברים חשובים מאד - ושאלה לי אליך
אברהם שלום (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 1:01)

ההנהגה הישראלית רימתה את הצבור בהצגה של משא ומתן. לבקור סאדאת בארץ קדמו דיונים של דיין או נציגיו עם נציגי סאדאת וניתנה לו התחיבות לנסיגה מלאה מסיני.

להתחיבות הזאת לא היה בסיס מוסרי. סיני לא היה חלק אנטגרלי של מצרים . סיני היה זירת קרבות של יותר ממלחמה אחת ונשאר בידי ישראל לאחר שמצרים הפרה את הסכמי הפסקת האש של מלחמת ששת הימים וגם ההסכם לסיום מלחמת ההתשה.

הישראלים לא יכלו להאמין כי נשיא מצרי ישפיל עצמו ויבוא לבקור בישראל. זאת היתה כמובן גישה גלותית , ןבגין לא היה חפשי ממנה למרות טענתו לקיים את מורשת ז'בוטינסקי.

שאלתי אליך - האם זכור לך כי גנרל מצרי פרסם בזכרונותיו כי סאדאת היה מסכים לחתום על הסכם תמורת חצי מסיני - עד אל עריש? זה הגיוני מאד - מה הפריע לו לחתום על פיסות ניר ולקבל בקלות שטח עצום שלא הצליח לכבוש במלחמה - הרי הוא תמיד יכול לבטל את השלום עם ישראל לאחר קבלת השטח. מצרים ביטלה את השלום - יש מלחמה קרה, קרה אך יותר חמה מן המלחמה הקרה שהיתה בין ארה''ב ובין ברית המועצות. מצרים אינה פותחת במלחמה אך מחכה לשעת כושר. בינתים היא נוהגת כמדינת אויב כפי שהיטבת לתאר במאמרך המעמיק ועל כך תודה לך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=99617
חצי האי סיני לא היה מצרי
שמעון מנדס (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 21:47)
בתשובה לאברהם שלום

אברהם, ראשית אענה לך על השאלה האחרונה: לא זכור לי שקראתי שסאדאת היה מסכים לחתום על הסכם אתנו בתמורה לנסיגה מחצי סיני. זה גם לא תואם את הצהרתו הפומבית כי הוא מוכן להקריב 1,000,000 חיילים כדי לשחרר את סיני.

איפה נפל בפח הצבור הישראלי, שהתייחס אל סאדאת כאל משיח השלום ? הצבור שלנו לא ידע כי משה דיין, בשליחותו של מנחם בגין, נפגש במרוקו עם שליחו של סאדאת, חסן תוהאמי - וכאן הבטיח דיין לתוהאמי את הכרתה של ישראל ברבונות המצרית המלאה על סיני. הוא לא הבטיח נסיגה מלאה. בימים ההם בגין עדיין השתעשע באשליה שסאדאת יסכים להחכיר לישראל את חלק מסיני.

אשר לבטול הסכם השלום, הרי סאדאת עצמו אמר זאת, מיד לאחר החתימה על הסכם השלום: ''מסכן מנחם, אני קבלתי את סיני והוא קבל פיסת נייר'' = مسكين مناحيم , انا استلمت سينا وهو استلم حطة ورقةظ

כאשר סאדאת בא לירושלים הוא ידע שיש לו 90 אחוזים צסיני בכיס. הוא בא להבטיח את עשרת האחוזים הנוספים.

עד לשנות ה-‏30 של המאה הקודמת מצרים לא התייחסה אל סיני כאל טריטוריה מצרית. יתרה מזו, מצרים לא ראתה את עצמה כחלק מן הערבים החיים ''מזרחית לסואץ''. לאחר שראש ממשלת עירק, נורי אל-סעיד, פרסם את תכנית אחוד העולם הערבי בהנהגת עירק, תכנית שנקראה ''הספר הכחול'', הזדעקה בריטניה. היא נבהלה מהרעיון שעירק הקיצונית תנהיג את העולם הערבי. ולכן היה זה שר החוץ הבריטי, סיר אנתוני אידן, שדירבן את מצרים לתפוש מנהיגות במקום עירק. זה קרה לקראת סוף שנות ה-‏30.

מצרים עדיין לא מהרה להגיב בחיוב לקריאתו של אידן. והוא פנה אליהם שוב. רק לאחר מכן יצאה מצרים בתכנית ''הליגה הערבית'' בתמיכתה המלאה של בריטניה. ורק אז מצרים החלה להעניין בנעשה ''מזרחית לסואץ''.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.