פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה למוטקה צביאלי, 04/08/02 21:18)
http://www.faz.co.il/thread?rep=7230
מוטקה יש קשר
אליצור סגל (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 22:10)
בתשובה למוטקה צביאלי

לק''י
מוטקה אולי יש קשר בין מה שאנחנו מדברים באשכול הזה לבין הדיון שיש למטה על התנ''ך האבוד. מהדברים של אלי אשד למדתי שהארכיאולוגים מכחישים את קיומו של משה של יהוע בן נון של דוד ושלמה של מוחמד וכנראה דם של ישו.
נקביל זאת למשהו דומה המוכר לי - על הרמב''ם יש לנו תעוד עצום ואנו יכולים לעקוב אחרין כמעט מלדתו ועד מותו. אף על פי כן יש חורים למשל ההשערות סביב שנת לדתו נעות בטווח של חמש שנים ושל שנת מיתתו נעות בטווח של עשר שנים. אנו יודעים שהיתה לו אחות אחת אבל אולי שתים אולי היתה לו בת שנפטרה בקטנותה ואולי לא. אבל החור הגדול ביותר הוא שנראה שהרמב''ם מעיד על עצמו שהוא רופא של הסולטאן אבל במסמכים מוסלמיים בני התקופה אין שו איזכור לאשיות המזכירה את הרמב''ם. אז מה המסקנה? הביקורת הנמוכה תגיד שהרמב''ם בטח שיקר או סתם הזה בהקיץ. אבל הביקורת הגבוהה בטח תגיד שבכלל לא היתה אישיות כזאת אלא היו מספר אנשים שאגדות עם חברו אותם יחד עש שהצטיירה הדמות שאנו קוראים לה ''רמב''ם'' אבל במציאות הוא מעולם לא היה.
לדעתי הבעיה נמצאת אך ורק בראשם של הארכיאולגים שמרוב עיסוק בזוטות ושטויות שכחו את התמונה הגדולה.
משהו דומה קרה לאנשי אוסלו - מרוב התרגשות מכל קוקטייל ומכל חיוך של הערבים הם פשוט שכחו את המציאות ממש כמו האריכאולגים שמרוב עיסוק בחרסים שכחו שיש מציאות מערבר לחרסים.
לפני שדנים על מדיניות גדולה נוסח אורי צריך להזיר את השכל הישר המינימאלי - הקומון סנס של האנגלים.
אליצור
http://www.faz.co.il/thread?rep=7241
אליצור:נכון. אנחנו לא מבינים. ועוד בעניין הרמב''ם
מוטקה צביאלי (יום ראשון, 04/08/2002 שעה 23:42)
בתשובה לאליצור סגל

פעם נתבקשתי לדרוש בערב שבת באחד הישובים בבקעת הירדן. דוקא, פרשת ראה (השבוע). בין השאר אמרתי: דעו לכם, מעבר לשולחן ולסלסלה עם הפירות, ולדמדומי השקיעה בשארם-א-שייך או בטאבה, איפה שזה היה, שלידו ישב אמנון ליפקין שחק (זה שמו?) מולו ישב אויב! ונביל שעת' שמו (זוכר?) זה מול זה. כשהרמטכ''ל לשעבר חזר מפגישה זו, מה הוא הצהיר? :''בטאבה מצאתי חבר!''. איזה ג'נטלמאן,הוא מצא חבר! אם אני הייתי יושב שם ,מעבר לפירות ולשתיה,הייתי רואה אויב! אויב רע! מושחת! נציגו של השטן! זה שהתותחים לא יורקים אש וקני הרובים אינם בוערים..זה זמני והלוואי שאתבדה!''
בהמשך, ראינו הליקופטרים, וועידות שארם א-שייך, שטיחים אדומים, גינוני הכבוד בין ברק לאבו עמאר מי יכנס ראשון ,קבל המצלמות ולעיני העולם, הרי הכל פטפוטים. אם כבר שיחות,אז השיחות עם המצרים ב101עם גאמסי מהצד שלהם ואהרל'ה יריב מהצד שלנו היו ברמה הרבה יותר גבוהה והיה עם מי לדבר. בנביל שעת' חבר הוא מצא,הליפקין הזה...
אני ממש יוצא מעורי ומגדרי..האם אנחנו ''נחנך'' אותם לא להרוג ולהגמל מהטרור. הם קבלו ''פרס נובל'' (כמו פרח ..ציץ נובל) מה עשו עם זה? הרי זה בושה לפרס ולמנוח שעל שמו נקרא הפרס. פרט לזה,אליצור, אתה יודע כמה פרסי נובל קבלו הערבים מאז 1910 כשהתחיל הפרס להיות פרס? קדחת! הערבי הראשון שקיבל את הפרס היה אלברט קאמו ב1957 לערך. והשאר עוד שבעה,סך הכל 8 מהם אנואר סאדאת ואבו עמאר. הם כמעט 20% מאוכלוסית העולם ואנחנו 0.2% מאוכלוסית העולם וליהודים בעולם העניקו,עם כל הפוליטיקה והאנטישמיות למעלה ממאה וחמישים פרסי נובל (יש לי את הרשימה באיזה מקום).

ובעוד עניין. בעניין הרמב''ם. העלית נושא מעניין. נכון שאת הפרטים על שירותו כרופא בבית הסולטאן אנחנו מוצאים בכתביו על כמה שהוא עייף כשהוא חוזר משם ו''אני חוזר מאל-קהירה ואני שוכב על הפרדה אשר לי ...כל העם ניצב עלי''. וכמו כן ב''אוצר ישראל'' חלק ג' דף 180 עמוד פנימי שורה חמישית מלמטה והמשכה בדף 181 וז''ל: ''אמנם עוד סיבה אחרת עזרה על יד הרמב''ם להגיעו למחוז חפצו זה. אחרי מות אשתו הראשונה לקח לו לאשה א בת אבול-מאאלי,שהיה איש סודה של אחת מנשי השולטן סאלאדין,אמו של הויזיר אל-פצאל. משאתו זאת נולד לו בנו ר' אברהם וע''י השפעת חותנו עשהו אל-פצאל רופא בחצר המלכות,והעלהו לגדולה ויקצוב לו שכרו מאוצר המלך''.
אבל ראיתי גם במקורות אחרים שהיו רופאים בני דורו, מוסלמים באמונתם, ואחד מהם שהיה שונא אותו (שכחתי את שמו,וודאי אתה מכיר את שמו) שאמר: ''גדול הרופא הזה (בדברו על רופא מוסלמי ידוע) שהוא מרפא את הגוף, אבל בן-מימון גדול ממנו שהוא מרפא את הגוף ואת הנפש'' . על זה שאנחנו לא מוצאים סימוכין לשרותו של רבי משה בחצירו של צלאח-א-דין, אפשר שבשינאתם אותו ואת היהודים בני זמנו השמידו המוסלמים כל זיקה וכל תיעוד אשר יכל לשפוך אור על הנושא הזה.
נושא לידתו גם מעניין שכן כד הוינא טליא למדוני בדיי''ש (דברי ימי ישראל) שהוא כן נולד בי''ד ניסן,ערב פסח בשעה אחת אחרי חצות היום ושליש השעה, משהו כמו אחד ועשרים בצהרים (אם לא השתמשו בשעות זמניות) וזקני הדור זכרו אותו הרבה שנים שכן הוא ניחן בכשרון נדיר.
אם כל אלו הפרטים אינם אלא קשירת כתרים לאישיות ממוצעת ול''יצירת'' דמות מיוחדת, אז קשה לי כל ענין המפרשים,הראב''ד בעל ה''השגות'', מרן ה''בית יוסף'' בעל ה''כסף משנה'' ורבי יעקב כולי בעל ה''משנה למלך'' שדקדקו בדבריו ומדבריו תילי תילים והרים של הלכות.
להפ לא הית מסורת שהיה קיים כזה אדם? אתמהה.
בקיצור,נושא מעניין העלית. ידידי החשוב.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.