פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=173911
למה שלמה גזית תמיד מפתיע לרעה?
בצלאל פאר (יום ראשון, 22/06/2014 שעה 19:18)

מסתבר שכמו שיראל למדה להתמודד עם תנאי מזג האויר, המחסור במים והמדבר, כך אנחנו מתמודדים עם שכנינו שאינם רוצים אותנו כאן.

היום ישראל אינה ''עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'' אלא להיפך, איננו בודדים, למרות הכל. ואנחנו מתחשבים בגויים יותר מדי, ובאופן לא רציונלי.

יותר מישראלי אחד ביום אומר לי ''אבל מה אמריקה תגיד?'', ''מה אירופה תעשה?'' כל פעם שאני מעלה דרך פעולה אפשרית נכונה בעבור ישראל בנושא מדיני-ביטחוני כזה או אחר. למה רק הישראלים תמיד שואלים קודם ''מה הגויים יאמרו?'', הרבה יותר מאשר כל עם נורמלי ושפוי?

למה דרך פעולה מדינית או צבאית של ישראל צריכה קודם כל להתחשב באינטרס של מדינות אחרות באזורינו לפני האינטרס שלנו?

לכן, עלינו להתחשב בגויים, אבל מעבר להתחשבות קודמת ומועדפת לגבי האינטרסים וטובת ישראל. התחשבות מרובה מדי ב''דעת אירופ]ה'' בכל עניין מאיצה את הרצון האירופאי להתערב במדיניות הביטחון הישראלית, בדרך שהם אינם מתערבים אצל שום גורם שלישי אחר. צריך לעצור את זרם ההתקרבנות הישראלית מרצון, ולגבש מדיניות ביטחון לאומית רחבה שתיקח את כל האינטרסים של ישראל, ותייצב אותם לטובת ישראל, קודם.

נכון שעלינו לחפש כל העת פרטנרים ערביים לשלום, אבל אסור לנו ללכת שבי אחר שקר השלום, כמו שהלכנו כברת דרך ארוכמה מדי אחרי זנב הפלסטינים, והללו השיבו פנינו ריקם.
הדחליל אבו מאזן לא רוצה שלום ויותר מזה אינו יכול לתת שלום. הוא מייצג רק את עצמו, וגם עצמו מדבר על המשך 'תורת השלבים' (לכן הוא מדבר על נסיגה לגבולות 67' וקבלת עקרון ''זכות השיבה''). אבו מאזן חסיד הזרם המדיני, וחלש בניהול מאבק אלים. הוא בנה את דמותו כשוחר שלום, ולכן זו התחפושת החזקה ביותר שלו.

השאלה למה עלינו להצהיר שאיננו פוסלים את החמאס והחזבאללה כשותפים לשלום? במה הצהרה כפי שמציע שלמה גזית תשרת את השלום עצמו? הרי באמירה שהחזבאללה והחמאס כשרים לשלום, אנחנו מבטלים את העקרון שהם צריכים להפסיק עם דרך הטרור שמטרתה להשמיד את ישראל. אינני מכיר שום מדינה דמוקרטית רציונלית שאמרה או אומרת שהיא מוכנה לשלום עם גרום/מדינה הפועלת להשמדתה!!!!! אולי שלשלמה גזית יש דוגמה לכך?

על מה שר החוץ שלמה גזית ידבר עם ראש ממשלת פלסטין חאלד משעל? על תיאום צעדי ההשמדה של ישראל? במה סאדאת רלוונטי לסיפור הפלסטיני? עם מצרים לא היתה לנו מחלוקת קיומית - כאילו ישראל בעצם קיומה חיה על משאבי האומה המצרית. ערביי ארץ ישראל טוענים ''כולה שלי'' ואינם מוכנים להתפשר. אלה המדברים על נסיגה ישראלית לגבולות 67', אינם טוענים שזה סוף הסכסוך. כוונתם להמשיך את המלחמה מהקו החדש הזה, את תהיה ממשלה ישראלית אווילה שתאמין לפלסטינים. הרי שלם כך נועד ''זכות השיבה''. כדי לגבות את הכל באמירה הצהרתית-משפטית, אין שום פלסטיני שמוכן להכיר בזכות [ ב ז כ ו ת ] היהודים למדינת לאום משלהם בפלשתינה (להבדיל מהכרה דה-פקטו בקיומה, שאיננו מבטא הסכמה לקיומה, ובהחלט מתיר להם להמשיך את מלחמת השמדת ישראל).

אינני מתפלא ששלמה גזית כראש אמ''ן לא חזה את הגעת סאדאת לישראל, ואפילו שביומיים לפני הגעתו שדבר הגעתו כבר נודע לכולם, עדיין שלמה גזית הסית את הרמטכ''ל מוטה גור שיתכן שלא סאדאת יגיע, אלא איזשהו כוח צבאי מתאבד שיירה אש מהמטוס הנוחת על הצמרת המדינית והחברתית הישראלית, ואולי מצרים אפילו תתקוף את ישראל במטוסים. עד ככה היה שלמה גזית מרוחק מקריאת המציאות. השאלה היא האם מציאות זו השפיעה על דרך חשיבתו מאז ועד היום? לא להאמין לערבים כשהם אומרים אמת, ולהאמין להם כשהם משקרים?

החמאס והחזבאללה הם אויבים מרים של ישראל וישראל חייבת ללחום נגדם בשעות מבחן ולהמיד ככל הניתן מכוחן. ישראל חייבת להילחם מלחמת חורמה בצבאות העממיים האלה, שמשמעותה הרבה הרג והרס בעזה ובלבנון, לשהם יפתחו במלחמה. אבל שלום עם אוייבים כאלה? לעולם לא יהיה, עד שהללו יפָסקו מהעולם.

אם אבו מאזן לא רוצה לנהל מו''מ עם ממשלה בה יושב ''הבית הלאומי'' שלא ינהל שיחות. הוא לא ניהל שיחות 5 שנים. אבל ניהל שיחות כש'הבית היהודי' היתה בממשלה. השיחות התפוצצו לא בגלל התנהלותה הדפקטיבית של ציפי לבני, שזה סיפור לעצמו, אלא בגלל שהפלסטינים מתקשים למכור את העקרונות עליהם הם עומדים: נסיגה מלאה לגבולות 67', חזרת הפליטים (הגדרתם לפליטים שונה מההגדרה המשפטית המקובלת בעולם ולכן היום במקום שיהיהו כ-‏200 אלף פליטים לכל היותר, יש 5 מיליון פליטים), ישראל תהיה ''מדינת כל אזרחיה'' אבל 'פלסטין' תהיה המדינה הפלסטינית בלבד בלי שום יהודי בגבולותיה. אז עם תנאים כאלה, מה הפלא שאפילו ציפי לבני לא מצליחה?
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.