פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=173395
הכל הפוך על הפוך אצלם
בצלאל פאר (יום רביעי, 19/03/2014 שעה 21:20)

מצמרר לשמוע מגזית שהוא מתנה את ציונותו בהיותה של ישראל מדינה יהודית בשעה שטענה זו נולדה די מאוחר אצל השמאלנים שלנו. פעם הם עוד דיברו על שלום בערגה ובכיליון עיניים. היום הם מוכנים לכלות את מדינת היהודים!

וביחד עם זאת הוא לא מבקש מאוייביה של ישראל שנאבקים על אותה כיברת ארץ איתה לא תובע מהפלסטינים להכיר בזכות קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, בעוד שהוא לא מתנגד כלל להכרה במדינה הפלסטינית כמדינת יודנריין. הרי אין הסכסוך שלנו עם ערביי ארץ ישראלדומה לסכסוכים אחרים עם הסורים, המצרים, הירדנים והלבנונים משום שאין לנו סכסוך איתם על חלקי אדמת מולדת. יש לנו ויכוח עם ערביי ארץ ישראל, הנקראים כיום פלסטינים, על רצונם להגר לתוך ישראל כתנאי לשלום, בשעה שהם מקימים את מדינתם החדשה ומדינתם הישנה יותר – ירדן – כבר קיימת כמעט 70 שנים.

למעשה יש כאן סכסוך א-סימטרי על אותה כברת ארץ קטנה. ואם הפלסטינים לא מקבלים את זכותב של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, משמע הדבר שמבחינת ההסכם הם יוכלו בהמשך, לאחר מימוש השלב הנוכחי של השלום, להמשיך את המאבק לנגיסה נוספת בישראל, בין אם בטרור, בין אם 'בזכות השיבה' בהסכמה או בכפייה (המשך הסתננות פלסטינים לתוך ישראל כמו הגל הגדול שהחל לאחר הסכמי אוסלו 1994). וכיצד תוכל ישראל להתגונן? הרי השלום נעשה עם ''מדינת כל אזרחיה'', ואופיה של המדינה אמור יהיה להשתנות לפי משקל הדמוגרפיה הפלסטינית. כלומר, ירדן היא מדינה ערבית, פלסטין מדינה ערבית וישראל היא יוצאת מהכלל – מדינת כל אזרחיה. משמעות הדבר שהסכם שלום יהיה רק שלב נוסף ב'תורת השלבים' שכתה אבו מאזן בהשגחת ערפאת ב-‏1974 והלאחר מכן המאבק ימשיך, אבל בתנאים טובים יותר לפלסטינים. מנגד, הכרה בישראל כמדינת העם היהודי תשלול מהפלסטינים כל דרישה להמשך מימוש 'זכות השיבה' ולמעשה גם את ההצדה להמשיך להילחם בטרור נגד ישראל. לכן הפלסטינים עומדים על 4 ונובחים שלא יקום ולא יהיה והם לא מוכנים לשים מוקש לעצמם במימוש אסטרטגיית השלבים להשמדת ישראל.

מצער ביותר שראש אמ''ן לשעבר שהיה גם מתאם הפעולות בשטחים לא מבין דבר בסיסי כזה. מנגד, מה הפלא שישראל כשלה בכל מבחן מדיני בסוגייה הפלסטינית עד כה, אם אלה היו מקבלי ההחלטות?

האם גזית יכול להסביר למה הכרה פלסטינית בקיומה של ישראל כמדינת העם היהודי הוא רף כל כך גבוה? חמה זה ''חבלה בחזון המדינה היהודית''? איך הוא מקשר בין הכרה פלסטינית בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בגבולות מוסכמים מעידה על הכרה ב''חזון ארץ-ישראל השלמה, מדינה המשתרעת מן הים עד הנהר''? הרי באותה מידה ישראל צריכה לטעון שהכרתה בהקמתו של מדינה פלסטינים לעם הפלסטיני היא למעשה הכרה בזכות המפלסטינים למדינה מהנר לים ! מכאן שיראל חייבת לא להסכים להקמת מדינה פלסטינית אם חפצת שלום וקיום היא.

גזית גם טועה באמירתו שהמשך הסכסוך יפגע במדינה היהודית והיא תהפוך למדינה דו-לאומית. כיצד בדיוק זה יקרה? הרי את זה אמרו שוב שוב אותם אנשים בשלושים השנים האחרונות וישראל לא ממש נפגעה, אלא להיפך היא התחזקה מדינית וכלכלית. אין שום ממש באיום על ישראל שהיא תהפוך למדינה דו-לאומית, וההיסטוריה מלמדת שתמיד היו מאיימים, אפילו דמוגרפים מדופלמים, שתמיד טעו. אבל לא ברור למה גזית חושב שבהמשך הסכסוך יהיו בישראל יותר ערבים מאשר במצב של שלום עם 'זכות השיבה' החלקית שברור שהיא תגלוש ותתרחב למרות ההסכם?

שוויה של הצהרה פלסטינית בהכרה היא תעודת ביטוח לסיום הסכסוך ואי דרישה ל'זכות השיבה' למדינת הלאום היהודית. מציאות של אי הכרה תתפתח בודאות להמשך הסכסוך.

גזית מתבלבל בהגדרת הגבולות שלו כשהוא מכנה את הגבולות הנוכחיים כ''גבול היסטורי'' (אם הוא מתכוון לממלכות ישראל ויהודה או לבית שני אז הגבולות של היום לא תואמים לגבולות השונים של אז) ונסיגה ל'גבול מצומק' (האם הוא מתכוון לגבול 67'?) כאילו אין לנו החלטת או''ם 242 שמדברת על ''נסיגה משטחים'' ולא ''נסיגה מ-ה-שטחים''. למה הוא מתעלם מכך שהפלסטינים עומדים רק על נסיגה מלאה לגבולות הפסקת האש של 1949 ? מכתיבתו ברור שגזית יודע זאת היטב וגם מקבל זאת, אם זו תהיה העמדה הנחרצת והבלתי מתפשרת של הפלסטינים, מה שזה כך.
גם לא ברור על איזה אפרטהייד מדבר גזית! הרי ערביי ישראל הם כבר אזרחי ישראל, אז למה הוא הוא מעלה שאלה לאזרחותם? אולי הוא מתכוון לפלסטינים הנוספים שהוא מסכים שיזרמו לתוך ישראל בתירוץ של 'פליטים חוזרים' ובכך הוא מחבל בטענת עצמו על האפשרות שהערבים יהיו הרוב בתוך ישראל הקטנה? לדעתי הוא יורה לעצמו ברגל, לפי הגיונו.
אם פקידת או''ם בכירה רימה חאלף הונאידי (ראשת הועדה הכלכלית סוציאלית למערב אסיה, כלומר, מדינות ערב. היא פוליטיקאית ירדנית פלסטינית) אומרת ש''עמדת ישראל הנחושה להכרה בה כמדינה יהודית ... היא מדיניות אגרסיבית שנועדה לשבש את הלכידות הערבית במיני-מדינות ערביות סקטוריאליות''. ועוד ''המסוכן ביותר מהפוליטקה הזאת היא מנחישותה של ישראל שהיא מדינה יהודית, שפוגעת בזכויות של ואוכלוסיות המקוריות של המוסלמים והנוצרים ומחיה את הקונצפט של טוהר אתני ודתי של המדינה, שגרמו לסבל אנושי מחפיר במהלך המאה העשרים.''. כלומר, דרישתה של ישראל להיות מוכרת כמדינת העם היהודי עם מיעוט ערבי שווה זכויות היא גזענית ודרישת הפלסטינים להיות מוכרים כמדינת הפלסטינית ללא יהודים בכלל היא צדק היסטורי. זוהי הצביעות בהתגלמותה והכרה שישראל תמיד תהיה אשמה עד שהיא תיעלם. http://www.escwa.un.org/about/oesspeeches.asp?ID=146 . וזאת למרות שבהחלטת או''ם 181, ''החלטת החלוקה'', מ-‏29 בנובמבר 1947 מוזכרת ''מדינה יהודית'' 30 פעם! http://www.yale.edu/lawweb/avalon/un/res181.htm הערבים לא הכירו בהחלטה זו ולא בשום החלטת או''ם מאז ועד שנות ה-‏70 בעניין ישראל. את הנעשה אין להשיב, אבל את מה שלא נעשה, עדיין אפשר לשעות. אז עכשיו האין זה ראוי ונדרש שהם כן יכירו בישראל כמדינת העם היהודי?
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.