פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=169875
בדרך הניצוץ
בצלאל פאר (יום ראשון, 06/01/2013 שעה 19:55)

סביר שלא תאונת-דרכים במקרה הראשון ולא ''ביקורו המתוקשר של אריאל שרון בהר הבית'' הציתו את שתי האינתיפאדות, אלא הן רק היוו תירוץ. לפחות לגבי האינתיפאדה השניה יש בידינו עדויות שערפאת תכנן לחדש את המהומות עם סיום פגישתו עם אהוד ברק בוושינגטון (כן, בפגישה בה רואים את ברק מזמין את ערפאת להיכנס ראשון למבנה השיחות וערפאת התעקש שברק ייכנס ראשון, בסוף ערפאת נכנס ראשון וברק מיד צמוד אליו, וקלינטון משתעשע בצד). רק בשבוע שעבר סוהא ערפאת סיפרה לאל-ג'זירה שערפאת הורה לה לטוס לפריז עם ילדתם כדי להתקחק מסיכונים.
כלומר, האינתיפאדה פורצת לפי החלטה מגבוה, ע''י הארגון החזק בשטח. ביו''ש הפת''ח עדיין חזק יותר, הרבה בגלל שצה''ל, השב''כ והמשטרה פועלים בשיטחי B ן-C באופן מלא ופושטים לפי הצורך לשטחי A.
אינתיפאדה ביו''ש לא תהיה כמו האינתיפאדה השניה, ובודאי לא כמו זו שהיתה בעזה. כוחות הפת''ח חמושים רק בנשק קל, והם יכולים לייצר פיגועים יותר בפרופיל של הטמנת פצצות או מחבלים מתאבדים, פשיטות להתנחלויות, תקיפת מכוניות ישראליות ביו''ש. הצלחמה מיוחדת תהיה להם אם הם יצליחו להרחיב את תחום הטרור לתוך ישראל.
צריך לזכור שתנועת כוחות הביטחון ביו''ש קלה יותר מאשר היה בעזה. הרש''פ עומד לפני הכרעות קשות מבחינתו, לאחר שהחלטת האו''ם להכיר בהם כמדינה שבדרך לא מועילה להם בכלום, לא מקדמת את עניינם, גם אם נותנים לשגריריהם כיבודים של שגרירי מדינה. בסופו של דבר הרש''פ יצטרך להתאשת ולבוא ולדבר שלום עם ממשלת ישראל. עד כה אבו מאזן מתחמק ומתרץ ומנסה לנהל מדיניות עוקפת, כדי להוויח כמה קוביות בדרך, אולי, לקראת זה שהוא יתרצה או יילחץ לחזור לשיחות ללא תנאים מוקדמים. הצטרך לחכות ולראות. אינתיפאדה חדשה תפגע בהישגי הרש''פ ותיתן לישראל הזדמנות להכל בראש הנחש.

אם יידלק הניצוץ לפני הבחירות זו תהיה מכה קשה לשמאל. הישראלים בשעות כאלה מעדיפים את השיקול הבטחוני על כל דבר אחר, ולכן יתנו לממשלת ישראל את כל הנדרש כדי להגיב ולהכות בתשתיות הרש''פ והטרור ביו''ש. יתכן שדווקא משום כך אבו מאזן עוצר בעד אנשיו ומפרסם הצהרות מדיניות כאילו מתונות (''אני לא אחזור לצפת''.... אבל 4500 פליטי 48' יחזרו לצפת.... כמובן הם וצאצאם'').

מה בדיוק צריך להשתנות במדיניות ממשלת נתניהו? נתניהו קרא לאבו מאזן לחזור לשיחות אותן נטש בזמן כהונתם של אולמרט-לבני. נתניהו הפסיק את הבניה בהתנחלויות ל-‏10 חודשים לבקשת אובמה, נתניהו אמר לאבו מאזן לבוא בידיים נקיות ובלי דרישות קודמות לשיחות, נתניהו תמך בכל הסיוע הכלכלי לרש''פ - אבל אבו מאזן סירב לחזור והציב 3 תנאים שישראל חייבת לקבל אותם בתמורה לחזרתו לשיחות: 1) ישראל תסכים לסגת לגבולות 67'. כל בקשה ישראלית להחלפת שטחים תהיה רק לאחר מכן, אבל הפלסטינים לא מתחייבים להענות לדרישות. 2) על ישראל להסכים לעקרון ''זכות השיבה'' 3) ישראל לא תדרוש מהפלסטינים להכיר ב ז כ ו ת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי (במקביל להסכמת ישראל שפלסטין תהיה מדינת העם הפלסטיני). נתניהו ניסה לרכך את אבו מאזן, שלח אליו עשרות שליחים וראשי מדינות אבל אבו מאזן לא נסוג מתנאיו. אבו מאזן לא הראה שום ניצוץ שחזרה לשיחות היא העדיפות העליונה שלו.
אז איך בדיוק רוצה הכותב לפתוח במו''מ אמיתי ובגישה חיובית?
אבו מאזן רוצה להשיג הכל עוד בטרם השיחות מתחילות כדי שיהיה לו ברור מלכתחילה שהוא המרוויח הגדול, שהוא זה שלא ויתר מצידו לישראל. ומה על האינטרסים של ישראל? האם והיה והשיחות היו מתנהלות כך, אז על כל סעיף של אי-הסכמה הפלסטינים היו שוברים את הכלים, פורשים מהשיחות ופותחים בטרור, וחוזרים רק אם ישראל ויתרההיתה מוותרת מלכתחילה?
האם נחנך כך את הפלסטינים וגם נגיע איתם להסכמות ולשלום?

כלום ניתן למנוע את הניצוץ שבדרך? יש לכך סיכוי, כמובן, אם תשתנה המדיניות של ארבע השנים האחרונות, אם כן יפתח מו''מ אמיתי, ובגישה חיובית בין ישראל להנהגת אש''פ, מו''מ אשר יחזיר אמון ותקווה להתקדמות מדינית ולפיתרון.

בעניין זה לא חשובה ההידברות בין כוחות הבטחון של שני הצדדים אלא ההידברות בין ההנהגות המדיניות. ישנה הידברות די טובה בין צה''ל, השב''כ והמשטרה עם גורמים פלסטינים ממולם, והשת''פ מתקיים בשטח יום יום ברמה מסויימת. הבעיה היא לא לתת להם מחוות קטנות כל פעם (עד שהם יאכלו לנו את כל הלחם), אלא להבהיר לרש''פ שהם חייבים להחליט ולחזור לשיחות. השאלה עד כמה נוכל ללחוץ על אבו מאזן ולאלץ אותו לחזור לשיחות בלי תנאים מוקדמים.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.