פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=163320
הפיגועים אמש בכביש לאילת
יוסף אליעז (יום ראשון, 21/08/2011 שעה 1:56)

מה שקרה אתמול, בדרך אילתה, מדאיג מאד וחייב להדליק הרבה נורות אדומות.

היה מודיעין, לא בדיוק ספציפי. אני מניח שלא נאמר שם שהפיגוע יתרחש רק בלילה...

האם שכחנו שכבר ירו על אילת ועקבה משטח סיני? וזה עוד כשהיה משטר יציב במצרים.

שמעתי בטלויזיה את האלוף איתן, מפקד חיל האויר לשעבר, שאמר כי ניתן היה לפקח על הגבול היטב בעזרת מזל''טים.מדוע אלו לא הופעלו כאשר היתה התרעה רצינית? אין ספק- היו פה כשלים. שלא לדבר על הכשל המתמשך באי הקמת הגדר אחרי שנים של מעבר אמל''ח, סמים, זונות ופליטים מסתננים ללא סוף? אך נשוב לאירוע עצמו.

כאשר נודע על הפיגוע לא חשב איש לסגור את הכביש העובר לאורך הגבול בפני אזרחים. זו טעות שעלתה בחיי אדם.

בין הקורבנות- נפל לוחם אגדי מהימ''מ. יהי זכרו ברוך. אולם- כמעט וקרה אסון נוסף בקנה מידה לאומי: שר הבטחון, הרמטכ''ל ואלוף הפיקוד כמעט ונלכדו באש המחבלים. אילו נותר בחיים מחבל נוסף בזירה, היה חשש סביר שהצמרת הבטחונית שלנו היתה נרצחת שם.

כלום זהו אינו כשל בטחוני? מרוב גנראלים לא היה שם מ''מ אחראי אחד שיוודא שהשטח סטרילי בטרם יקוימו בו דיונים.

אני מאד בעד דוגמא אישית, בעד מפקדים שילכו בראש הכח ולא רק ידרבנו אותו מאחור. אבל בין זה לבין הפקרות או נטילת סיכונים מיותרים רב המרחק.

זה מזכיר לי אירוע מיותר אחר, בעת עימות עם הסורים שישבו אז בגולן, בכירי המערכת הצבאית, כולל הרמטכ''ל דאז, יצאו לשייט בסירה בכינרת, למרגלות עמדות התותחים הסוריות, למטרה לא מוגדרת של התרשמות. משהו בסגנון ''כולם בדירה אחת'' . לטוב המזל לא איתרו הסורים איזו הזדמנות נפלה לידם...

לגבי הכשרת מפקדי צה''ל אינני מסכים עם הבקורת, אבל האמור לגבי הפז''מ, המירוץ אחר קידום מהיר, עם כל מיני תעלולים שמטרתם לקדם אותך ולעצור מועמדים מתחרים - דומני ששברנו שיאים. ראה הקקופוניה סביב מינוי הרמטכ''ל והמפכ''ל האחרונים... הבקורת על ההדחקות לתפקיד הבא בטרם חיממת את הכסא שזה עתה זכית להתישב עליו נכונה מאד ! הדוגמא הקלאסית היא מיודענו אהוד ברק. קראו את ספרו של השר, אלוף יוסי פלד, שהוא רק אחד מרבים שכתב על כך.

אינני מכיר את הרמטכ''ל הנוכחי, הכרתיו מרחוק עת היה מפקד בסיס טירוני הצנחנים בשא-נור [סנור, ליד שכם]. לא אפרט פה מה וכיצד.

התרשמתי ממנו שהוא שר יפה, רץ יפה, מצטלם יפה, מומחה לנוסחי ''יזכור''. את הנוסח הוא שינה כאחד ממעשיו הראשונים כרמטכ''ל, בפזיזות, ללא צורך, בלי לבדוק ולהתיעץ. זהו מקרה? אולי.

אולי צריך קצת להצטלם פחות, לא צריך להופיע בכל תקרית. היתה לחימה בכביש לאילת. חבל שהיתה. אך כלום לא ניתן לסמוך על המ''פ בגיזרה? על מפקד הימ''מ? אפילו על מפקד הגיזרה?
האם היה צורך שאלוף הפיקוד והרמטכ''ל יפקדו אישית על הכוחות או יתערבו במשהו בניהול הקרב? אולי בשל נוכחותם במקום קבלו כל המפקדים שזה היה תפקידם ''רגליים קרות'' או נאלצו לתפקד ב''ראש קטן''? אוליבשל כך כמעט קפחו שר הבטחון,וקציניו הבכירים ביותר את חייהם? הרי כולם ראו חובה לעצמם להצטופף סביבם...

בכלל, בצה''ל בעלי דרגות גבוהות מבצעים תפקידים ומטלות שבכל צבא מסודר היה מבצע רס''ר טוב, או קצין בדרגת סרן.
אני זוכר שאחרי שהוצב גשר הגלילים על התעלה, במלחמת יום הכיפורים, מי שפיקד על הגשר אישית על הגשר עצמו היה קצין בדרגת אל''מ, ראיתיו אפילו מכוון את התנועה...

בכלל, גם התופעה שקצינים בדימוס ש''מריחים קרב'' מופיעים ביוזמתם, במדים, בשטח ומתחילים ''לנהל עניינים'', מיותרת. אינני מדבר על מינויו של רא''ל חיים ברלב כמפקד-על בחזית הדרום באותה מלחמה. מינויו היה מבורך, אם גם נתן סופית גוון פוליטי מאד לכל הפיקוד ולהכנסת שיקולים פוליטיים למערכה, כמו בשאלה: מי יחצה ראשון את התעלה- אוגדת שרון ''הליכודניק'' או אוגדת ''ברן'', אלוף אדן ''המערכניק''...חיים ברלב היה אז שר המסחר והתעשיה.

יש לנו קצינים טובים, בדרך כלל, והם עולים על מרבית הקצינים המרובעים בוגרי ''סן סיר'' הצרפתי או ''וסט פוינט'' האמריקאי. כדי להצליח כמפקד צריך כריזמה, אוחץ לב, שכל ישר, דוגמא אישית, אהבה למולדת ואהבה לחיילים שעליהם אתה מפקד. חיילים שלא מכבר נמנית על שורותיהם. שם אתה מתיצב ישירות לבית הספר לקצינים.

ראינו מרשלים דגולים שסרחו בשדה הקרב או שחששו להלחם, כמו גמלן או וייגאן בצרפת. ראינו שקצינים רבים הוחלפו במהלך הקרבות בשל פחדנות יתר, טפשות ומרובעות.
זה לא קרה הרבה בצה''ל, ונקוה כי לא יקרה.

הכשרת קצין, בחנת את כושוריו - תן לו למלא את תפקידו. העובדה שדרגתך גבוהה יותר אינה מבטיחה שתנהל את הקרב טוב יותר ממנו. הוא מכיר את השטח. הוא מכיר את חייליו. את יכולותיהם ואת מגבלותיהם. אם אינך סומךל עליו- מדוע מינית אותו לתפקיד?

צה''ל פיטר שני גנרלים מצטיינים משום שהרשו לבני משפחתם לנהוג ושיקרו בדיווח. אינני בטוח שהסילוק היה הכרח.אולי לא היה מנוס מכך. קראנו בעיתונות על דברים חמורים בהרבה שמטואטאים מתחת לשטיח.

הם היו צריכים להיענש. בכך אין ספק. השאלה היא אם דווחו אי-פעם שקרו בענין צבאי? האם לא הענשנו את עצמנו, את צה''ל, בסילוקם המיידי מהצבא?

אינני יודע מה קרה בצה''ל עם הקצין הרפז לפני שנולד אותו מכתב מפורסם. זהו צבא שרבים ממפקדיו נהגו הפקרות עם הנתונים או הנתונות לפיקודם. זהו צבא שבו התגלתה פרשת אל''מ דותן והמעילה הגדולה בחיל האויר. זהו צבא שמרגל רוסי הגיע למטכ''ל בימי בן-גוריון. זהו צבא ומשרד בטחון שנוהלו בזמנו על בסיס שיקולים פוליטיים, ואשר עד היום ראשיו מבזבזים הון עתק על מסיבות פרישה, על הזמנת מלונות יקרים לפמליות עצומות של שר בטחון הנוסע לתערוכת מטוסים בפריז, זהו משרד בטחון המחזיק משלחות רכש בזבזניות ומיותרות בחו''ל.

סליחה. התרחקתי מעט מהנושא, אך נסחפתי לשם בשל התגובות שנכתבו לפני. אעצור כאן.

אך הבה נזכור. צבא חייב להגן על מדינתו ועל אזרחיה.
מדינה ריבונית אינה יכולה או רשאית להפקיר את חיי אזרחיה לאש אויב. אם היא עושה כך היא מתערטלת מעצם זכות קיומה!!
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.