http://www.faz.co.il/thread?rep=160950 | |
כבר סתרנו את טיעונך שוב ושוב ואתה כשלת מלהתייחס לעניין | |
המסביר לצרחן (יום ראשון, 12/06/2011 שעה 18:09) בתשובה לדוד סיון | |
עזמי בשארה למשל מביע את דעתו הפרטית כפוליטקיאי ואינטלקטואל ערבי בפלסטין. זכותו, גם כמו שזכותו של שלמה זנד לטעון שהעם היהודי נוצר רק במאה ה- 19 (ושהוא לא מבסטו מזה, בדיוק כמו שבשארה לא מבסוט מזה שאומרים לו שיש 'עם פלסטיני'). עדיין אנחנו נמצאים במצב בו יש עם יהודי חדש ורענן מול אין ''עם פלסטיני''. העובדות שאין עם פלסטיני הם קובץ העדויות הפוליטיות, חברתיות, תרבותיות, דברים שאמרו, עשו או נמנעו מלעשות מנהיגי הערבים לאורך המאה ה-20.זה נכון שיש ביטויי לאומיות מובהקים יותר מאז שנות ה-70, ויתכן שאנחנו הולכים למצב שעכשיו מתהווה לנו עם פלסטיני ערבי. את זה נדע טוב יותר בעוד דור או דורותיים, לאחד שהסכסוך עם היהודים יחדל להתקיים ולהוות את הדבק המלכד של כל הערבים ושאינם יהודים. אם יהיה שלום אמיתי, השאלה היא מה ילכד את קהילות הערבים בפלסטין לעם אחד? לצערי ערביי ארץ ישראל צריכים את המאבק כדי לגבש את עצמם כקונטרה נגד ליהודים יותר מאשר להגדיר את עצמם. ובעצם עיקר רצונם הוא לסלק כל פונקציה מדינית שאינה אסלאמית. ראה מה קרה וקורה לכל הקבוצות הלא-אסלאמיות במזרח התיכון. סיכם את זה יפה בן דרור ימיני http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/482/564.html . ראה מה קורה ב''אביב הערבי'' בו ''עמים'' הורגים את עצמם לדעת, מתפוררים לשבטים ולחמולות בעיראק, לוב, מצרים, סוריה, לבנון, וכבר ירדן רוגשת. מכשיר המדינה והחלוקה המדינתית הסכמטית שציירו הכובשים הבריטי והצרפתי לא מתאימים למציאות בשטח. האנשים מתעוררים ונאבקים בתוך אותן מסגרות מלאכותיות. אנחנו נמצאים כרגע בתחילתו של שינוי פוליטי-דמוגרפי במזרח התיכון, שלדעתי יימשך שנים, בהם כוחות חדשים יגדירו את גבולות השבטים ואופיין של המדינות (כאשר בכל מדינה של היום יש משמעות אחרת לרוב מול מיעוטים. למשל במצרים המצרים הם רוב מוחלט ולכן שם השינויים הם מינוריים, אבל במדינות כמו לוב, עיראק וירדן למשל, ייתכנו שינויים מהותיים). | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |