פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=153964
אני אגיב רק בקצרה לשתי סוגיות שמעלה אבנרי
איתן אדיר (שבת, 25/09/2010 שעה 12:34)

שחושב שהוא צודק, יודע טוב יותר וגם משחק אותה כאילו הוא ''היה בעניינים'', אבל למעשה היה צינור פסיבי, צר ודל שמישות להעברת מסרים בין הישראלים למצרים דרך גורמים שלישיים. צינור לא מבין הרבה מהסובב אותו, מלבד שהוא יכול אולי לזכור את מה שעובר דרכו. היתר זו פרשנות אבנרית טיפוסית, שנוטלת צד אידיאולוגי ומסבירה מציאות לפי ראייתו והשקפתו ולא מדווחת על מציאות. לכן אני מציע לקחת את דיווחו, כאילו ממקור ראשון של אבנרי, בחשדנות ובהיסוס.

דבר ראשון, מצרים מעולם לא דיברה על לעשות שלום עם ישראל בתמורה לנסיגת ישראל מסיני לפני 1977. המצרים תמיד דיברו על הפסקת אש בתמורה לנסיגת ישראל, כאשר מעולם לא צויין גודל הנסיגה, אף שנטו להאמין שהכוונה היא לגבולות הפסקת האש הזמניים של 1948-9. השאלה היא האם גולדה היתה צריכה להאמין ולבטוח במצרים כאשר זוהי הצעתם, וישראל עומדת על עשיית שלום בלבד.
לטעמי, מצרים לא היתה בשלה לשלום עם ישראל ב-‏1973, וסאדאת התחיל להבין זאת רק ב-‏1976-7 כאשר תלותה הצבאית של מצרים עברה לידי האמריקאים, מצבה הכלכלי הלך והחריף וכוחות פנימיים אופוזיציוניים דרשו יותר פתיחות ושיתוף בחיים הפוליטיים.

דבר שני, מצרים מעולם לא זכתה להישג צבאי אמיתי מול ישראל. מה שאבנרי מתבלבל לומר הוא שלמצרים היתה הצלחה מבצעית בלהפתיע את ישראל, בגלל הסיפור הידוע על צמרת אמ''נית אטומה וחלודה. ההפתעה נתנה למצרים יכולת לכבוש את קו המעוזים וזהו. לתעוזים הם לא הגיעו.

ב-‏4-בפברואר 1973 פירסם סאדאת לראשונה את הסכמתו להסדר ביניים (ולא שלום! כולל לא בסופו של ההסדר!), בהציגו אותה כ''יוזמה מצרית חדשה''. הוא לא הביע נכונות לכרות חוזה שלום עם ישראל, הוא לא פירט את טווח הנסיגה שדרש מישראל ולא נקב במועדים מוגדרים כאשר דיבר על לוח זמנים. תביעת גולדה ודיין מהמתווך להבהרות נוספות ולהסכמת מצרים לשלום בסוף היוזמה, לא נענתה ע''י סאדאת.

למרות שצה''ל לא התארגן מראש למלחמה, ולמרות שכוחות המילואים הגיעו בטיפטוף ולא יכלו ליצור את החטיבות-האם המלאות ולהכנס בסדר ובתכנון למלחמה, לחמו חיילי צה''ל בגבורה ובתוך פחות משבוע עצרו והשמידו את הכוחות המצריים שממזרח לתעלה, תקפו ועצרו את הכוחות המצריים שממערב לתעלה. זה בהחלט לא 'ברברוסה', בה הנאצים בכל זאת גרמו נזק הרבה יותר גדול לכוח הצבאי הסובייטי ולמשק הרוסי. לרוסים לקח הרבה יותר זמן, וסיוע מאסיבי של נשק אמריקאי כדי להפוך את הקערה ולהכות בחזרה בנאצים.
ישראל עצרה את המצרים בעצם ביום רביעי, שהוא החמישי למלחמה, ומרגע זה היה מובן לכולם שהאיום לנפילת ישראל היה בהחלט מיותר, כי לא חשוב מה תכננו המצרים. המצרים לא חשבו אפילו על כיבוש כל סיני, ובודאי שלא האמינו שהם יכולים להרוס את ישראל, אלא רק רצו לבצע מחטף של הגדה המזרחית של התעלה, שתהווה אילוץ ולחץ להמשך נסיגת ישראל בתהליכים מדיניים, ובלי שמצרים תסכים לשלום.

ברצוני להזכיר לאבנרי ולמצרים שצה''ל סיים את המלחמה בק''מ ה-‏101 מקהיר ו-‏40 ק''מ מדמשק. צה''ל היה יכול להמשיך בלי שום מפגש עם אוייב ולהיכנס לקהיר ולדמשק (וזה כבר היה סיפור אחר מבחינה מדינית ומבחינה צבאית - של להסתבך עם אזרחים. זה עזה כפול 100!). אם זו גאוותו של אבנרי למלחמת אוקטובר, אז שייערב לו.

הצהרת המצרים, כי זכו בניצחון גדול, מביאה למסקנה, כי מבחינתם הושגו מטרותיה ויעדיה של המלחמה - נסיגת ישראל מסיני, כמה שנים מאוחר יותר. והמלחמה, הרוגיה ונזקיה כלולים במחיר של ''הנצחון'' הזה. הנצחון לא היה כתוצאה מהמלחמה או כחלק ממנה, אלא בשל שינוי המדיניות המצרית ב-‏1977-8, וקבלת קיומה של ישראל למציאות המצרית הפוליטית.
אבל אם המצרים באמת רצו שלום ב-‏1973, אז למה לא עשו זאת במחיר זול יותר יותר? סאדאת היה פשוט צריך לומר ''שלום'' ב-‏1973 כמו שאמר 5 שנים מאוחר יותר.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.