|
המפקד אליעז חוזר בפעם השניה על תגובתו
לדברי דוד סיון, בתקווה אולי שקולו הרועם
יקפיץ את משתתפי הפורום לדום. אך לבד
מהפעלולים האור קוליים חסר התוכן הענייני.
העובדות המעטות אך הידועות שאבנרי מעלה
במאמרו בנוגע לעמדותיו של הרצל אכן תומכות
בתזה שהציבור היהודי על הקהילות השונות בהן
חי במדינות אירופה עד לתחילת המאה העשרים
אינו מתאים להגדרה של לאום אלא של מיעוט דתי
או אתני.
אין בכך כדי לתמוך בטענה שאין עם יהודי, היות
והעם היהודי הגדיר את עצמו ככזה על בסיס הזהות
הדתית והאתנית במשך מאות אם לא אלפי שנים.
אך הביטוי 'עם יהודי' עושה שימוש שונה במונח 'לאום'.
ולראיה הבעיה האמיתית מאד הקיימת בישראל כיום
של הצורך בהגדרה מחודשת של רישום הלאום בתעודת
הזהות הישראלית. הגלישה האוטומטית לחפיפה בין
הגדרת הלאומיות והדת שניהן כאחת אינה פותרת את
הבעיה.
האמנציפציה של עמי אירופה ובהם היהודים הביאה
להגדרות חילוניות של המדינה המודרנית, הגדרות הנשענות
בהכרח על הגדרה של לאום שאינה חופפת את המונח הדתי-אמוני.
בישראל ובעבר בתנועה הציונית לא טיפלו בנושא באופן רציני,
והצעקות הפטריוטיות של אליעז וההאשמת אורי אבנרי בבגידה בעמו
אינן מקדמות את העניין כלל. |
