פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=141099
סתם אחד (יום חמישי, 29/10/2009 שעה 1:41)

ד''ר יובל ברנדשטטר, יישר כוחך. יפה שיצאת להגן על מי שמעז, בתוך משלט השמאל הקיצוני שנקרא אוניברסיטת חיפה, גם לחשוב בהגיון.דבריך נכונים בעיני.
אבל: יש כאן בעיה קטנה: מאז גלו בני-ישראל הלכה הארץ היפה הזו וחרבה. מוצא הנחלים לים נסתם ולא היה מי שינקז אותם. כמעט כל אזורי החוף מיפו צפונה היו לביצות בהן שרצו יתושי אנופלס נושאי-מלריה ושאר מרעין בישין. בהעדר ניקוז זוהמו המים בשפכים וגרמו לבילהרציה, כך גם בביצות החולה.לא היה מי שינקה או יסדיר ניקוי וניקוז בערים ובכפרים והגומן הפך לשלוליות ברחובות הבלתי סלולים. אפנדים החזיקו בקרקע וכמעט כל החקלאים היו אריסים בורים שלא הצליחו להוציא פרנסתם מן האדמה היבשה.בהעדר שלטון מרכזי תקין רבו הכנופיות והשודדים וכל דאלים גבר.
אולם התושבים בא''י היו בחלקם יהודים אשר אוסלמו בכיבוש המוסלמי, חלקם התנצרו בכיבוש הנוצרי במסעי הצלב. נכון, הם נטמעו בגויי הארץ ובפולשים לא''י ממצרים, סוריה, מהחורן ומסעודיה.אך האם זה לא קרה גם ליהודים שהלכו לגולה? מדוע התימנים כה דומים למוסלמים שם? מדוע לחלק מיהודי מזרח אירופה חזות סלאבית? מנין לנו ילדים בלונדיניים ותכולי-עיניים? העירוב נוצר בין מרצון- כמו גיור [הכוזרים מרוסיה?} ובין בשל פוגרומים ומעשי אונס. היו גם נישואי תערובת. כך התערבו בנו עממים אחרים.
בסופו של דבר - יש בערבים הפלסטינים הרבה דם יהודי. אני הפעם מתכוון לדם בעורקים ולא ל''דם על הידיים''. למרבה הצער יש גם כזה.
המלחמה בינינו לבין הפלסטינים היא במידה רבה מלחמת אחים, שהמפריד ביניהם היתה הדת ועתה גם שאיפות לאומיות. דומה הדבר למלחמות בצרפת בין קתולים לפרוטסטנטים, כמו ההוגנוטים, או למלחמת הדמים בין בני העם האירי, קתולים מול פרוטסטנטים. גם האנגלים טעמו את הטעם משיסד הנרי השמיני את הכנסיה האנגליקנית ויצא למסע רדיפות נגד הקתולים.עתה הערבים עצמם שוב במלחמות אחים, הסונים טובחים בשיעים בעיראק והשיעים כבק טבחו במוסלמים ובעיקר בנוצרים בלבנון.
אנו הקמנו כאן מדינה יהודית ואין לנו את הלוקסוס לוותר עליה. אולם אין ספק שאילו היתה מידה גדולה יותר של הפרדה בין דת למדינה היה קל יותר לחיות בשלום. הקנאות הדתית, מכל צד, הביאה רק שפיכות דמים ואומללות.
כל הנופלים נטמנים באדמה וטרם שמעתי ממישהו שהיה בגן-עדן וחזר לספר על קיומו.
אני מציע לא לבוז לערבים. הם הצילו את התרבות במערבית בימי הביניים החשוכים באירופה, ושימרו בכתביהם את שקלטו מתרבויות יוון ורומא. הם היו אבירי המדע. אלא שכאשר אירופה השתחררה מכבלי הכנסיה והחלה, בתקופת הרנסנס, לעסוק בתרבות חופשית יותר ובמדע, ולאחר מכן במהפכה התעשייתית, היא קפצה כמה קפיצות מדרגה בעוד שבמזרח המוסלמים קפאו על שמריהם.
עתה הערבים הם אויבינו,חבל, אבל דרכו של הרוב בישראל היא הדרך הנכונה: יש להגן על עצמנו ועל מדינתנו, מדינת היהודים בכל כח ובכל תוקף, אך תוך שאיפה לשלום, ללא שנאה וללא בוז.
בכלל: אפשר להלחם באויב כאשר אין ברירה, אך תוך כבוד הדדי ומניעת כל סבל מיותר. אנו שסבלנו כה הרבה- חייבים להטמיע זאת בחיילינו ובשוטרינו: עמוד על משמרתך, בצע תפקידך ביד רמה, אך לעולם אל תתעלל באלו שאתה משגיח עליהם או אפילו נלחם בהם.
בסופו של דבר אלו המתקראים פלסטינאים הם במידה זו או אחרת אחים שאבדו, כן, אני יודע שלא תאהבו לשמוע זאת, ממש כפי שגם הם לא יאהבו לשמוע זאת. לא תמיד אוהבים את האמת, אך האמת נותרת אמת. יוסף אליעז
http://www.faz.co.il/thread?rep=141111
מר אליעז היקר .
סתם אחד (יום חמישי, 29/10/2009 שעה 6:41)
בתשובה לסתם אחד

ראשית דבריך נושאים תעמולה בלי משים .
התקופה בין נפילת האימפריה הרומית במאה ה-‏5 לבין הרנסאנס במאה ה-‏15 נקראת ''חשוכה'' אצל אנשי הרנסנס שקראו לתקופתם ''מוארת'' . זה דבר לא נכון .
הייתה התקדמות תרבותית מהירה של שבטים ועמים שפלשו לאירופה . אלה לא הכירו את התרבות הרומית שבנויה על תרבות יוון . בתהליך מתמשך של למידה הם הפכו מאוסף של פראים-יחסית לנוצרים ורכשו את התרבות היוונית-רומית בתהליך מתמשך של לימוד וגם ברירת מוץ-מתבן .
הערבים-מוסלמים שהיו גיאוגרפית בין הודו ומזרחה משם ובין אירופה מערבה משם היו גשר תרבותי , אך הם עצמם היו בעלי תרומה נוספת קטנה מאד .

באשר לרדיפות היהודים , זה גורלם של זרים שהם מיעוט . זרים במראה , זרים בלבוש , זרים בדת , זרים במטען המוסרי והתרבותי . אף אחד לא רודף סינים !

מלחמות בין דומים-אחים הוא הדבר הנפוץ ביותר בטבע . התחרות בין דומים היא על אותו מקור אספקה .

תמיד התחרות היא בין זברות שאוכלות את אותו עשב ולא בין זברה וג'יראפה שאוכלים מזון ממקור שונה .
לכן הנוצרים שהם אנשים עם דת קרובה ליהדות רדפו את היהודים .

אריה עירן .
http://www.faz.co.il/thread?rep=141142
יש לך בילבול גדול בשני עניינים מרכזיים
גלעד היפתחי (יום חמישי, 29/10/2009 שעה 14:31)
בתשובה לסתם אחד

הערבים של ימינו בארץ ישראל אינם המשכם הישיר של עמי הביזנטיון וימי הביניים. הקטיעה האיומה היתה בעיקר בעשרות שנותיה הראשונות של ממלכת ירושלים הצלבנית. אז הם רצחו וגירשו גם מן המוסלמים וגם מן הערבים ואפילו גם מן הנוצרים האורתוכסים של ביזנטיון שנדחקו (הנוצרים האלה) למזרח הגדה המזרחית של ארץ ישראל.

יהודים ומוסלמים שלא הושמדו ברחו לערי מקלט בפריפריה מאלכסנדריה וקהיר ועד בגדד וגיאורגיה. גם ערבים נמלטו בעיקר למדבר הערבי ולבגדד.

כך שאין קשר ישיר בין מה שהיה לפני תחילת מסעי הצלב לבין מה שנוצר לאחר מכן.

2. מי שהצילו את התרבות המערבית היו מולסמים ולא ערבים. ערבים היו מוסלמי ערב (הסעודית) והם היו רק ההנהגה שהובילה את התפשטות האסלאם מהודו ועד ספרד. המוסלמים החדשים היו בני העמים העתיקים, בעלי התרבות היוונית שישבו בארץ ישראל, סוריה-ארם, אשור ובבל, פרס, בהרי הקווקז וגיאורגיה, וברחבי אלכסנדריה וטריפולי. כשקיבלו אלה את האסלאם בחרב הם הפכו למוסלמים אבל לא לערבים.התרבות היוונים עדיין היתה בדמם תרתי משמע והם ששימרו אותה בדיאלוג 'אקדמאי' מול תרבות המערב המתפתחת. כאן ראוי להזכיר שחשובי המתווכים, המלמדים והמתרגמים היו יהודים, כולל רבנים יהודים ידועים כמו הרמב''ם, יהודה הלוי (שכתב ספר פילוסופיה שהשפיע בדיעבד על התפתחות הנצרות לאגפיה), שלמה אבן גבירול, אברהם בר חייא ועוד . לא תראה בין המשכילים המוסלמים כמעט אף ערבי אחד!

דוגמה לאנשי מדע והגות מוסלמים: עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן א-סינא היה למשל טג'יקי-פרסי. אחמד אבן אחמד אבן רושד היה צאצא של קרתגאים שאבותי התאסלמו והגיעו לספרד. אבו חמיד מוחמד אל-ע'זאלי היה ממזרח פרס. מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי היה פרסי (היום אוזבקיסטאן). איבן אל-היית'ם היה בבלי שנולד בפרס ואת מרבית חייו עשה בקהיר. אבו נצר מוחמד אל-פאראבי ממוצא תורכי שלמד בבוכרה, שהה זמן מה בבגדד ועבר לחלב בצפון סוריה. אף אחד מהם לא היה ערבי !!!!!!!!!!!

כשהערבים השתלטו על בתי המלוכה האסלאמיים (בית עבאס, בית אומייה, וערבים התבוללו בתוךך העמים המקומיים נעצרה הקידמה בעולם המוסלמי. הערביות ניצחה את האסלאמיות. מעניין שעד המאה ה-‏19 מוסלמי בקהיר לא היה נחשב לערבי אלא למצרי מוסלמי אותו דבר למוסלמי שישב בדמשק. הערביות ניצחה כשהחלה לפרוח הלאומיות הערבית ונוצר קונגלמרט של 'עם ערבי' אחד היושב במזרח התיכון ובצפון אפריקה. תחושה של 'עם ערבי' ליוותה את הערבים עד סוף ימי נאצר.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.