פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=133582
מיכאל שרון: ניצחון הרעים
סתם אחד (שבת, 13/06/2009 שעה 13:00)

מול מבקרי הדרת הפלסטינים מהמדינה, מלחמת עזה ולבנון השנייה, יש הטוענים כי טורקיה (הכורדים) או ספרד (הבסקים) ודומיהם – קשים יותר, וכי בסרי-לנקה או דרום סודן ניטבחו יותר. אז מה רוצים מישראל?..
תשובה: שיעור ''הרשע'' הישראלי כלפי חוץ ממותן בדקדקנות בידי אנשים זהירים, החרדים להמשך הזרמת הכספים הזרים לישראל ולסחר החוץ. בהתאם, מלחמת עזה הופסקה בדייקנות יום לפני הכתרת אובמה.

ה''רשע'', ההדרה והנישול בישראל בעיקרם פנימיים - רמיסה וחוסר חמלה מאופק אל אופק.
מעטים האירגונים בישראל, החל ממוסד ממשלתי, אירגון חברתי במגזר השלישי, אירגון בירוקרטי, ועד למסעדה או דיסקוטק שרק נפתחו - שלא קורה לגביהם הדבר הבא: הכיוון בציר הזמן הוא של דחיקת האנשים מייצרי הערך, ותפיסת עמדות המפתח על ידי אנשים חסרי יכולת תרומה ממשית, תכופות גסי-רוח ומרושעים. מבחינת אקלים אירגוני, הרוח באירגון הופכת מסבירות בונה ופלורליזם אמיתי, לאוירה חשדנית כלפי חדשים וזרים, וביזוי אנשים הנתפסים כבעלי ערך. יש הקפדה על שיווק פנים יפות כלפי חוץ, למטרת המשך הסיוע והזרמת הכספים לאירגון. כך, פועל כאן מעין חוק אקרלוף (בכלכלה) מוטה, דהיינו - לא נותנים בשוק החברתי-כלכלי בישראל ערך ממוצע שווה לשחקנים בעלי-ערך ולשחקנים חסרי-ערך, אלא יש הטייה לתגמול-יתר של מעוטי-ערך, ותת-תימחור של בעלי הערך. מגמה זאת - התזוזה על הגרף שמאלה לכיוון חוסר הערך - היא מואצת, הרבה יותר מהמקובל בשווקים בעולם.
בקצרה, כמעט כל תהליך חברתי וכלכלי בישראל מתכנס באופן נוסק לנקודת חוסר הערך.
מהו מודל אקרלוף (חתן נובל בכלכלה)? האדם הממוצע, חסר הנגישות למידע אודות ערך, נותן ערך אחיד ממוצע ליצרנים בעלי מצויינות ולמשווקים נוכליים וגרועים. התוצאה: תת-תימחור של ה''טובים'', ויתר-תימחור של הגרועים. הטובים יוצאים מן השוק, הערך הממוצע זז לכוון ה-‏0 (שמאלה) ושוב חוזר התהליך, תוך סינון בעלי הערך, ויתר-תימחור של חסרי הערך. השחקנים הטובים יוצאים מהשוק, והרעים פורחים בו.
עבודתו הידועה ביותר של אקרלוף, ''שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק'', הדגימה כיצד מידע א-סימטרי בשוק (למשל, של מנהל פירמה מול המשקיע) יכול להביא לבחירה השלילית( Adverse Selection) שנגרמת מכשל השוק (בריחת היצרן הטוב עקב אי יכולת לתמחור נכון בגלל חוסר-המידע, והשארות הגרוע). ''הלימונים'' -כינוי בשוק המשומשות למכוניות פגומות.
כשאין לקבוע, עקב מצב אי-המידע, מי בעל ערך ומי מעוט ערך, מה עושים? לפי תורת האיתות ((signaling אנשים נוהגים לאותת, תוך שימוש בקונבנציות מקובלות, על כך שהם מכובדים, מרשימים, ולכן מוצריהם כביכול איכותיים. איך? גינונים מרשימים, דיבור איטי, רצוי בקול בס, מראית שקולה וכד'. הדבר הוא מכת מדינה בישראל, כאשר נוכלים רוחניים, פורעי-תרבות, פושעי מלחמה, שרלטנים ולא יוצלחים - לרוב הם בעלי דיבור רהוט ומרשים, וגינוני מכובדות מקיר אל קיר. ולמה במיוחד בישראל?
בישראל מתווספים לאי הסימטריה במידע (בין היצרן לצרכן) קריטריונים לא תקפים לשיפוט איכות (בגלל רמת הנירוטיות והכוחניות, הגבוהות יחסית, של האוכלוסייה, וטמטום הציבור על ידי המדיה וסוכני התרבות). והתהליך הזה מואץ, כאמור.
זו מגמה המנוגדת למגמה בעולם, שבו ההתפתחות ההיסטורית בציר הזמן של אירגונים היא ניצחון ''הטובים'', אם להשתמש בשפה פשוטה. ישראל היא מדינת ניצחון ''הרעים'', וכמעט כל מה שטוב ובעל ערך ממשי יוכחד לאורך זמן. מטעם זה, אף שישראל נותנת הטבות להגירה, 800 אלף מטובי המוחות, הגרו ממנה.

נובע מכך שישראל היא במידה גבוהה מדינת ביצור זכויות-יתר של אוליגרכיית-בינוניות ממאירה, בעוד חלקי אוכלוסיה נירחבים מודרים ומנושלים, תוך תת-ניצול משאבי אנוש. פועל יוצא נוסף הוא נישול הפלסטינים מקרקע והדרתם ממדינה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.