פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לסתם אחד, 29/04/09 20:01)
http://www.faz.co.il/thread?rep=131574
גם אלים וגם שטוח
סתם אחד (יום חמישי, 30/04/2009 שעה 3:53)
בתשובה לסתם אחד

אריה עירן,
אתה עוסק כבר שנים בנסיון לטעון שהעקרון
היחיד הפועל בחברה האנושית הוא
'כל דאלים גבר'.

מה שמצחיק בכל זה,
זה שאתה מציג את טענתך
כמבוססת על ההסטוריה והמדע.

וזו כמובן שטות גמורה (עד כמה ששטות
יכולה להיות מושלמת) היות
וסימן ההיכר המרכזי של התרבות
האנושית בכל תקופותיה וצורותיה
היא היצירה של חברה אזרחית המכוונת
לבלימה ועיקור של הדחפים החייתיים
הטבעיים כמטרה לנטרל ולמצע את
האיום הטבעי של אלימות שרירותית
או 'אבולוציונית'.

הנסיון שלך להעמיד את התיאוריה והפרקסיס
הפוליטיים והחברתיים על עקרון הישרדותי-דרוויניסטי
טהור מראה שהבנתך במדעים או בהסטוריה
האנושית מוגבלת ושטחית.

אחד המאפיינים המגדירים את הקיום האנושי בכל
התקופות (מיוון העתיקה, תקופת המקרא, ועד ימינו)
הוא המעבר בין 'מה שיש' (או 'הקיים')
לבין 'מה שיכול להיות' ('הרצוי').

תיאוריות המוסר מאז אפלטון ועד התועלתנים הבריטיים
מגדירות עצמן באמצעות ה'רווח' הזה בין הקיים והרצוי
או האפשרי.

תפישתך את התרבות האנושית מתעלמת לחלוטין מה'רווח'
הזה, כאילו שאתה טוען ש'מה שיש' זה גם 'מה שצריך להיות'.
הזהות הזאת בין המצוי לרצוי, מבטאת, בין היתר, יאוש עמוק
שהינך כנראה לא מודע לו. ולא אופתע לגלות שמי שמחזיקים
בתפישה זו של 'העולם שטוח' סובלים גם ברמה האישית
משתי תופעות הנילוות בהכרח לעמדה זו כלפי העולם:
דיכאון קליני, ואלימות כלפי הסובבים (והתנהגות אובססיבית
- כמי שכפאו שד).

יכול להיות שהטענה העירנית בדבר היות העולם שטוח
משקפת נסיון אישי 'קורבני' של הכותב, עד כדי עיוות והכפפת
תפישת העולם הכוללת למקרה האישי הפרטני.

הפיכת כל בני אנוש ל'קורבנות'
(''בכל מפגש יהיה א' עדין כי זה מה שהוא רוצה לעצמו''),
ול'מדכאים',
(''בכל מפגש יהיה ב' תוקפן כדי להשיג את רצונו''),
מייצרת תיאוריה חברתית
שכל הווייתה באלימות מתמשכת.

והצורך והרצון לנטרל את האלימות המתמשכת של ה'מצב הטבעי'
הם בדיוק המניעים שהביאו להיווצרותן של כל התיאוריות
הפוליטיות שאנו מכירים.

כך שאריה עירן אינו מתווה כאן את הבסיס העקרוני
לתיאוריה פוליטית-חברתית חדשה (או אפילו ישנה),
אלא דורס את ההסטוריה של התיאוריות הפוליטיות
במכבש דרכים עד כדי אבק דק.

לזה אני קורא אקט של טרור,
כי זה יותר מפחיד מאשר גורם
נזק אמיתי. אך זה גם מצביע על
הנזק הבלתי הפיך אצל עירן, שאיפשר
מלכתחילה את היווצרותה של
העמדה הזאת, האלימה והשטוחה
כאחד.

וגם ברמה הבסיסית של הצגת ה'תזה' עצמה,
עירן פונה אלינו באופן תמוה משהו:
כאילו הוא אומר,
'זה מה שיש' - כך העולם פועל,
ומה שאנו מזהים כעקרון פעולה במצב זה (העקרון המצוי),
ראוי שיהפוך לעקרון פעולה אוניברסלי ועתידי (העקרון הרצוי).

גם כאן יש כשל לוגי, והשטחה שאין כדוגמתה.
כדי להדגים את הכשל הלוגי, מספיק שנדמיין
אדם המתכוון לבנות שולחן. והשולחן האחד שבביתו
כבר עקום ומקרטע. לפי אריה עירן על הנגר החובב
לשכפל את השולחן הקיים, על כל עקמומיותו
וחלקיו החסרים ולייצר שולחן חדש שהוא רפליקה
מדוייקת ומקרטעת של השולחן הקודם.

כך לא בונים שולחן,
וגם מדינה לא בונים ככה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.