פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לסתם אחד, 30/01/09 3:59)

http://www.faz.co.il/thread?rep=128117
המוסר הכפול של הרב
סתם אחד (יום שישי, 30/01/2009 שעה 6:38)
בתשובה לסתם אחד

עמדתו של הרב,
''הבחירה היא או לההרג או להפגיז בתי ספר ובתי חולים,''
לוקה בחסר, ומפגינה את חובבנותו של הרב לא רק בענייני
לוחמה ומלחמה, אלא גם בענייני מוסר.

לפי ההגיון הזה, הרב היה,למשל, הורג בני ערובה חטופים
על חוטפיהם בכל מקרה ומקרה. לפי ההגיון הזה גם את גלעד
שליט אין טעם לשחרר. ולפי ההגיון הזה לא די היה בהרס התשתיות
של לבנון במלחמת לבנון השניה, אלא היה צורך להפגיז ללא הבחנה
את הכפרים והעיירות של דרום לבנון ששימשו מסתור לאנשי החיזבאללה
במחיר הרג של תושבי הכפרים והעיירות. אך את זה ישראל כבר עשתה.

הרב אליצור סגל, משלב בין דמוניזציה בסגנון מקראי של תושבי הארץ
הפלסטיניים, לבין נרקיסיזם מוסרי שרק רב יהודי שחי על אדמות גנובות
בעפרה מסוגל לו כנראה, והתוצאה: הכשר הטבח של נשים וילדים
ן'סתם' אזרחים בעזה.

והטענות הכאילו צבאיות, הכאילו מוסריות, הן משא בושה למתימר להיות
איש רוח יהודי - רב בישראל. גם את בורותו בנוהלי קרב ומלחמה מדגים
בכך הרב, כי אין קצין המכבד את מקצועו שייתן פקודה להרוס בית על יושביו
גם אם ידוע שמתגורר בו לוחם מצבא האוייב. אך שכחתי כמובן שקציני
צה''ל והרמטכ''ל אשכנזי בראשם נתנו פקודות כאלה כל הזמן במלחמה
האחרונה.

כנראה שבספרך, ספר חוקות ישראל, רשמה יד נעלמה, יד השטן אולי, שמותר
להרוג תמימים, כל זמן שאינם יהודים. כנראה שלא שמעת על חכמי ישראל
לדורותיהם שעמלו להחדיר לתודעת עם ישראל את קדושת החיים, לא רק
היהודיים.

כל התפישה הזאת, המאפשרת ל'איש רוח' יהודי, לתרץ את דבר
מגוריו על אדמות שנגנבו מבעליהן, ולהצדיק את הטבח שצבא ישראל עשה
בתושבי עזה, בכך שהקורבנות הם פלסטינים בלאומיותם, - כל האפולוגטיקה
הרצחנית הזאת היא מיד השטן, ומביישת כל יהודי באשר הוא.

הביטוי 'להוריש את הארץ מיושביה' מקבל אצל הרב אליצור מובן מילולי.
מותר ליהודי לגנוב את האדמות של הבעלים הפלסטיניים, וכאשר התושבים
המקומיים מתארגנים כדי להגן על רכושם, מותר להשמידם יחד עם בני
משפחותיהם. אף רב נורמלי כיום לא היה מפרש את הכתוב באופן הזה,
לבד מהרב אליצור ואוסף הרבנים המעוותים דבר ה' בשטחים, המוציאים
את תורת ישראל לזנות.

תתביישו לכם.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.