פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לדוד סיון, 18/01/09 4:07)
http://www.faz.co.il/thread?rep=127582
עובדות על האש
סתם אחד (יום ראשון, 18/01/2009 שעה 6:44)
בתשובה לדוד סיון

שלומי אלדר מספר [קטע מכתבה ב'הארץ'] על מצב הדיווח מעזה:

''עיניו כבר עייפות מרוב פריימים מחרידים של גופות ילדים מחוררות, המגיעים אליו מדי יום – תמונות שהוא מחליט לסנן פעם אחר פעם.
''אם הייתי מראה את התמונות האלה, הצופים הישראלים עוד היו טוענים שזה עיוות של חמאס, שהוא מצלם רק ילדים'', מסביר אלדר את השיקול ומכחיש שעורכי הערוץ ומנהליו מתערבים בו. ''משהו נגד הפלסטינים'', הוא ממשיך, ''צרוב כל כך עמוק בתודעה הישראלית, שאפילו תמונות זוועה לא ישנו את זה לצערי''.''

מתברר שבישראל העניין במספר ההרוגים בעזה מוגבל:
''הוא אחד היחידים שמביאים את מספרי ההרוגים מעזה; שעומד בקשר עם גורמי חמאס ברצועה; ושדואג להביא את הגרסה המתחרה לדיווחים של דובר צה''ל.''

והוא טוען, בדומה לעבדכם הנאמן,
(ובניגוד לטענה המתנשאת של ה'עין' שהפלסטינים אינם מחשיבים
חיי אדם) שהחמאס הם תנועה המייצגת את הפלסטינים וחשה אחריות
גדולה בנוגע לגורלם:
''בניגוד למה שטוענים אצלנו, אני גם לא חושב שחמאס זו תנועה שמנותקת מהעם. זו תנועה חברתית שצמחה מלמטה, ואני לא מאמין שלא מזיז להם לראות 100 איש נהרגים. זו אחת הטעויות הגדולות של ישראל, שמפרשת את ההתנהגות שלהם כאנשים שלא אכפת להם מהאזרחים. הם מאמינים במטרה יותר גדולה - להוציא את עזה מהמצור - ומוכנים לספוג בשביל זה. עניין המעברים מבחינתם זה להיות או לחדול''.''
http://www.faz.co.il/thread?rep=127584
עובדות על האש
ע.צופיה (יום ראשון, 18/01/2009 שעה 7:12)
בתשובה לסתם אחד

מלבד יום בודד ששהה בעזה בעקבות הגעתו ב''ספינת שמאל'' ,שלומי אלדר לא שהה בעזה כבר שנתיים.
אני ,כבר לפני שנתיים כתבתי באתר זה שיש לדבר עם החמאס מאחר והוא תנועה שנבחרה באורח דמוקרטי על ידי העם. ואלדר אומר אותו דבר.
מה שאלדר מתעלם ממנו הוא העקשנות שנמשכת כבר 8 שנים להרוג אזרחים ואזרחים בלבד באמצעות טילים ופצמ''רים.
הזילות בחיי אדם היא חלק מהגישה הפונדמנטליסטית באיסלם והחמאס הוא אבן בסיס בתנועה זו.
אלדר מתעלם מהרצחנות הטבועה בגישתם ולכן הוא מקובל כמדווח ארועים מהשטח בלבד ולא כ''מעריך'' ארועים כמו יערי למשל.
כל מה ששמעת מאלדר בשנתיים האחרונות זה מקורות ''יד שנייה'' עם נטייה מובהקת לצד אחד.
http://www.faz.co.il/thread?rep=127592
הצורך להכחיש
סתם אחד (יום ראשון, 18/01/2009 שעה 8:44)
בתשובה לע.צופיה

וצופיה ממשיך לעשות את מה שהוא יודע,
-להשמיץ כל עיתונאי המדווח על ההרוגים בעזה.

נוצר דגם מעניין, המורה על צורך עצום בהכחשת עצם האירועים עצמם.
כמעט כל מה שצופיה עשה בתגובותיו בשבוע האחרון היה להכחיש את הידיעות
שהגיעו מעזה בכל יום, ולהשמיץ את המדווחים, והרשימה ארוכה.

צורת הכתיבה הזאת מובילה למסקנה שהכותב החליט מראש שאינו מוכן
לקבל את המידע המועבר על ידי המקורות השונים (מהטיימס ועד גלי צה''ל)
ולכן משתמש הוא בזכות התגובה על מנת להשמיץ את המקורות, הקישורים,
ומי שמפנה אליהם.

נוצר מעין משחק אבסורדי שבו המידע ממשיך לזרום, ותוך זמן קצר לאחר אימותו
בעיתונות הישראלית מופיע גם בארץ, אך ה'עין' צובר כובעים שעליו לאכול,
כי עד עכשיו כמעט כל הידיעות שהבאתי ממקורות שונים התבררו כנכונות
ומדויקות.

את אמיתותן של ההשמצות הגזעניות של צופיה אי אפשר אפילו לנסות לבדוק
היות והן פשוט דיעות קדומות ומכלילות:

ביטויים כגון,
''הרצחנות הטבועה בגישתם'',
מביישים את הכותב יותר מאשר את אלה שאליהם הם מכוונים.

ובהערות גזעניות מסוג זה משתמש הצופיה כדי לחבר טענה
דמגוגית מובהקת [קיראו לדוד שיוריד לו ציון]:
''אלדר מתעלם מהרצחנות הטבועה
בגישתם ולכן הוא מקובל כמדווח
ארועים מהשטח בלבד.''

וכל זה כדי לערער על אמיתות הקטעים שציטטתי מכתבה שנעשתה
על שלומי אלדר. וצריך לקרוא את הקטעים כדי לראות עד כמה
ההתנפלות של הציפציף עלי בתור ה'שליח' ועל שלומי אלדר בתור נושא
הכתבה, טרדנית ומופרכת.

ואפשר כמובן ללכת עוד שלב ולבדוק מדוע כל דיווח על הנפגעים בעזה
מביא לצופיה את הסעיף. צופיה מגן על המוסר היהודי מכל משמר, הרי
לא מתקבל על הדעת שיהודים יטבחו את תושבי עזה על נשותיהם וטפם.

הצורך הזה להכחיש שקיימת בכלל אפשרות שצה''ל מצא עצמו מבצע
פשעים נגד האנושות בעזה, הוא צורך קיומי עבור אנשים כמו צופיה. ואפשר
להבין את זה. אך לעשות זאת באופן כה שיטתי - להשמיץ כל עיתון וכל עיתונאי
המביאים ידיעה על ההרוגים בעזה - זה כבר חורג מגדר הצורך להדחיק
ולהכחיש ידיעות מסוימות. זה כבר סימפטום של נוירוזה פתולוגית של ציבור
שלם.
http://www.faz.co.il/thread?rep=127594
הצורך להכחיש
ע.צופיה (יום ראשון, 18/01/2009 שעה 8:57)
בתשובה לסתם אחד

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.