| בספור הזה אתה מתאר אבן אחת מחומת הכותל המודרני שלנו - מדינת ישראל. האירוניה היא, שבימים ההם, כאשר היינו דלים ועשינו כל דבר בעשר אצבעות, היתה לנו רוח שגרמה לכך שהאמנו בחוסננו לנצח. ואילו היום עם כל האמצעים והעושר, ועם אוכלוסיה גדולה פי עשר - סימן שאלה גדול מרחף על קיומנו. אבל צריך להמשיך ולהאמין.
אני זוכר היטב את התנדבותו של הצנחן יהודה קן-דרור, שהתנדב לנסוע בג'יפ אל תוך מעבר המיתלה - כדי למשוך את האש של העמדות המצריות, ועל ידי כך לחשוף אותן. הבחור שילם על כך בחייו.
גמר חתימה טובה לך ולכל באי ביתך. מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון ! |